ינואר
מחזורי המערכת בבוקר התמקדו בדיווחים על ההסכם בין הנשיא טראמפ לראש הממשלה נתניהו לפתיחת מעבר רפיח, התפתחות שמוסגרה כזרז למעבר ל'שלב השני' של הפסקת האש בעזה. התקדמות דיפלומטית זו הועמדה מיד בניגוד לדיווחים על המשך הפגזות ישראליות בעזה ומבצע צבאי נרחב ביהודה ושומרון, שם שלטו בשיח הריסת 100 יחידות דיור במחנה נור שמס ושלילת הסמכות הפלסטינית במערת המכפלה בחברון.
בשעות האחר הצהריים, המיקוד עבר למשבר בריאות הציבור המתפתח, כאשר כלי התקשורת תיעדפו אזהרות דחופות מפני התפרצות מחלת ה'לפטוספירוזיס' בקרב העקורים. במקביל, דווח על היערכות מואצת של צה"ל להסלמה אזורית רב-זירתית. סיקור הערב התגבש סביב המעבר לשלב הבא של הפסקת האש, תוך הדגשת התוכניות להקמת 'עיר ירוקה' והשתתפות כוחות ביטחון טורקיים, לצד ציון המשך הרחקתם של ארגוני סיוע בינלאומיים.
מחזורי העריכה של הבוקר נשלטו על ידי יום השנה השני לחיסולו של בכיר חמאס סאלח אל-עארורי. כלי תקשורת מכל קצוות הקשת הפוליטית תיעדפו את מורשתו, כשהם מציגים אותו כאסטרטג של אחדות לאומית וכאדריכל מרכזי של 'מבול אל-אקצא', במקביל לתפילות המוניות שנערכו לזכר מפקדי אל-קסאם ההרוגים.
עד הצהריים, הפוקוס המערכתי עבר לדיכוי הממסדי, עם דיווחים שהדגישו את מותו של עציר פלסטיני בכלא ישראלי ואת מעצרם של 42 עיתונאים במהלך שנת 2025. נרטיב זה של פגיעה שיטתית לווה בתחקירים על שימוש בכלי רכב ממולכדים בעיר עזה ובסיפוח השקט של חברון באמצעות שלילת סמכויות מוניציפליות.
בערב, הסיקור פנה למחיר ההומניטרי של עונת החורף, עם דיווחים על מותם של אם וילדיה כתוצאה משריפה וקור קיצוני באוהלים בעזה. במקביל, העורכים הבליטו שינויים דיפלומטיים וביטחוניים, בהם הצעה אמריקנית חדשה לשיתוף כוחות טורקיים בעזה ופינוי דחוף של בסיסים אמריקניים במזרח התיכון.
מחזורי המערכת בבוקר התמקדו תחילה בהמשך ההפרות הישראליות של הפסקת האש בעזה וב'סיפוח השקט' של חברון באמצעות שלילת סמכויות מוניציפליות. עם זאת, עד אמצע הבוקר, חל מפנה גיאופוליטי חד כאשר כלי התקשורת תיעדפו את הדיווחים על מעצר נשיא ונצואלה ניקולס מדורו ורעייתו בידי כוחות ארה"ב תחת הנשיא טראמפ. העורכים מסגרו זאת כזעזוע עולמי, כשפלגים כמו חמאס והג'יהאד האסלאמי מיהרו לפרסם גינויים נגד 'התוקפנות האמריקאית'.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, הנרטיב שילב את האירוע הבינלאומי עם תמורות צבאיות אזוריות, ובמיוחד דיווחים על התקדמות קרקעית ישראלית במחוזות קוניטרה ודרעא בדרום סוריה. במקביל, המיקוד המקומי הדגיש את הקריסה הכלכלית הקשה של שנת 2025, ובמיוחד את חורבן מגזר התיירות בבית לחם. סיקור הערב התגבש סביב השלכות מעצרו של מדורו ודיוניו המתוכננים של נתניהו בנוגע לפתיחה הקרובה, אם כי המוגבלת, של מעבר רפיח.
מחזורי המערכת בבוקר התמקדו בדיווחים על חזרתו של ראש הממשלה נתניהו מוושינגטון עם ויתורים שהוגשו לנשיא טראמפ, ובמיוחד בנוגע לפתיחה המחודשת הקרובה של מעבר רפיח. התפתחות זו מוסגרה כשינוי אסטרטגי תחת לחץ אמריקאי. במקביל, העורכים נתנו עדיפות להשלכות הגלובליות של מעצר נשיא ונצואלה מדורו על ידי ארה"ב, תוך פירוט הגעתו למתקנים פדרליים בניו יורק ומינוי יורשת זמנית.
בשעות האחר הצהריים, הדיווח המקומי עבר לסדרה של הפרות הפסקת אש קטלניות בעזה, כולל מותה של ילדה, ולפיגוע דריסה לכאורה ליד רמאללה שהוביל למצור צבאי ישראלי. העורכים הדגישו גם את ההשפעה ההומניטרית של החלטת ישראל לבטל את רישיונותיהם של 37 ארגונים בינלאומיים. סיקור הערב התגבש סביב שיחות רמות דרג בקהיר בין פקידים פלסטינים ומצרים לייצוב הסכם עזה, לצד מינויו של מפקד משטרה חדש בירושלים לקראת הרמדאן.
