ב-25 בינואר 2026, כלי התקשורת בלבנון נותרו ממוקדים בתוצאות קריסת המבנה בשכונת אל-קובה בטריפולי. לאורך שעות הבוקר, הכותרות עקבו אחר מאמצי החילוץ המייסרים להגיע לניצולים, ובראשם אליסאר עומר, לצד דיווחים המדגישים כי 105 מבנים בעיר עומדים בפני צווי פינוי מיידיים. משבר פנים זה חלק את העמודים הראשיים עם דיווחים על הפוגה אטמוספרית קצרה לפני סערת חורף מתקרבת. בשעות אחר הצהריים המוקדמות, הנרטיב עבר למתיחות צבאית ודיפלומטית. העורכים התמקדו בהמשך שהותו של ראש הממשלה נג'יב מיקאתי בפריז, תוך הדגשת 'השלב השני' בפירוק חיזבאללה מנשקו כתנאי סף לסיוע צבאי בינלאומי. במקביל, הופיעו דיווחים על סדרת תקיפות ישראליות לעבר מחסנים ותשתיות בדרום לבנון ובבקאע, שהביאו לנפגעים. לקראת ערב, תשומת הלב הופנתה לעמדות הפנימיות והאזוריות של חיזבאללה. כלי התקשורת הבליטו את הבטחתו של נעים קאסם בנוגע לשחרור אסירים ואת נאומו המתוכנן לתמיכה באיראן, בעוד פרשנים העריכו את ההשפעה של אסטרטגיות 'הרתעה' אמריקאיות אפשריות תחת ממשל טראמפ.