ינואר
ב-1 בינואר 2026, סדר העדיפויות המערכתי בלבנון נשלט על ידי פקיעת האולטימטום הישראלי לפירוק חיזבאללה מנשקו. כותרות הבוקר הציבו זו לצד זו תיעוד מחגיגות השנה החדשה עם דיווחים על פלישות צבאיות ישראליות והריסת בתים בכפר כילא ואל-עדייסא. כלי התקשורת התמקדו רבות בדיווחים על 'אור ירוק' שהעניק הנשיא טראמפ לראש הממשלה נתניהו לתקיפת חיזבאללה, תוך שמירה על נרטיב הכוננות הגבוהה שנקבע בסוף 2025.
בשעות הצהריים המוקדמות, המוקד עבר לסערת חורף קשה. העורכים נתנו עדיפות לדיווחים על נהרות שגאו בעכאר, תשתיות שקרסו בדנייה וסגירת מעבר הגבול אל-ערידה בשל שלג וגשמים.
בערב, השיח שב לסוגיית הריבונות המדינתית בעקבות ראיון טלוויזיוני עם ראש הממשלה נוואף סלאם. העורכים הדגישו את קריאתו להכפיף את כל הנשק לפיקוד המדינה, תוך הצגת הנושא כאתגר הפוליטי המרכזי לשנת 2026 על רקע התנודתיות האזורית והמהומות הפנימיות באיראן.
ב-2 בינואר 2026, סדר העדיפויות של התקשורת הלבנונית עבר מהאולטימטום לפירוק הנשק שפג, לאיום המיידי של פעולה צבאית ישראלית. בשעות הבוקר התמקדו העורכים בזליגה האזורית, במיוחד בהפגנות באיראן, שם הבטחת הנשיא טראמפ להתערבות ואזהרותיו של לריג'אני מפני חוסר יציבות אזורי תפסו את מרכז הבמה. תשומת הלב הפנימית נותרה סביב חקירת "אבו עומר", כאשר הרשות השופטת בחנה קשרים בין החשוד לבין דמויות פוליטיות מקומיות.
בשעות הערב המוקדמות, המיקוד עבר בחדות לגבול. דיווחים על טילי מיירט מעל הגליל העליון ואזעקות בצפון ישראל שלטו בכותרות. עורכים הבליטו את קיומו של 'חדר מבצעים' במימון איראני בחוף הסורי ודיווחים על אמצעי לחימה חדשים של חיזבאללה, תוך מסגורם כהכנות לעימות קרב ובא.
היום הסתיים בדיווחים על כך שהקבינט הישראלי קבע פגישה ליום חמישי כדי לדון במבצע צבאי מוגבל בלבנון. אירוע זה נתפס כאות ההסלמה העיקרי, במקביל לאישורו של ראש הממשלה סלאם כי השלב הראשון בתוכנית המדינה לאיסוף הנשק הושלם, למעט בנקודות הכבושות.
ב-3 בינואר 2026, התקשורת הלבנונית עברה בחדות מעיסוק במתיחות בגבול לזעזוע גיאו-פוליטי עולמי. בשעות הבוקר, המיקוד המערכתי נותר בהשלכות ועידת פלורידה, כאשר כלי התקשורת דיווחו על "אור ירוק" אמריקאי למבצע ישראלי נגד חיזבאללה ועקבו אחר רפורמות פיננסיות פנימיות. עם זאת, בשעות הבוקר המאוחרות חלה תפנית חדה עם הדיווחים על מבצע צבאי אמריקאי בוונצואלה.
עורכים מכל קצוות הקשת הפוליטית נתנו עדיפות עליונה לדיווחים על לכידת הנשיא ניקולאס מדורו בידי יחידת "דלתא". כלי תקשורת המזוהים עם ה"התנגדות", כמו אל-מנאר וא-דיאר, מסגרו את האירוע כתוקפנות והגמוניה אמריקאית, בעוד אחרים פירטו את הפרטים הטקטיים של החילוץ ואת אישורו הטלוויזיוני של טראמפ למעצר. בשעות אחר הצהריים, הנרטיב התפתח לכדי אזהרה אזורית ישירה, כאשר פרשנים הציגו את נפילת בעל הברית המפתח של איראן כ"אזהרה אחרונה" לטהרן ולחיזבאללה. למרות המיקוד העולמי, הערב עמד בסימן חזרה לעמדות מקומיות, כאשר נעים קאסם הדגיש את ריבונותו של חיזבאללה ואת התנגדותו לחסות זרה.
ב-4 בינואר 2026, התקשורת הלבנונית העבירה את המיקוד מהחטיפה הטקטית של ניקולאס מדורו להשלכות המשפטיות והאזוריות של הגעתו לניו יורק. דיווחי הבוקר המוקדמים פירטו את העברתו למשרדי המנהל לאכיפת סמים (DEA) לשימועים ראשוניים, כאשר העורכים הדגישו את העברת הסמכויות לידי דלסי רודריגז. כלי תקשורת המזוהים עם הציר השיעי, כמו 'א-דיאר' ו'אל-מנאר', מסגרו את האירוע כחטיפה אמריקאית, בעוד 'ל'אוריינט לה ז'ור' ו'ג'נוביה' ניתחו זאת כתמרון אסטרטגי של הנשיא טראמפ לפירוק רשתות המימון של איראן וחיזבאללה באמריקה הלטינית.
בשעות אחר הצהריים, הסלמה צבאית מקומית תפסה מקום בכותרות עם תקיפות ישראליות על כלי רכב בדרום לבנון, בדגש על צפד אל-בטיח. במקביל, התגבר השיח סביב 'השלב השני' של פירוק חיזבאללה מנשקו וקריאתו של נעים קאסם לחמש את צבא לבנון. לקראת ערב, פורסמו דיווחים על בקשה אמריקאית ישירה מישראל לחדש את המשא ומתן להפסקת אש, מה שמרמז על תפנית דיפלומטית בעקבות הזעזוע האזורי מהמבצע בוונצואלה.