מחזורי המערכת של הבוקר עברו מההלם הגיאופוליטי של מעצר הנשיא מדורו להתמקדות במשבר פנים: מסע צבאי ישראלי נרחב בגדה המערבית והפתיחה המיועדת של מעבר רפיח. העורכים נתנו עדיפות לדיווחים על מעצרים המוניים במחנה עאידה ומעצר מנהלי של אנליסטים פוליטיים. במקביל, כלי תקשורת בעזה הדגישו כשל תשתיתי קריטי עם השעיית פעילות ההגנה האזרחית בשל מחסור בדלק.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, הכיסוי התמקד בהפצצה הקטלנית של אוהל עקורים בחאן יונס ובאל-מוואסי. האירוע מוסגר על ידי העורכים כהפרה מכוונת של אזורי בטיחות, שהתרחשה לצד קריסת מבנה מגורים במע'אזי. הניתוח המערכתי פנה גם לעבר הפגישה השישית בין הנשיא טראמפ לראש הממשלה נתניהו, כאשר העורכים בחנו את התאימות האסטרטגית לפירוק חמאס ואת הפוטנציאל של "מודל ונצואלה" ההתערבותי של טראמפ להיות מיושם על היציבות הפנימית של ממשלת ישראל.
בבוקר התמקדו כותרות העורכים בהשלכות האסטרטגיות של פסגת וושינגטון, ובמיוחד בדיווחים על הצעת הנשיא טראמפ לכוח בינלאומי בהובלת טורקיה שיפקח על פירוק חמאס מנשקו. תפנית גיאופוליטית זו השתלבה בסירובו הפומבי של נתניהו לפתוח את מעבר רפיח עד להשבת גופת חייל ישראלי, תנאי שמוסגר בכלי התקשורת המקומיים כמבוי סתום במאמצי התיווך.
בשעות הצהריים המוקדמות, תשומת הלב התקשורתית התרכזה בפשיטת הצבא הישראלי על אוניברסיטת ביר זית. העורכים העניקו עדיפות לדיווחים על ירי חי לעבר סטודנטים, תיעדו עשרות פצועים ומסגרו את האירוע כמתקפה ישירה על מוסדות חינוך. במקביל, בלטו הדיווחים על הנחיות שר הביטחון כץ להכנת תוכניות לכיבוש מחנות פליטים בצפון הגדה המערבית.
בערב עברו הדיווחים לחיכוך פיננסי ודיפלומטי, כולל העברת כספי מיסים פלסטיניים לאזרחים ישראלים והופעת מנגנון לשיתוף פעולה מודיעיני בין ישראל לסוריה בחסות אמריקאית.
בבוקר ה-7 בינואר, המוקד המערכתי עבר מהפשיטה על אוניברסיטת ביר זית ביום הקודם לעבר התפתחות טריטוריאלית משמעותית: פרסום מכרזים לבניית 3,401 יחידות דיור בהתנחלויות באזור E1 ממזרח לירושלים. עורכי החדשות הגדירו זאת כמהלך אסטרטגי שנועד לקטוע את רצף הגדה המערבית ולחסל את פתרון שתי המדינות. במקביל, דווח על החרמת 149 מיליון שקלים מכספי המסים הפלסטיניים, צעד שמומחים כלכליים תיארו כאיום על עצם קיומה של הרשות.
בשעות הצהריים, תשומת הלב הופנתה לתפנית דיפלומטית מול סוריה, עם דיווחים על אפשרות להקמת משרד קישור ישראלי בדמשק ושיתוף פעולה מודיעיני בתיווך ממשל טראמפ. במקביל, הדיווחים ההומניטריים התמקדו בפיטורי מאות עובדי אונר"א, מהלך שזכה לגינוי חריף. בשעות הערב, הכותרות עסקו בחזרת התקיפות הקטלניות על בתי מגורים במזרח העיר עזה ובדיווחים לפיהם נתניהו קיבל "אור ירוק" מוושינגטון להסלמת הפעילות הצבאית נגד חיזבאללה בלבנון.
מחזורי המערכת בבוקר עמדו בסימן הדיווחים על הכרזתו הצפויה של הנשיא טראמפ על הקמת "מועצת שלום" לעזה והמעבר לשלב השני של הממשל שלאחר המלחמה. התפתחות זו הגיעה בהמשך לחדשות על הרחבת ההתנחלויות מאתמול, כאשר עורכי העיתונים הדגישו את השימוש הפוליטי שעושה נתניהו במעבר רפיח ככלי לחץ.
בשעות הצהריים המוקדמות, הנרטיב התפצל בין תכנון מוסדי לבין עלייה במספר הקורבנות. כלי התקשורת העלו לראש סדר העדיפויות את חציית רף 71,000 ההרוגים, תוך התמקדות בתקיפות קטלניות על אוהלי עקורים במוואסי ח'אן יונס ובהריגת ילדה בג'באליה. במקביל, העורכים עקבו אחר פגישה בין נתניהו לניקולאי מלאדנוב, המועמד להובלת מועצת השלום, כדי לדון בפירוק חמאס מנשקו.
דיווחים בערב התמקדו בשינוי קיצוני במדיניות המשפטית הצבאית של ישראל, עם דיווחים על בקשת התביעה להטיל עונש מוות על עציר פלסטיני. זאת לצד דרישתו של הנשיא עבאס מחמאס לוותר על השליטה האזרחית ברצועה כדי לאפשר את שנת 2026 כ"שנת הדמוקרטיה".