ב-5 בינואר 2026, סדר העדיפויות המערכתי בלבנון עבר מההליכים המשפטיים של ההפיכה בוונצואלה לאיומים צבאיים מיידיים מבית. כותרות הבוקר התמקדו בהשלכות האזוריות של הגעת ניקולס מדורו לבית המשפט בניו יורק, כאשר עורכים הציגו את האירוע כפירוק של 'ציר ההתנגדות' וכסימן ללחץ מוגבר על איראן. במקביל, הופיעו דיווחים על הכנות ישראליות לתקיפה צבאית נגד חיזבאללה לאחר פקיעת המועד האחרון לפירוק הנשק ב-15 בינואר.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, הנרטיב התקשורתי פנה לדחיפות טקטית כאשר צה"ל פרסם אזהרות פינוי מיידיות למבני מגורים בדרום ובעין א-תינה שבבקאע המערבי. כלי תקשורת מכל קצוות הקשת הפוליטית עקבו אחר תקיפות האוויר שבאו בעקבותיהן. לקראת ערב, תשומת הלב התחלקה בין התקיפות המתרחבות לבין שינויים פוליטיים פנימיים, ובראשם פרישתם של מספר חברי פרלמנט מגוש 'המתון הלאומי', בעוד היו"ר נبيه ברי יצא לקהיר כדי לדון בדרכים להימנע מעימות ישיר עם ממשל טראמפ.
ב-6 בינואר 2026, סדר העדיפויות המערכתי בלבנון התמקד בהסלמה צבאית חריפה בצידון. כותרות הבוקר התרכזו בתקיפות אוויריות ישראליות ליליות שהשמידו מבנה מסחרי, אותן תיארו העורכים כהפרה של ההבנות הקיימות וכפרובוקציה מכוונת לקראת פגישת ועדת ה-'מנגנון' המתוכננת. הגינוי של הנשיא ז'וזף עון לתקיפות אלו שלט בדיווחי הצהריים, כאשר כלי התקשורת קשרו בין עיתוי האלימות לבין המאמצים הדיפלומטיים שנועדו לייצב את הגבול.
בשעות אחר הצהריים חל שינוי בולט עם פרסום דיווחים על פריצת דרך דיפלומטית אפשרית בין סוריה לישראל בעקבות סבב שיחות חמישי בפריז. דיווחים אלו האפילו על סגירת תיק 'אבו עומר' במערכת המשפט המקומית ועל דיווחים צבאיים פנימיים בנוגע ל'שלב השני' של פירוק הנשק. לקראת ערב, המיקוד חזר לחזית הדרומית כאשר הצבא החל בפירוק מתקני חיזבאללה, בעוד העורכים עוקבים אחר התסיסה הגוברת בטהראן והשלכות מעצרו של ניקולאס מדורו בוונצואלה.
ב-7 בינואר 2026, כלי התקשורת בלבנון העבירו את המוקד מתקיפות נקודתיות לציפייה למערכה צבאית ישראלית רחבה יותר. כותרות הבוקר דיווחו על הסלמה חדה ב'חגורת האש' בדרום, תוך שימת דגש על תקיפות קטלניות של כטב"מים בכפר דונין וג'ויא. כלי תקשורת המזוהים עם חיזבאללה לצד ערוצים מתונים מסגרו את האירועים הללו כהרחבה מכוונת של זירת הלחימה שנועדה ללחוץ על ממשלת לבנון לקראת החלטות ביטחוניות גורליות.
בשעות הצהריים, תשומת הלב המערכתית התחלקה בין רפורמות פיננסיות פנימיות — ובראשן השבח האמריקאי ל'חוק הפער' — לבין ביקורו של ראש מערך שמירת השלום של האו"ם, ז'אן-פייר לקרואה. עם זאת, הנרטיב קיבל תפנית קודרת בערב כאשר 'ג'נוביה' וכלי תקשורת נוספים דיווחו כי בנימין נתניהו קיבל 'אור ירוק' מממשל טראמפ למתקפה רחבת היקף. העורכים סיכמו את היום במעקב אחר התארגנות חיזבאללה וניסיונות הממשלה לגבש עמדה מאוחדת לפני פקיעת מועדי האולטימטום הביטחוניים.
ב-8 בינואר 2026, כלי התקשורת בלבנון התמקדו בהודעתו הרשמית של צבא לבנון על השלמת 'השלב הראשון' בתוכנית איסוף הנשק מדרום לנהר הליטני. כותרות הבוקר שיקפו קונצנזוס נדיר בקרב הנהגת המדינה, כאשר הנשיא ג'וזף עון ויו"ר הפרלמנט נביה ברי העניקו גיבוי רשמי לדו"ח הצבאי. עם זאת, נרטיב פנימי זה זכה לקריאת תיגר מיידית מצד גורמים ישראליים שפרסמו מפות המעידות על המשך נוכחות חזבאללה, וביטלו את טענות הצבא כבלתי מספקות.
בשעות הצהריים המוקדמות, תשומת הלב המערכתית עברה להחלטת הממשלה להשיק את 'השלב השני', המרחיב את מאמצי פירוק הנשק מצפון לליטני החל מחודש פברואר. מעבר זה התרחש במקביל להגעתו של שר החוץ האיראני עראקצ'י לביירות, ביקור שנבחן בקפידה על ידי עורכים לבנונים בחיפוש אחר אותות להסלמה אזורית או להנחיה דיפלומטית עבור חזבאללה.
לקראת ערב, הדיווחים על ניתוק מוחלט של האינטרנט והפגנות המוניות באיראן השתלטו על סדר היום. כלי התקשורת עקבו אחר פוטנציאל הקריסה של הממשל האיראני, תוך מתיחת קווי דמיון לנפילתו האחרונה של משטר מדורו בוונצואלה, ודיווחו על איומיו של הנשיא טראמפ להתערבות צבאית בטהרן.
ב-9 בינואר 2026, סדרי העדיפויות המערכתיים בלבנון עברו מעניינים צבאיים טכניים לדיפלומטיה בסיכון גבוה וחוסר יציבות אזורי. כותרות הבוקר התמקדו במלאת שנה לכהונתו של הנשיא ז'וזף עון, כאשר העורכים בחנו את מאמציו לריכוז סמכויות המדינה מול ההכרזה הרשמית של צבא לבנון על השלמת השלב הראשון של פירוק הנשק מדרום לליטני.
בצהריים, תשומת הלב התרכזה בביקורו של שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י. כלי התקשורת הבליטו חיכוך דיפלומטי חריג, ודיווחו על עימות שבו גורמים לבנוניים רשמיים ערערו על הלגיטימיות של קבוצות חמושות חוץ-מדינתיות. במקביל, דווח על החתימה הרשמית על חוזי חיפושי גז בבלוק 8 עם חברת TotalEnergies, מהלך שהוצג כצעד לעבר ריבונות כלכלית.
בערב, הדיווחים פנו לעבר המשבר הפנימי המחריף באיראן, כאשר העורכים נתנו קדימות לדיווחים על שריפה בבניין הטלוויזיה הממלכתית באיראן ולאיומי ההתערבות של הנשיא טראמפ. במקביל, הנרטיב המקומי חזר לחזית הגבול כאשר ישראל פתחה בלמעלה מ-20 תקיפות אוויריות בדרום ובבקאע, איתות לדחיית טענות הצבא הלבנוני בדבר פירוק הנשק.
ב-10 בינואר 2026, סדר היום המערכתי בלבנון עבר מעיסוק בלוגיסטיקה צבאית מקומית לאפשרות של קריסת המשטר האיראני. כותרות הבוקר נשלטו על ידי הדיווחים על ה״סצנה של משהד״, כאשר עורכי העיתונים מסגרו את המחאות באיראן כאתגר ישיר למנהיג העליון חמינאי. העיסוק בחוסר היציבות האיראני דחק הצידה דיווחים קודמים על התקדמות פירוק הנשק של צבא לבנון, בעוד כלי התקשורת עוקבים אחר קריאתו של בנו של השאה להשתלטות על מרכזי הערים ודיווחים על עזיבתו האפשרית של חמינאי למוסקבה.
בשעות אחר הצהריים, הדיווחים המקומיים התמקדו ב״יוקרת המדינה״, תוך הדגשת הצורך בריכוז הנשק בידי המוסדות הרשמיים כתנאי ליציבות. נרטיב זה לווה בסיקור נרחב של הלוויית בנה של הזמרת פיירוז. לקראת ערב, המיקוד עבר ללחץ צבאי חיצוני, כאשר העורכים הבליטו את ״פקודות החירום״ של הנשיא טראמפ בנוגע לנפט הוונצואלי ואת הדיונים בממשלו על תקיפות צבאיות ישירות נגד מטרות איראניות, במקביל להחרפת האיומים הישראליים מצפון לליטני.
ב-11 בינואר 2026, התקשורת הלבנונית העבירה את מוקד העניין מתמרונים צבאיים אזוריים לקרע פוליטי פנימי משמעותי. בשעות הבוקר, העורכים נתנו עדיפות לדיווחים על מבצע קרקעי ישראלי קרב מצפון לליטאני ולביקורו של השליח הצרפתי ז'אן-איב לה דריאן. לחץ דיפלומטי זה לווה במעקב אחר החמרת המצב באיראן, שם דיווחו כלי התקשורת על עלייה במספר ההרוגים ועל השבתת אינטרנט שנמשכה מעל 60 שעות.
בשעות אחר הצהריים, תשומת הלב הופנתה להסלמה צבאית ישירה כאשר ישראל פרסמה פקודות פינוי לכפר כפר חתא בדרום לבנון, ולאחריהן סדרת תקיפות אוויריות שיצרו "חגורת אש" ופגעו בתשתיות חיזבאללה.
השינוי המערכתי המשמעותי ביותר ביום זה התרחש בערב, בעקבות נאומו של הנשיא מישל עאון לציון שנה לכהונתו. כלי תקשורת מכל הקשת הפוליטית הבליטו את הצהרתו המפורשת של עאון כי התנאים שהצדיקו את נשק חיזבאללה חלפו וכי ריבונות המדינה מחייבת את בלעדיות הנשק בידי הצבא, דבר המהווה שבירה פומבית חריפה מול הארגון.
ב-12 בינואר 2026, סדר העדיפויות המערכתי בלבנון עבר מהקרע הפנימי של הנשיא מישל עון עם חיזבאללה לעבר אכיפת עמדה זו על ידי הקהילה הבינלאומית. בשעות הבוקר, עורכים מכל קצוות הקשת הפוליטית התמקדו בהגעת 'ועדת חמש המדינות' לפורום הממשלתי. כלי התקשורת דיווחו על מחויבותו של ראש הממשלה נג'יב מיקאתי לשלב השני של 'הגבלת הנשק' לידי המדינה, תוך התמקדות ספציפית באזור שמצפון לליטני.
בצהריים, ההתנהלות התקשורתית התפלגה סביב המהומות המחריפות באיראן. כלי תקשורת המזוהים עם חיזבאללה, כמו אל-מנאר, הדגישו עצרות מיליונים המאורגנות על ידי המדינה כדי לשדר יציבות, בעוד מקורות ריבוניים הבליטו דיווחים על מאות הרוגים והתערבות צבאית אמריקנית אפשרית. בערב, המוקד המערכתי עבר בפתאומיות למצב חירום מקומי עם הגעת סערה קוטבית ללבנון. העורכים נתנו עדיפות לדיווחים לוגיסטיים על סגירת בתי ספר ונזקי תשתית, מה שהדחיק זמנית את הוויכוח הגיאופוליטי על נשק חיזבאללה והשלכות המחאות באיראן.