כותרות הבוקר עמדו בסימן הסלמה קטלנית בפעילות הצבאית של ישראל בעזה, כאשר עורכי החדשות דיווחו על 15 הרוגים בתקיפות על אוהלי עקורים ובתי ספר. במקביל, ההודעה הרשמית על קידום פרויקט ההתנחלות E1 בגדה המערבית חיזקה את החששות הטריטוריאליים שעלו מוקדם יותר השבוע.
לקראת צהריים, מוקד המערכת עבר בחדות לערוץ הדיפלומטי עם הגעתו לרמאללה של ניקולאי מלדנוב, ראש 'מועצת השלום לעזה' מטעם ממשל טראמפ, לפגישה עם חוסיין א-שייח'. כלי התקשורת הגדירו זאת כתחילתו הרשמית של 'שלב ב'' בתוכנית עזה, תוך ציון נכונותה המוצהרת של חמאס לדון בוויתור על השלטון.
בשעות אחר הצהריים והערב עלה לכותרות משבר כפול: סערת חורף עזה שגרמה להצפות נרחבות במחנות העקורים, לצד פיטורים המוניים של עובדי אונר"א מעזה. התפתחויות הומניטריות אלו התחרו על סדר היום מול דיווחים על נסיגה ישראלית אפשרית מרפיח לצורך הקמת מתחם מגורים חדש עבור 20,000 עקורים.
בבוקר ה-10 בינואר, עורכי החדשות התמקדו בשילוב הקטלני של סערת חורף קשה ותקיפות צבאיות נמשכות. הדיווחים הבליטו את טביעת אוהלי העקורים ואת מותו של תינוק מקור בדיר אל-בלח, תוך הצגת מזג האוויר כהרחבה קטלנית של המצור. במקביל, כלי התקשורת דיווחו על 91 ימים של הפרות הפסקת אש, ותיארו את ההפוגה הדיפלומטית ככסות לשחיקה מתמדת.
לקראת הצהריים, מוקד העריכה עבר למשילות מוסדית עם פרסום פרטים על מינויו של ניקולאי מלדנוב לעמוד בראש 'מועצת השלום של עזה' בגיבוי ממשל טראמפ. חמאס אותת על שינוי מדיניות משמעותי כשהכריז על נכונותו לפרק את הגופים הממשלתיים שלו בעזה ולהעביר את השליטה לוועדת טכנוקרטים. בעקבות זאת, יצאה משלחת חמאס לקהיר לתחילת שיחות 'שלב 2'. בערב, תשומת הלב הופנתה ללוחמה פסיכולוגית אזורית בעקבות דיווחים על הודעות איום המוניות שנשלחו לישראלים וכוננות צבאית גבוהה באיראן.
סדר העדיפויות המערכתי בבוקר התמקד בשילוב הקטלני בין גל קור עז לבין הפרות מתמשכות של הפסקת האש. הדיווחים הדגישו את מותם של 21 בני אדם, רובם תינוקות, כתוצאה מהקור במחנות האוהלים בעזה, לצד פשיטות צבאיות בשכם שהובילו לפציעת חייל ולעיכוב עיתונאים.
לקראת צהריים, מוקד הדיווחים עבר לארגון מנהלי מחדש; חמאס אותת על מוכנותו למסור את ניהול הרצועה לוועדה מקצועית (טכנוקרטית), בעוד פקידי הרשות הפלסטינית החלו במפקד אוכלוסין כהכנה לחזרה לעבודה מוסדית. במקביל, ישראל קידמה תוכניות התנחלות בעטרות ובשייח' ג'ראח במזרח ירושלים.
בערב, המעבר הדיפלומטי התגבש עם ההכרזה על מועמדותו הרשמית של ניקולאי מלאדנוב לעמידה בראש 'מועצת השלום של עזה' בגיבוי הנשיא טראמפ. בעוד קהיר אירחה את שיחות 'השלב השני', תנועת פתח הודיעה רשמית על סירובה להשתתף בשיחות, תוך עמידה על בלעדיות המוסדות הפלסטיניים הקיימים, וזאת בזמן שחמאס דחה את הבחירות הפנימיות להנהגתו.
סדר היום המערכתי בבוקר התמקד בפרצת האבטחה הפנימית בעזה בעקבות ההתנקשות הממוקדת במנהל הבילוש של משטרת חאן יונס, אירוע שהתקשורת המקומית ייחסה למשתפי פעולה עם ישראל. התפתחות זו שיבשה את נרטיב שיחות הממשל בקהיר, גם כאשר משלחת חמאס הגיעה למצרים כדי לדון בוועדה הטכנוקרטית. עד הצהריים, העורכים הדגישו קרע מעמיק כאשר פתח דחה רשמית את 'תוכנית קהיר', בטענה שכל גוף מנהלי ללא פיקוח של הרשות הפלסטינית יאיים על האחדות הלאומית.
במקביל, נתוני לוויין שדיווחו על הרס של 2,500 מבנים מאז תחילת הפסקת האש התחרו על מקום בסיקור מול אזהרות מפני 'סופה קוטבית'. לקראת ערב, המיקוד עבר לאסון ההומניטרי כאשר הסערה השמידה מאות אוהלי עקורים והובילה למותה של אישה בעזה. תשומת הלב התקשורתית עקבה גם אחר כוננות בבתי חולים בישראל וקריאות שרים לכיבוש קבע, בניגוד בולט למינויים המתקדמים של 'מועצת השלום לעזה' של ממשל טראמפ.