ב-13 בינואר 2026, סדר היום המערכתי בלבנון עבר מעיסוק בלוגיסטיקה של פירוק הנשק המקומי למהלך אזורי משמעותי של וושינגטון. בשעות הבוקר, העורכים התמקדו בנזקי סופת החורף ובהגעתו של השליח הצרפתי ז'אן-איב לה דריאן לתיאום התמיכה בצבא, בהמשך למגמה מהימים האחרונים בנושא בלעדיות הנשק של המדינה.
בשעות אחר הצהריים, מוקד הדיווחים השתנה בחדות עם החלטת משרד האוצר האמריקני להגדיר את תנועת האחים המוסלמים, ובכלל זה את 'אל-ג'מעה אל-אסלאמיה' בלבנון, כארגון טרור. מהלך זה תפס את הכותרות הראשיות בכל הקשת הפוליטית, לצד דיווחים על קריאתו הישירה של הנשיא טראמפ למפגינים באיראן להשתלט על מוסדות השלטון. כלי תקשורת המזוהים עם הזרם הריבוני ניתחו זאת כמכה לרשתות הנתמכות על ידי איראן, בעוד כלי תקשורת המקורבים לציר ההתנגדות התמקדו ביציבות המשטר בטהראן. בערב, דיווחים על החרפת התקיפות הישראליות נגד עמדות יוניפי"ל וגבול לבנון הגבירו את השערוריות בתקשורת לגבי עימות אזורי רחב, במקביל להתקשחות העמדה הצבאית האמריקנית כלפי איראן.
ב-14 בינואר 2026, סדר היום המערכתי בלבנון עבר מקרעים פוליטיים פנימיים לגיוס דיפלומטי בינלאומי משמעותי. בשעות הבוקר, העורכים התמקדו בביקורו של ראש ממשלת ירדן ובפגישת 'ועדת החמש' עם הנשיא עון. שיאו של המהלך הגיע בצהריים עם ההכרזה הרשמית על ועידה בינלאומית בפריז ב-5 במרץ, שנועדה להבטיח תמיכה כספית וצבאית בצבא לבנון ובכוחות ביטחון הפנים.
במקביל, התבלט פיצול תקשורתי חד בנוגע ליציבות הפנים. כלי תקשורת המזוהים עם חיזבאללה, כמו אל-מנאר, הדגישו את חוסן המשטר בטהראן, בעוד כלי תקשורת ריבוניים הבליטו את אזהרות חיזבאללה כי ניסיונות הממשלה לכפות את פירוז האזור שמצפון לליטאני עלולים להוביל למלחמת אזרחים.
בשעות אחר הצהריים המאוחרות, הכותרות נשלטו על ידי דיווחים על תקיפה צבאית אמריקנית קרובה באיראן, תוך ציון רשימה של חמישים מטרות ופינוי חלקי של בסיס אל-עודייד. לכך התווספו דיווחים על השעיית אשרות הגירה לארה"ב עבור אזרחים לבנונים, צעד שנתפס כהידוק משמעותי של הלחץ האמריקני באזור.
עורכי העיתונים בלבנון פתחו את ה-15 בינואר 2026 בהתמקדות בהשלכות התוקפנות של 2025 ובמתקפה אמריקנית צפויה בת שני שלבים על איראן, שאיימה לכלול גם את לבנון. כותרות הבוקר שיקפו אווירה של הימור גבוה, כאשר כלי תקשורת המזוהים עם ציר ההתנגדות הבליטו את הלוחמה האלקטרונית האיראנית נגד מערכת סטארלינק, בעוד כלי תקשורת ריבוניים ניתחו את סיכויי ההישרדות של חזבאללה. משקל נגד דיפלומטי הופיע באמצעות התגייסות "ועדת החמש" וההכנות לוועידה בפריז לתמיכה בצבא לבנון.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, סדר העדיפויות המערכתי השתנה בעקבות דיווחים על כך שערב הסעודית, קטאר ועומאן שכנעו את הנשיא טראמפ להעניק לאיראן "הזדמנות", מה שהוביל לצינון זמני של השיח על מלחמה בלתי נמנעת. עם זאת, הפוגה אזורית זו עמדה בניגוד להסלמה מקומית מיידית. בשעות הערב, הכיסוי התקשורתי התמקד באזורי הבקאע המערבי וההרמל, עם דיווחים על פקודות פינוי ישראליות דחופות ולאחריהן תקיפות אוויריות אינטנסיביות על סחמר ומשע'רה, לצד סיכולים ממוקדים של כלי רכב בדרום לבנון.
ב-16 בינואר 2026, סדרי העדיפויות של המערכות בלבנון עברו מהאיום המיידי של מלחמה אזורית לגיבוש הסמכות המדינתית הפנימית. כותרות הבוקר נשלטו על ידי הדיווחים על הפוגה דיפלומטית, לאחר שתיווך המפרץ שכנע את הנשיא טראמפ להשהות את התקיפות הצבאיות נגד איראן. שינוי זה אפשר לעורכים להתמקד בפגישת הביטחון שקיים הנשיא עון בבוקר בארמון בעבדה, בה הטיל על סוכנויות הביטחון להכין את הלוגיסטיקה לוועידת פריז ב-5 במרץ ודן עם סמיר ג'עג'ע בפירוק חיזבאללה מנשקו.
עם זאת, בשעות אחר הצהריים חזר המוקד לשבריריות הפסקת האש. כלי התקשורת דיווחו על הפרות ישראליות גוברות, ובמיוחד תקיפת טנקים על עמדת יוניפי"ל ליד כפר שובא ופעילות כטב"מים מעל הדאחייה. בערב התפצל הנרטיב בין הצהרותיו הטלוויזיוניות של ראש הממשלה מיקאתי על זכותה הבלעדית של המדינה להחזיק בנשק, לבין דיווחים על פריסת נושאות מטוסים אמריקאיות לעבר הים התיכון, איתות לכך שההפוגה האזורית נותרה רעועה.