סדר היום המערכתי בבוקר נשלט על ידי הסינרגיה הקטלנית של סופת שלג ותשתיות שנחלשו מהפצצות קודמות. כלי התקשורת דיווחו על מותם של לפחות שבעה ילדים ו-24 מבוגרים כתוצאה מהטמפרטורות הקפואות וקריסת מבנים רעועים, מה שסימן הסלמה הומניטרית לעומת אזהרות היום הקודם.
בצהריים עבר מוקד תשומת הלב למבוי הסתום בדיפלומטי של משא ומתן 'שלב ב''. בעוד חמאס אותת על נכונות להעביר את השלטון לוועדה טכנוקרטית, העורכים הדגישו וטו ישראלי על שמות ספציפיים שהוצעו ואת השימוש האסטרטגי במעבר רפיח כקלף מיקוח מצד ממשל נתניהו. במקביל, הכותרות עקבו אחר הארגון מחדש של ממשל טראמפ באזור, ובמיוחד סיווג שלוחות של 'האחים המוסלמים' כארגוני טרור.
בערב התרכז הדיווח בהגעת משלחת הנהגת חמאס בראשות חליל אל-חיה לקהיר. מהלך זה הגיע בעקבות מינויו של ניקולאי מלאדנוב למועצת השלום של עזה, ובזמן שהכנסת קידמה חקיקה להקמת בית משפט צבאי מיוחד להוצאה להורג של אסירים פלסטינים.
תשומת הלב המערכתית בבוקר נחלקה בין ההשפעות הקטלניות של סערה קוטבית – שגבתה את חייהם של מספר עקורים במחנות בעזה – לבין גיבוש ועדת הטכנוקרטים בתמיכת קהיר. בעוד שהדיווחים התמקדו בתחילה בשמות כמו עלי שעת' ובתפקידו של ניקולאי מלאדנוב בזימון הממונים, הנרטיב השתנה כאשר ממשל טראמפ נערך להכרזה מדינית משמעותית.
עד הצהריים, כלי התקשורת העדיפו את המיסוד הרשמי של המעבר המנהלי, תוך ציון כי חמאס לא הביע התנגדות לחברי הוועדה המוצעים. במקביל, העורכים הדגישו פרצת אבטחה בצבא הישראלי שחשפה 2,000 קבצים, לצד הפרות מתמשכות של הפסקת האש ברפיח ובחאן יונס.
בערב, המוקד המערכתי התכנס סביב הצהרתו הרשמית של השליח האמריקאי סטיב ויטקוף על תחילת 'השלב השני'. הכרזה זו ביססה את המעבר לממשל טכנוקרטי ושיקום, למרות התעקשותו הפומבית של נתניהו כי לא תתבצע נסיגה ללא פירוז מלא של חמאס.
כותרות הבוקר התמקדו במיסוד 'שלב ב'' של תוכנית המעבר בחסות ממשל טראמפ, שבמרכזה עומדת ועדת הניהול של עזה בראשות הטכנוקרט עלי שעת'. תשומת הלב המערכתית הדגישה את המוכנות שהביעה חמאס להעברת השליטה המנהלית ולניהול שיחות בנוגע לפירוז.
לקראת הצהריים, הנרטיב עבר לחיכוך גובר בין האופטימיות הדיפלומטית למציאות הצבאית. הדיווחים פירטו את סירובה של ישראל לפתוח מחדש את מעבר רפיח ואת התעקשותה על המשך הנוכחות הצבאית ב'קו הצהוב', מה שתואר במערכות העיתונים כעיכוב מכוון של שלב המעבר. במקביל, כלי תקשורת מקומיים העלו לסדר היום ביקורת פלסטינית פנימית על הרכב הוועדה ולחץ מצד הפלגים להעתיק את מיקום המפגשים משגרירות ארה"ב בקהיר.
בערב, הסיקור התכנס סביב ישיבת הבכורה של הוועדה בקהיר. עם זאת, אירוע זה עומעם על ידי דיווחים על הסלמה בהפרות הפסקת האש, ובמיוחד תקיפות קטלניות בדיר אל-בלח וחיסול מפקד בקסאם, אותם הציבו העורכים בניגוד חד למאמצים הדיפלומטיים.
הסיקור בבוקר התמקד בחיכוך הגובר בין המעבר הדיפלומטי ל'שלב השני' לבין ההסלמה הקטלנית בשטח. העורכים נתנו עדיפות לדיווחים על חיסולים ממוקדים בדיר אל-בלח, בהם בכיר חמאס מוחמד אל-חולי, ועל כניסה טריטוריאלית באמצעות הרחבת 'הקו הצהוב' לעומק רצועת עזה. התפתחויות צבאיות אלו מוסגרו כהפרות ישירות של הסכם הפסקת האש.
בשעות הצהריים המוקדמות, הנרטיב עבר להשקה המבצעית הרשמית של ועדת הניהול של עזה בקהיר. הכותרות הבליטו את המנדט ההומניטרי של עלי שעת' ואת האספקה הקרובה של 200,000 יחידות דיור טרומיות. כלי תקשורת פלסטיניים ציינו את התעקשותו של הנשיא עבאס על הקשר בין מוסדות הרשות בגדה ובעזה, בעוד חמאס אותת על שיתוף פעולה עם הגוף הטכנוקרטי.
בערב, המוקד התכנס להכרזה הרשמית של נשיא ארה"ב טראמפ על הקמת 'מועצת שלום' לעזה. תשומת הלב המערכתית ניתנה לשילוב בין התמיכה האמריקאית בוועדה הטכנוקרטית לבין הדרישות המתמשכות לפירוז מלא, כאשר מניין ההרוגים בעזה חצה לפי הדיווחים את רף ה-71,000.
כותרות הבוקר התמקדו בהכרזה הרשמית של הבית הלבן על הקמת 'מועצת השלום לעזה', תוך ציון שמותיהם של ג'ארד קושנר, סטיבן ויטקוף והגנרל ג'ספר ג'פרס בתפקידי הנהגה. העורכים הפלסטינים העבירו את המיקוד מהוועדה הטכנוקרטית בקהיר למבנה המנהל האמריקני רם-הדרג. במקביל, דווח על השפעותיה הקטלניות של סערת החורף, תוך מתן עדיפות לדיווח על מותה של תינוקת בחאן יונס כתוצאה מהקור הקיצוני, לצד הפרות של הפסקת האש ופשיטות צבאיות ישראליות.
בשעות הצהריים המוקדמות, תשומת הלב התקשורתית עברה לאולטימטום ישראלי מתגבש הדורש את פירוק חמאס מנשקו תוך חודשיים. זאת במקביל לתיאום בהובלת מצרים להעצמת הוועדה לניהול עזה.
סיקור הערב נשלט על ידי תפנית דיפלומטית חדה: ראש הממשלה נתניהו דחה רשמית את הרכב מועצת השלום של טראמפ ואת הוועדה הטכנוקרטית הפלסטינית. עורכי החדשות מסגרו זאת כעימות ישיר עם הבית הלבן, וציינו את התמיכה בעמדת נתניהו מצד השרים בן גביר וסמוטריץ'.
כותרות הבוקר התמקדו במיסוד 'מועצת השלום' על ידי ממשל טראמפ, ובמיוחד בדרישה לתרומה מחייבת של מיליארד דולר מהמדינות המשתתפות ובביצור השליטה האמריקאית על המבנה הפיננסי של עזה. העורכים ציינו הסלמה חריפה בחיכוך הדיפלומטי כאשר גורמים ישראליים תקפו את ג'ארד קושנר והאשימו אותו בעקיפת ראש הממשלה נתניהו לצורך יישום 'השלב השני' של תוכנית המעבר.
לקראת צהריים, סדרי העדיפויות המערכתיים עברו לשינוי המנהלי בתוך עזה. עלי שעת' חתם רשמית על המנדט של הוועדה הלאומית לניהול העניינים האזרחיים ברצועה, צעד שזכה לתמיכת הרשות הפלסטינית ותמיכה מותנית של הג'יהאד האסלאמי, וזאת למרות אזהרות ביטחוניות בישראל כי התוכנית מחזקת את חמאס.
סיקור הערב נשלט על ידי דיווחים על גיוס צבאי ישראלי מחודש לקראת אפשרות של כיבוש מלא של רצועת עזה מחדש, לצד הפקעות מקרקעין נרחבות בגדה המערבית ליד סלפית. במקביל, המתיחות האזורית גברה בעקבות אזהרות איראניות כי כל פגיעה בהנהגתה תוביל למלחמה כוללת.
כותרות הבוקר נשלטו על ידי מבצע צבאי נרחב של צה"ל בשכונת ג'בל ג'והר בחברון, שכלל מאות חיילים ומעצרים המוניים. התמקדות טריטוריאלית זו בגדה המערבית עלתה בקנה אחד עם עלייה בדיווחים המפרטים את קריסת הפסקת האש בעזה, כאשר העורכים נתנו עדיפות לנתון של 465 הרוגים מאז תחילת ההפוגה ולהופעתן של מחלות נגיפיות לא מאובחנות.
בשעות הצהריים המוקדמות, תשומת הלב המערכתית עברה לקרע המעמיק בין ממשל טראמפ לראש הממשלה נתניהו סביב "מועצת השלום" המוצעת. כלי התקשורת הדגישו את נזיפתה של וושינגטון בהתנגדותו של נתניהו, תוך ציון ספקנות בינלאומית מצד צרפת והעלות הכספית הגבוהה של החברות במועצה.
בערב, הסיקור התמקד בהכנות של הוועדה לניהול עזה לכניסה לרצועה דרך מעבר רפיח עד סוף החודש. מעבר מינהלי זה הוצג על רקע משברי נזילות חמורים וקריאותיו הפומביות של סמוטריץ' לדחות את תוכנית טראמפ לטובת כיבוש מחדש מלא.
כותרות הבוקר נשלטו על ידי הפירוק הפיזי והסמלי של נוכחות אונר"א במזרח ירושלים, כאשר כוחות ישראליים, בפיקוחו של איתמר בן גביר, הרסו מתקנים של הסוכנות כדי לפנות מקום להקמת 1,400 יחידות דיור בהתנחלויות. העורכים מסגרו זאת כמהלך מכריע לחיסול זכות השיבה הפלסטינית. במקביל, דיווחים מדרום הגדה פירטו מתקפה צבאית מעמיקה בחברון, שם הצבא הישראלי הטיל עוצר וזימן מנהיגי שבטים בניסיון לעקוף את מנגנוני הביטחון הפלסטיניים הרשמיים.