בבוקר ה-17 בינואר 2026, עורכי העיתונים בלבנון התמקדו בהשלכות הרטוריקה של הנשיא טראמפ כלפי איראן ובחוסר היציבות של מנגנון הפיקוח של יוניפי"ל בעקבות תקיפות ישראליות. תשומת הלב התקשורתית נחלקה בין שבחיו של הנשיא עון למוסדות החינוך המרוניטיים לבין הגנתו של ראש הממשלה סלאם על עצמאות מערכת המשפט והמינויים המנהליים.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, המוקד המערכתי עבר בחדות לסגן מזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם. נאומו, שבו דחה במפורש את פירוק הנשק ותקף את שר החוץ עבדאללה בו חביב על סטייה מקו "ההתנגדות", שלט בכותרות. כלי תקשורת ריבוניים כמו 'ג'נוביה' ו'כתאיב' תיארו את הרטוריקה שלו כאיום במלחמת אזרחים, בעוד כלי תקשורת המזוהים עם חיזבאללה הציגו את הנשק כמגן הגנתי חיוני.
בערב, הנרטיב התפתח לעימות ישיר בין המדינה לחיזבאללה. שר המשפטים פרסם תגובה חריפה לקאסם, וטען כי מי שמהמר על מלחמת אזרחים אינו יכול להטיף על פטריוטיות. מתיחות פנימית זו הוחמרה על ידי קריאתו המאוחרת של הנשיא טראמפ להחלפת ההנהגה באיראן, אותה שילבו העורכים בסיפור הרחב יותר של מעבר אזורי וחוסר הוודאות סביב הישרדותו של חיזבאללה.
ב-18 בינואר 2026, סדר העדיפויות של התקשורת הלבנונית עבר מעימותים מפלגתיים פנימיים לשינוי אזורי משמעותי בסוריה. הבוקר נפתח בהתמקדות בהסלמה המילולית בין נעים קאסם מחיזבאללה לבין פוליטיקאים ריבוניים, לצד דיווחים על חזית קרה מתקרבת ופרשת מעילה תאגידית בסך 500 אלף דולר. עורכים עקבו גם אחר המשך הריסות הבתים הישראליות בכפרי הגבול הדרומיים כמו אל-עדיסה וכפר כילא.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, הנרטיב השתנה בעקבות חדשות מדמשק. כלי תקשורת מכל הקשת הפוליטית דיווחו על הסכם בתיווך רוסי ואמריקאי בין ממשלת סוריה לכוחות הסוריים הדמוקרטיים (SDF). ההסכם, הכולל הפסקת אש מקיפה ומיזוג של ה-SDF לתוך הצבא הערבי הסורי, השתלט על הכותרות בעוד צבא סוריה תפס שליטה על שדות נפט בצפון. בערב חזרה תשומת הלב למשבר הביטחוני הפנימי, ובפרט לתנאים המידרדרים ולאפשרות של התקוממות בתוך כלא רומייה, לצד דיווחים על פריסת כוחות הבסיג' האיראניים לדיכוי מחאות מתמשכות בטהרן.
ב-19 בינואר 2026, כלי התקשורת בלבנון העבירו את מוקד העניין מדיפלומטיה אזורית למשבר צבאי פנימי מחריף. כותרות הבוקר דיווחו על קריסה מוחלטת של 'מנגנון' הפיקוח על הפסקת האש, כאשר חיזבאללה הקפיא רשמית את שיתוף הפעולה המבצעי עם המדינה. כלי תקשורת ריבוניים דיווחו כי הארגון החל לחסום פיזית את תנועות צבא לבנון מצפון לנהר הליטני, דבר שעורר חיכוך פנימי עם תנועת אמל בנוגע לאחסון נשק באזורי מגורים.
בשעות הצהריים המוקדמות, העורכים העניקו עדיפות להכחשת הבנק המרכזי בנוגע לשמועות על מכירת חברת התעופה MEA, תוך מעקב אחר נסיעתו המתוכננת של מפקד הצבא לוושינגטון להבטחת סיוע צבאי. היום התאפיין בהתעצמות התקיפות הישראליות ברחבי הדרום, אותן מסגרה התקשורת המזוהה עם חיזבאללה כהסגת גבול בסיוע המדינה. סיקור הערב התרכז בקריאתו של הנשיא עון להשתתפות המונית בבחירות כדי לערער על סטטוס קוו ה'התנגדות', במקביל לדיווחים על שיחת טלפון לילית בין הנשיא טראמפ לאחמד אל-שרע בנוגע להתפוררות ההסכם הכורדי-סורי.
ב-20 בינואר 2026, סדר היום המערכתי בלבנון נשלט על ידי ההקפאה הפתאומית של פגישות "המנגנון" המשולש בנאקורה, שבאה בעקבות התמוטטות מוחלטת של שיתוף הפעולה בשטח שדווחה ביום הקודם. כותרות הבוקר הביעו ספקנות עמוקה כלפי אסטרטגיות התיווך האמריקאיות החדשות, וקשרו את ההקפאה לביקורו הגורלי הקרוב של מפקד הצבא בוושינגטון. במקביל, הנשיא מישל עון ניצל את הוואקום הדיפלומטי כדי להצהיר כי הדרום חייב להיות תחת סמכותו הבלעדית של צבא לבנון, קריאת תיגר ישירה על נוכחות חיזבאללה מצפון לליטני.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, העורכים הפנו את תשומת הלב לסוריה, ודיווחו על הפסקת אש שבירה בת ארבעה ימים בין ממשלת דמשק לכוחות ה-SDF הכורדיים בעקבות קריסת שיחות האינטגרציה הקודמות. במישור הפנימי, הערב התאפיין בהתפתחות משפטית משמעותית כאשר בית המשפט הורה לבכירים עלי חסן ח'ליל וע'אזי זעיתר לשלם פיצויים בסך 10 מיליארד לירות, בעוד כלי התקשורת עקבו אחר חרדה ציבורית מרצף רעידות אדמה קלות שהורגשו ברחבי המדינה.
ב-21 בינואר 2026, התקשורת הלבנונית העבירה את מוקד העניין משיתוק דיפלומטי להסלמה צבאית פעילה. בעקבות השעיית 'מנגנון נאקורה' ביום הקודם, כותרות הבוקר נשלטו על ידי דיווחים על תקיפות כטב"מים ישראליות ממוקדות נגד כלי רכב באזור זהראני ובאזור באזוריה, שהובילו למספר הרוגים. במקביל, כלי תקשורת ריבוניים כמו 'כתאיב' ו-'L’Orient-Le Jour' הדגישו התלכדות פוליטית נוצרית גוברת סביב מפקד הצבא ז'וזף עון, תוך הצגת מונופול המדינה על הנשק כחלופה היחידה ל'התנגדות' של חזבאללה.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, סדר העדיפויות המערכתי עבר לפקודות פינוי ישראליות דחופות שניתנו לעיירות הדרומיות ג'רג'וע, קנארית ואל-כפור. כלי תקשורת מכל קצוות הקשת הדיווחו על תקיפות אוויריות כבדות שהשטיחו מבני מגורים זמן קצר לאחר האזהרות הללו. בתגובה, סיקור הערב התמקד בתגובת הממשלה הלבנונית; הנשיא מישל עון גינה את 'התוקפנות השיטתית' נגד אזרחים, בעוד שיו"ר הפרלמנט נביה ברי הורה על גיוס מלא של סוכנויות הסיוע לטיפול בגל המשפחות העקורות.
ב-22 בינואר 2026, סדר היום של העורכים בלבנון התמקד בהכרזתו של הנשיא טראמפ בדאבוס על הקמת 'מועצת שלום' חדשה ובהתחייבותו המפורשת להתערב במצב בלבנון. כותרות הבוקר עסקו בשיתוק המתמשך של 'מנגנון נאקורה' ובלחץ הצבאי הישראלי מצפון לליטני, שהוצג בתקשורת כניסיון לכפות מציאות ביטחונית חדשה בשטח.
בשעות אחר הצהריים עבר מוקד הדיווחים לפעילות הדיפלומטית של ראש הממשלה נג'יב מיקאתי בשוויץ. העורכים הדגישו את פגישותיו עם הנהגת קרן המטבע הבינלאומית, שהניבו הסכמה על שיגור משלחת מומחים בפברואר, ואת פגישתו המכרעת עם שר החוץ הסעודי פייסל בן פרחאן, שעוררה ציפיות להסרת חרם היצוא ואיסורי הנסיעה הסעודיים. במקביל, כלי תקשורת ריבוניים הבליטו את החיכוך הפנימי בין הנשיאות לחיזבאללה, תוך דיווח על מאבק בין 'לגיטימיות למיליציה'. דיווחי הערב התמקדו בנסיעתו המתוכננת של מיקאתי לפגישה עם הנשיא מקרון בארמון האליזה, בעוד כלי תקשורת המזוהים עם חיזבאללה הדגישו את ההתנגדות האזורית לתוכניות האמריקאיות-ציוניות.
ב-23 בינואר 2026, התקשורת הלבנונית העבירה את מוקד העניין מהשיתוק של מנגנון נאקורה לדיפלומטיה צבאית רמת דרג בפריז. כותרות הבוקר התמקדו בקרע המעמיק בין הנשיא ג'וזף עון לחזבאללה, כאשר כלי תקשורת ריבוניים דיווחו על צעדים משפטיים נגד קמפיינים תקשורתיים של המפלגה, בעוד הנשיאות התחייבה לסיוע ממשלתי לכפרים בגבול הדרומי.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, סדר העדיפויות המערכתי עבר להסלמה הקינטית בדרום ובבקאע, עם דיווחים על ירי טנקים ישראלי לעבר עמדות של צבא לבנון ויוניפי"ל ליד אל-חיאם ותקיפות כטב"מים בבעלבכ.
הנרטיב של היום הגיע לשיאו בערב עם פגישתו של ראש הממשלה נג'יב מיקאתי עם הנשיא עמנואל מקרון בארמון האליזה. עורכים מכל קצות הקשת הפוליטית הדגישו את מחויבותו של מקרון לריבונות לבנון ואת הוועידה הקרובה לתמיכה בצבא לבנון, תוך מסגור התפקיד הצרפתי כמשקל נגד קריטי להסלמה האזורית ולקריסת מאמצי הפיקוח על הפסקת האש הקודמים.
ב-24 בינואר 2026, סדר העדיפויות המערכתי בלבנון עבר מדיפלומטיה רמת דרג לאסון הומניטרי פנימי. כותרות הבוקר נשלטו על ידי קריסתו הפתאומית של בניין מגורים בשכונת אל-קובה בטריפולי. העורכים עקבו אחר מאמצי החילוץ בזמן אמת, תוך הדגשת חילוץ ניצולים וגילוי גופות בהמשך, כשכל זה ממוסגר תחת משבר תשתיות לאומי רחב יותר הכולל למעלה מ-100 מבנים בסכנת קריסה.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, תשומת הלב התקשורתית התפצלה. כלי תקשורת ריבוניים התמקדו בהצהרותיו של ראש הממשלה נג'יב מיקאתי מפריז בנוגע למונופול המדינה על הנשק, בעוד שכלי תקשורת המזוהים עם ציר ההתנגדות הדהדו את נאומו המתריס של השייח' נעים קאסם לרגל "יום הפצוע".