לקראת הצהריים, סדר העדיפויות המערכתי עבר לקריסת המעבר האזרחי בעזה, בעקבות סירובה של ישראל לאפשר לוועדת הטכנוקרטים להיכנס לרצועה דרך מעבר רפיח. שיתוק מינהלי זה לווה בדיווחים על מות התינוק התשיעי כתוצאה מתנאי החורף הקיצוניים, מה שהדגיש את המחיר ההומניטרי של המצור המתמשך. כיסוי שעות אחר הצהריים המאוחרות התמקד בפרסום מזכר מטעם חמאס המתעד 1,300 הפרות ישראליות של הפסקת האש בת 100 הימים, בעוד הגעתו המתוכננת של הנשיא מחמוד עבאס למוסקבה סימנה מאמץ לרתום התערבות רוסית מול יוזמת 'מועצת השלום' האמריקאית המתרחבת.
הסיקור בבוקר התמקד בקריסה המערכתית של הפסקת האש בת מאה הימים בעזה, כאשר העורכים העניקו קדימות לרשימת תשע הדרישות של חמאס למתווכים בעקבות 1,300 הפרות ישראליות מתועדות. דיווחים מקבילים פירטו את ההשתלטות המנהלית על מטה אונר"א בירושלים והמשך הפעילות הצבאית בחברון.
הנרטיב המערכתי השתנה בחדות בשעות הצהריים המוקדמות בעקבות תקיפה ישראלית על רכב במרכז רצועת עזה. העורכים הדגישו כי בין הקורבנות היו שלושה עיתונאים שעבדו עבור ועדת הסיוע המצרית, והציגו את האירוע כהתנקשות מכוונת בעובדי סיוע ותקשורת. אירוע זה האפיל על הידיעה בדבר הסכמתה הרשמית של מצרים להצטרף ל'מועצת השלום' של דונלד טראמפ.
לקראת ערב, המוקד עבר ללחץ בינלאומי ואיומים דיפלומטיים. כלי התקשורת הבליטו את האולטימטום של טראמפ מדאבוס הדורש מחמאס להתפרק מנשקו בתוך שלושה שבועות או לעמוד בפני השמדה, לצד סנקציות אמריקאיות חדשות נגד ארגונים בעזה. זאת בניגוד למשבר הפנימי ברשות הפלסטינית סביב מעצר אסירים משוחררים, שפרשנות מקומית הגדירה כהמשך התיאום הביטחוני עם ישראל.
סיקור הבוקר תעדף את השלכות התקיפה על עיתונאי ועדת הסיוע המצרית, לצד דיווחים על מות תינוק עשירי כתוצאה מהקור הקיצוני במחנות בעזה. לקראת צהריים, המיקוד המערכתי עבר לפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שם השיק הנשיא דונלד טראמפ רשמית את 'מועצת השלום'. העורכים הדגישו את הצגת התוכניות של ג'ארד קושנר ל'עזה החדשה', הממסגרות את הרצועה כמרכז כלכלי עתידי המותנה בפירוק מלא של חמאס מנשקו.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, כלי תקשורת פלסטיניים הגיבו למינויו של בנימין נתניהו למועצה, כאשר חמאס ופרשנים מקומיים הגדירו את המהלך כתיאום אסטרטגי בין ארה"ב לישראל שנועד לעקוף אחריות בינלאומית. במקביל, המנהל המקומי בעזה הודיע כי מעבר רפיח ייפתח מחדש בשבוע הבא, אם כי מקורות עבריים שצוטטו הדגישו כי הפתיחה נותרה מותנית בהשבת גופות חללים. בערב פנה הקשב לגדה המערבית, שם דיווחו העורכים על מבצע צבאי שנמשך זה היום הרביעי בחברון, ועל הקמתה מחדש של 'הרשימה המשותפת' על ידי המפלגות הערביות בישראל.
כותרות הבוקר נשלטו על ידי תגובת נגד בינלאומית מסונכרנת נגד 'מועצת השלום' שהשיק הנשיא טראמפ, כאשר העורכים הדגישו דחיות רשמיות מצד ספרד, האיחוד האירופי ואמנסטי אינטרנשיונל. חיכוך דיפלומטי זה התרחש במקביל לפרסום תוכניות 'עזה החדשה' של ג'ארד קושנר, שנדחו על ידי פרשנים מקומיים כ'פנטזיית נדל"ן' המתעלמת ממציאות ההריסות.
לקראת צהריים, סדר העדיפויות המערכתי עבר למשבר ההומניטרי המעמיק ברצועה, ובמיוחד למותו של תינוק כתוצאה מהקור הקיצוני ולקריסת מערכת הבריאות. במקביל, הופיעו דיווחים על גירוש 'מסתורי' של שמונה פלסטינים מארה"ב לגדה המערבית באמצעות מטוס פרטי.
בערב, המוקד עבר לגדה המערבית בעקבות ירי קטלני של כוחות ישראליים בחקלאי פלסטיני ליד שכם. כלי התקשורת סיכמו את היום בבחינת דיווחים ישראליים על מעקב אלקטרוני חדש ומחסומים צבאיים המוקמים במעבר רפיח, תוך מסגורם כצעדים למיסוד שליטה קבועה בגבול הדרומי של עזה.