בערב, המיקוד עבר להסלמה אזורית. הדיווחים התרכזו באפשרות לתקיפה צבאית של ממשל טראמפ נגד איראן, כאשר העורכים הדגישו את הגיוס הישראלי ואת השמועות על מעבר המנהיג העליון חמינאי למתקנים תת-קרקעיים. במקביל, צוינה החלטת הממשלה הסורית להאריך את הפסקת האש עם הכוחות הכורדיים, מה שמרמז על התייצבות זמנית בגבול הצפוני.
ב-25 בינואר 2026, כלי התקשורת בלבנון נותרו ממוקדים בתוצאות קריסת המבנה בשכונת אל-קובה בטריפולי. לאורך שעות הבוקר, הכותרות עקבו אחר מאמצי החילוץ המייסרים להגיע לניצולים, ובראשם אליסאר עומר, לצד דיווחים המדגישים כי 105 מבנים בעיר עומדים בפני צווי פינוי מיידיים. משבר פנים זה חלק את העמודים הראשיים עם דיווחים על הפוגה אטמוספרית קצרה לפני סערת חורף מתקרבת.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, הנרטיב עבר למתיחות צבאית ודיפלומטית. העורכים התמקדו בהמשך שהותו של ראש הממשלה נג'יב מיקאתי בפריז, תוך הדגשת 'השלב השני' בפירוק חיזבאללה מנשקו כתנאי סף לסיוע צבאי בינלאומי. במקביל, הופיעו דיווחים על סדרת תקיפות ישראליות לעבר מחסנים ותשתיות בדרום לבנון ובבקאע, שהביאו לנפגעים.
לקראת ערב, תשומת הלב הופנתה לעמדות הפנימיות והאזוריות של חיזבאללה. כלי התקשורת הבליטו את הבטחתו של נעים קאסם בנוגע לשחרור אסירים ואת נאומו המתוכנן לתמיכה באיראן, בעוד פרשנים העריכו את ההשפעה של אסטרטגיות 'הרתעה' אמריקאיות אפשריות תחת ממשל טראמפ.
כותרות הבוקר בלבנון נחלקו בין חילוץ צעירה מהבניין שקרס בשכונת אל-קובה בטריפולי לבין פעילות דיפלומטית אינטנסיבית סביב 'מנגנון נאקורה'. העורכים עקבו אחר הגעתו של השליח הקטארי מוחמד בן עבדולעזיז אל-ח'ולייפי, שהבטיח סיוע של למעלה מ-400 מיליון דולר לאנרגיה ותשתיות, צעד שמוסגר בכלי תקשורת ריבוניים כ'מטרייה' להתאוששות לבנון.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, פורסמו דיווחים על דיאלוג חשאי בתיווך אמריקאי בין פקידים לבנונים וישראלים בירדן, לצד ידיעות על הרחבת אזור הלחץ של צה"ל מעבר לליטני עד לנהר הזהראני. הדבר העצים את העיסוק בכשלון מנגנוני הניטור ובחדירות הישראליות.
הנרטיב המערכתי השתנה בחדות בשעות הערב בעקבות נאומו של מזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם. כלי תקשורת פרו-שיעיים ועצמאיים נתנו עדיפות להצהרתו כי המפלגה לא תישאר נייטרלית אם ארצות הברית או ישראל יתקפו את איראן. הצהרה זו עוררה ביקורת מיידית מצד עורכים המזוהים עם המחנה הריבוני, שתיארו את העמדה כ'התאבדות לאומית' וכקשירה מסוכנת של גורל לבנון לאינטרסים של טהראן.
הכיסוי התקשורתי בלבנון נפתח הבוקר בסיומו הטרגי של אירוע קריסת המבנה בטריפולי, כאשר מחלצים משו את גופתה של אליסאר עומר לאחר 72 שעות – אירוע ששימש את העורכים להדגשת כישלון המדינה בבטיחות עירונית. במקביל, כלי תקשורת ריבוניים הבליטו דיווחים על משפטי 'טיהור' פנימיים חשאיים בתוך חיזבאללה לאיתור סוכנים, בעוד כלי תקשורת המזוהים עם 'ציר ההתנגדות' התמקדו בסירובו של נעים קאסם להישאר נייטרלי במקרה של תקיפה אמריקאית באיראן.
בשעות הצהריים המוקדמות, סדר היום החקיקתי תפס את המרכז כאשר הפרלמנט התכנס לדיון בתקציב 2026. העורכים הדגישו את העימות הפיזי במרכז הבירה, שם חסמו אנשי צבא בדימוס את הגישה למחוקקים במחאה על שכרם הנמוך. בתוך המליאה, הדיווחים התחלפו לעימותים מילוליים חריפים בין חברי פרלמנט מחיזבאללה לאופוזיציה סביב נאמנויותיה האזוריות של המפלגה.
בערב, הכותרות פנו להסלמה אזורית עם התקרבות נושאת מטוסים אמריקאית לאיראן. העורכים שקלו את סירובה של ערב הסעודית לאפשר שימוש במרחב האווירי שלה מול איומי ישראל בתגובה חסרת תקדים, תוך הצבת עמדתה הרעועה של לבנון בתוך המבוי הסתום הימי בין ארצות הברית לאיראן.
כותרות הבוקר נשלטו על ידי סיומה של טרגדיית קריסת הבניין בטריפולי, כאשר עורכים מכל קצוות הקשת הפוליטית דיווחו על מציאת גופתה של אליסאר אל-מיר לאחר 90 שעות חיפושים, מה שחתם פרשה פנים-לבנונית שנמשכה ארבעה ימים. במקביל, המוקד עבר ל'כיכר הכוכבים' (הפרלמנט), שם החל היום השני של דיוני תקציב 2026 הסוערים. בעוד כלי תקשורת המקורבים לציר ההתנגדות הציגו את הישיבה כצעד פיסקלי הכרחי, התקשורת הריבונית הדגישה עימותים מילוליים חריפים, ובמיוחד את דבריו של סאמי ג'ומאייל שכינה את חזבאללה 'מיליציה חמושה'.
בשעות אחר הצהריים והערב, סדר העדיפויות המערכתי עבר לקרע המתרחב בתוך הברית שבין הזרם הלאומי החופשי לחזבאללה. כלי התקשורת דיווחו על נזיפה פומבית יוצאת דופן של הנשיא לשעבר מישל עון נגד מנהיג חזבאללה נעים קאסם, כאשר עון הטיל ספק בתועלת של המשך הדיאלוג בעקבות סירובו של קאסם לנייטרליות בעימות בין ארה"ב לאיראן. חיכוך פנימי זה עלה בקנה אחד עם אזעקות אזוריות גוברות, כאשר המדיה עקבה אחר פריסת הצי של הנשיא טראמפ מול איראן ודיווחים ישראליים על העלות הגבוהה של מבצע 'הביפרים'.
שעות הבוקר התאפיינו בהתמקדות ביום האחרון של דיוני הפרלמנט על תקציב 2026. העורכים הדגישו את החיכוך בין היו"ר נביה ברי לבין חברי פרלמנט מהמחנה הריבוני, במיוחד בנוגע ללגיטימיות ותפקיד הנשק של חזבאללה בעקבות הצהרת אי-הניטרליות של נעים קאסם. כלי תקשורת המזוהים עם ציר ההתנגדות הבליטו את הגנתו של ברי על 'נשק ההתנגדות' מפני האשמות על מעורבות פוליטית פנימית.
עד שעות הצהריים המוקדמות, המוקד המערכתי עבר לרחובות ולאי-יציבות במגזר הציבורי. כלי התקשורת עקבו אחר המתיחות הגוברת בין ממשלת המעבר של נג'יב מיקאתי לבין המורים בבתי הספר הציבוריים סביב שחיקת השכר, לצד מחאות של אנשי צבא בדימוס שצרו על בניין הפרלמנט. התסיסה החברתית הזו מוסגרה על רקע החתימה על הצו הקובע את ה-3 במאי כתאריך לבחירות לפרלמנט.
בערב, הכותרות נשלטו על ידי ההצבעה הסופית בבית הנבחרים. העורכים דיווחו על אישור תקציב 2026 ברוב של 59 קולות, למרות ביקורת נרחבת מצד דמויות באופוזיציה שכינו אותו תוכנית נטולת רפורמות. היום הסתיים בחזרה לחרדה אזורית, כאשר כלי התקשורת ניתחו את תגובות איראן וחזבאללה להחלטת האיחוד האירופי להגדיר את משמרות המהפכה כארגון טרור ואת איומיו הצבאיים המחריפים של הנשיא טראמפ.
כותרות הבוקר התמקדו בהשלכות המיידיות של אישור תקציב 2026, כאשר אנשי צבא בדימוס חסמו כבישים במחאה על השכר הקפוא. לאחר ימים של חיכוך פוליטי, העורכים הפנו את תשומת הלב לביקורו של הנשיא ז'וזף עון בבעבדא, שם הציב בראש סדר העדיפויות את שיקום כפרי הגבול בדרום ודחה שמועות על הקמת אזור חיץ מדרום לליטני. במקביל, משרד הפנים נתן תוקף רשמי למועדי הבחירות במאי, מה שסימן מעבר לממשל אזרחי.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, המיקוד המערכתי עבר בחדות למישור הביטחוני בעקבות תקיפות ישראליות שכוונו לרכב בסידיקין והביאו להרוג. פעילות צבאית זו הפרה את השקט הדיפלומטי היחסי שנוצר עם אישור שגרירות ארה"ב על המשך פגישות התיאום בנאקורה. בערב, כלי תקשורת לבנוניים דיווחו על סדרת תקיפות ישראליות עזות בכפרי הדרום, כולל באזור אל-מסילה. הסלמה זו חפפה לאולטימטום של הנשיא טראמפ לאיראן, ושלטה בדיווחי שעות הלילה המאוחרות כאשר העורכים בוחנים את שבריריות הפסקת האש מול המתיחות האזורית הגוברת.
הסיקור בלבנון בשעות הבוקר התמקד בהישרדות הטכנית של 'מנגנון' הפסקת האש, כאשר העורכים הדגישו את הסירוב האמריקאי לבינאום פוליטי לטובת תיאום צבאי. נושא זה סיפק מוקד פנים-לבנוני קצר לפני שדיווחים על פעילות סיסמית איחדו לזמן קצר את סדר היום החדשותי.
בשעות הצהריים המוקדמות, סדרי העדיפויות המערכתיים עברו בחדות לאיראן בעקבות פיצוצים קטלניים בבנדר עבאס ובאהוואז. כלי התקשורת דנו בשאלה האם מפקד זרוע הים של משמרות המהפכה היה היעד, תוך ניתוח אפשרויות התקיפה של הנשיא טראמפ נגד טהראן. תקשורת המזוהה עם הזרם הריבוני הציגה את הגעתה של נושאת המטוסים 'רוזוולט' לחופי לבנון כצעד הרתעתי ישיר נגד חיזבאללה.
בשעות הערב, הנרטיב התרכך מעט כאשר העורכים העדיפו את הצהרותיו של נשיא איראן פזשכיאן בנוגע להימנעות ממלחמה. עם זאת, היום הסתיים בחזרה לחיכוך המקומי, כאשר כלי תקשורת המזוהים עם ההתנגדות דיווחו על תקיפת כטב"ם ישראלי קטלנית ברב א-תלאתין, בעוד שהאופוזיציה דרשה להתנות את פעילות ה'מנגנון' בשלבי הפריסה של צבא לבנון.
כותרות חיות מלבנון