סדר העדיפויות המערכתי בבוקר התמקד בהסלמה האזורית בין איראן לציר ארה"ב-ישראל, כאשר כלי תקשורת כמו 'סמא ניוז' ו'ערבי 21' הדגישו את האזהרות האיראניות מפני "מלחמה כוללת" בתגובה לתקיפות אמריקאיות אפשריות. העורכים הפלסטינים עקבו מקרוב אחר הגעתם של שליחי טראמפ, ג'ארד קושנר וסטיבן ויטקוף, לצד מפקד סנטקום, ותיארו ביקורים אלו כתיאום צבאי ומדיני בדרג גבוה נגד טהרן.
לקראת צהריים, תשומת הלב עברה למעבר רפיח ולתוכניות השיקום של "עזה החדשה". כלי תקשורת כמו 'אולטרה פלסטין' ו'סמא ניוז' התמקדו במסמכים שהודלפו המפרטים דרישות פיקוח ישראליות ואת תפקיד איחוד האמירויות במימון פרויקטים למגורים תחת תנאים ביטחוניים מחמירים. תמרונים גיאופוליטיים אלו עמדו בניגוד לדיווחים על 18,500 חולים בעזה הזקוקים לפינוי דחוף ומניין הרוגים שהגיע ל-71,654.
בערב, הנרטיב נשלט על ידי המשבר ההומניטרי בגדה המערבית, כאשר פקידי או"ם הגדירו אותו כחמור ביותר מאז 1967. העורכים נתנו עדיפות גם לצו המלכותי של בלגיה האוסר על מעבר נשק לישראל ולניסיונות הפרלמנט הערבי לאמץ הגדרה משפטית של רצח עם.
המיקוד המערכתי בבוקר נחלק בין אזהרת האו"ם מפני המשבר החריף ביותר בגדה המערבית מאז 1967 לבין דיווחים על הסכמה אמריקנית-ישראלית לפתיחת מעבר רפיח. עד הצהריים, העורכים העדיפו להתמקד במבוי הסתום במעבר, תוך הדגשת תנאים ישראליים 'בלתי אפשריים' – כולל שימוש בחברות אבטחה אמריקאיות פרטיות – שנדחו על ידי מצרים.
אחר הצהריים, הנרטיב עבר בחדות לתיק השבויים. גדודי אל-קסאם הודיעו כי העבירו למתווכים פרטים סופיים בנוגע לגופתו של החייל הישראלי רן גווילי, מה שהוביל את צה"ל לפתוח במבצע חיפוש נרחב בצפון רצועת עזה. חשיפה זו שלטה בכותרות הערב, לצד איומים איראניים נגד הצי האמריקני והחלטת הקבינט הישראלי להשאיר את מעבר רפיח סגור למרות הלחץ האמריקני. במקביל, כלי התקשורת הפלסטיניים עקבו אחר מותו של בכיר חמאס עטא אללה אבו אל-סבח והסלמה באלימות המתנחלים באזור רמאללה.
סדר העדיפויות המערכתי ביום זה עבר מהתנאים הלוגיסטיים לפתיחת מעבר רפיח להתמקדות בהשבת גופתו של רן גווילי. דיווחי הבוקר פירטו הסכם אמריקאי-ישראלי לפתיחת המעבר עבור יחידים תחת פיקוח אירופי ובקרה ישראלית מרחוק, בכפוף למציאת הגופה. עורכים פלסטינים הדגישו כי נתניהו הציג את הפתיחה הזו כמעבר של עזה לפירוז צבאי במקום לשיקום.
בצהרי היום, המיקוד עבר לפעילות צה"ל בבתי קברות בשכונת סג'עייה ובצפון הרצועה. בעוד מקורות ישראליים חגגו את השבת הגופה כהישג, כלי תקשורת המזוהים עם חמאס הציגו נרטיב נגדי, לפיו הקואורדינטות כבר נמסרו בעבר והצבא עיכב את התהליך במכוון כדי להצדיק את המשך המבצעים. בשעות הערב, השיח התפתח להשלכות הפוליטיות של האירוע, כאשר המערכות המקומיות דיווחו כי השלמת השבת הגופה מסיימת את השלב הראשון של הסכם הפסקת האש, לצד דיווחים על שלושה פלסטינים שנהרגו מאש צה"ל במהלך פעולות החיפוש.
בעקבות השבת גופתו של רן גבילי, סדר היום המערכתי עבר להתמקד במנגנונים המבצעיים של מעבר רפיח. בשעות הבוקר, כלי התקשורת הפלסטיניים התמקדו בדיווחים על מנגנון בידוק ישראלי הכולל את רשימות השב"כ וחברות אבטחה פרטיות, בעוד נתניהו הדגיש כי פתיחת המעבר אינה מבטיחה כניסת עיתונאים זרים.
עד שעות הצהריים המוקדמות, הנרטיב התפצל בין המעבר המנהלי לחיכוך הצבאי. העורכים הבליטו תוכנית להעברת הממשל הפנימי בעזה ל'וועדה לאומית', ובמקביל דיווחו על מבוי סתום סביב דרישת חמאס לשלב 10,000 שוטרים במנהלת החדשה – צעד שישראל דוחה בשם פירוז מוחלט. במקביל, המדיה עקבה אחר הריסת 40 מבנים בכפר עקב ופעילות צבאית במזרח עזה שהובילה להרוגים, תוך מסגור האירועים כהפרות של הפסקת האש. בערב, הדיון התקבע סביב תוכנית 'מועצת השלום' בהובלת ארה"ב, המתנה את שיקום הרצועה בפירוז מלא של חמאס מנשקו.
עדיפות העריכה בבוקר התמקדה באישור תוכנית צה"ל למתקפה רחבה בעזה ובשימוש מתמשך בטקטיקות כמו רובוטים ממולכדים. במקביל, הופיעו דיווחים על פתיחה מתוכננת של מעבר רפיח ביום ראשון הקרוב, אם כי העורכים הדגישו ספקנות מצד מומחים כלכליים לגבי החרגת סחורות מסחריות והעמימות סביב תנאי פירוק הנשק.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, המוקד עבר להריגתו של צעיר פלסטיני במחסום המנהרות ליד בית לחם בעקבות ניסיון דקירה לכאורה, אירוע שמוסגר לצד הידוק השליטה המרחבית בכפר עקב שבירושלים. העורכים עקבו אחר הקשחת העמדות הפוליטיות כאשר בכירים בחמאס דחו פומבית את פירוק הנשק כתנאי להפסקת אש, בתגובה להצעות ארה"ב וישראל לתוכנית בינלאומית לרכישת נשק. הערב עמד בסימן דיווחים על מאמצי סיפוח מערכתיים בגדה המערבית וסירובם של ארגונים בינלאומיים לחלוק נתוני כוח אדם עם הרשויות הישראליות.
ב-29 בינואר 2026, המוקד המערכתי הפלסטיני עבר מהעיסוק בלוגיסטיקת פתיחת מעבר רפיח למציאות חריפה יותר של לחץ צבאי. דיווחי הבוקר נשלטו על ידי המלצת הצבא הישראלי להפסיק כליל את הכנסת הסיוע ההומניטרי לעזה, בטענה כי מדובר בצורך אסטרטגי למניעת התחזקות כלכלית של חמאס. התפתחות זו דחקה את האופטימיות מהיום הקודם לגבי פתיחת המעבר, כאשר העורכים הדגישו קרע מעמיק בין קהיר לירושלים בנוגע למכסות נוסעים ובדיקות ביטחוניות.
בשעות הצהריים המוקדמות, הסיקור התמקד בפרשה ביטחונית המערבת קרוב משפחה של ראש השב"כ החשוד בהברחת סחורות אסורות לעזה. במקביל, כלי התקשורת המקומיים נתנו עדיפות לסיכום ההסדרים הפנימיים להקמת 'ועדה לאומית' לניהול עזה, כאשר גורמי חמאס מאותתים על מוכנות להעברת השלטון. שיח הערב התמקד במנדט פירוק הנשק המתוכנן למרץ ובדיווחים על הסלמה קטלנית בגדה ובעזה, לצד התפרצות מחלה מסתורית בבתי החולים הקורסים.
ב-30 בינואר 2026, סדר העדיפויות המערכתי הפלסטיני עבר מהמלצת המצור על הסיוע הצבאי מהיום הקודם לפרטים הלוגיסטיים של פתיחת מעבר רפיח מחדש. דיווחי הבוקר התמקדו בהפרות קטלניות של הפסקת האש במע'אזי ובח'אן יונס, אותן תיארו העורכים כזלזול שיטתי בהסכמות.
בצהריים, המיקוד עבר להתנגדות מוסדית כאשר משרד הבריאות וארגון 'רופאים ללא גבולות' סירבו לחלוק נתוני כוח אדם עם הרשויות הישראליות, תוך ציון סיכונים ביטחוניים. במקביל, הופיעו דיווחים על פתיחה ניסיונית של מעבר רפיח ביום ראשון, ואחריה פתיחה מלאה ביום שני לתנועה מוגבלת.
הערב עמד בסימן התפתחויות דיפלומטיות, בראשן גירוש הדיפלומט הישראלי מדרום אפריקה ודיווחים על תוכנית אמריקאית להכנסת כוח יציבות בינלאומי לעזה. תמורות גיאופוליטיות אלו התרחשו לצד חיכוך צבאי מתמשך, כולל תקיפת מנהרה ברפיח ודיווחים על הסלמה אזורית קרבה מול איראן.
ב-31 בינואר 2026, סדר העדיפויות המערכתי הפלסטיני התמקד בזינוק קטלני בתקיפות אוויריות ישראליות, שהעורכים הציגו כקריסה מכרעת של הפסקת האש. הדיווחים בבוקר נשלטו על ידי ידיעות על 12 הרוגים בחאן יונס, שהסלימו במהירות כאשר כלי התקשורת עקבו אחר תקיפה ממוקדת על תחנת המשטרה בשייח' רדואן בעיר עזה. עד שעות הצהריים המוקדמות, המיקוד התקשורתי התעצם סביב מותם של לפחות חמישה קציני משטרה, כאשר העורכים הגדירו את האירוע כדחייה ישראלית מכוונת של מודל הממשל האזרחי של 'מועצת השלום'.
במקביל, המערכות נתנו עדיפות להודעה על לוח הזמנים המבצעי של מעבר רפיח, תוך אישור פתיחה ניסיונית ביום ראשון ופתיחה רשמית ביום שני. דיווחי שעות אחר הצהריים המאוחרות פנו לעבר איומים גיאופוליטיים, תוך הדגשת האולטימטום של הנשיא טראמפ לאיראן ושמועות על תקיפה קרבה. לקראת ערב, השיח עבר למהומות אזרחיות פנימיות בתוך ישראל, כאשר עורכים פלסטינים עקבו אחר הפגנות ענק בתל אביב נגד הפשיעה המאורגנת ומה שהגדירו כשותפות המשטרה.
כותרות חיות מפלסטין