דצמבר
התקשורת הלבנונית שמרה על התמקדות גורפת בביקורו של האפיפיור ליאו ה-14 לאורך ה-1 בדצמבר. דיווחי הבוקר פירטו את קבלת הפנים שלו בענאיה, והדגישו מסרים של תקווה וחוסן, עם תשומת לב מיוחדת ליונה לבנה שליוותה אותו. עד שעות הצהריים המוקדמות, הנרטיב עבר למעורבותו בכיכר השהידים, שם קרא לשלום, דיאלוג והתגברות על אלימות, תוך ציון ביטויים של 'דאגה ותסכול'. במקביל, נמשכו הדיונים סביב המחלוקת על היעדרותו של סמיר ג'עג'ע מקבלת הפנים האפיפיורית, נושא שעלה ב-30 בנובמבר. בערב, האפיפיור פנה לצעירים בבקרקי, והדגיש את ההזדמנות ההיסטורית שלהם לשנות את העתיד באמצעות אהבה ודיאלוג. בנפרד, דיווחים על מבצע ישראלי פוטנציאלי נגד חזבאללה המשיכו להסתובב, נושא שהיה חוזר מאז 28 בנובמבר.
התקשורת הלבנונית התמקדה באופן גורף ביומו האחרון ובעזיבתו של האפיפיור ליאו הארבעה עשר את לבנון. דיווחים בבוקר פירטו את ביקורו בבית החולים של נזירות הצלב, תוך הדגשת מסרים של תקווה וריפוי, ולאחר מכן ביקור רגשי באנדרטת נמל ביירות, שם נשא תפילה שקטה לזכר קורבנות הפיצוץ. עד שעות הצהריים המוקדמות, הדגישו כלי התקשורת את עריכת המיסה האלוהית על טיילת ביירות, שבה דחק בלבנון להיות "סימן של שלום" וקרא לקהילה הבינלאומית לתמוך בה. דברי הפרידה שלו בשדה התעופה של ביירות הדגישו כי "לבנון היא יותר ממדינה; היא מסר", לצד תפילות לשלום בדרום. במקביל, דווח על כך שהאפיפיור פנה לחזבאללה, ודחק בו לדיאלוג ולפירוק מנשק. על רקע ביקור האפיפיור, המשיכו להתפשט חששות מהסלמה ישראלית אפשרית וממלחמה רב-חזיתית הכוללת את לבנון.
לאחר עזיבת האפיפיור ליאו ה-14, התקשורת הלבנונית העבירה את מוקד תשומת הלב למתיחות האזורית הגוברת. כותרות הבוקר פירטו את מינויו של סיימון כרם, אזרח שאינו איש צבא, להוביל את המשלחת הלבנונית לשיחות "המנגנון" בראש הנקורה, מהלך שנתפס כמתוכנן כדי להביך את ישראל בזירה הבינלאומית. עד שעות הבוקר המאוחרות, דיווחים הצביעו על החלטת נתניהו לשלוח נציג ישראלי לשיחות אלה, ותיאר זאת כ"פגישה כלכלית". סיקור שעות אחר הצהריים המוקדמות כלל את הדגשתו של נשיא לבנון, עון, כי המדינה אינה מחפשת משא ומתן לשלום ולא תיגרר למלחמה חדשה, למרות קבלת מסרים על הסלמה ישראלית אפשרית. במהלך היום נמשכו הדיונים בנוגע לנשק של חיזבאללה וקריאות למדינה להחזיר לעצמה את החלטות המלחמה והשלום, לצד דיווחים על הצעות בריטיות אפשריות לפירוק נשק.
היום החל עם המשך ההתמקדות בפגישות ה'מנגנון' ומינוי סיימון כרם לעמוד בראש המשלחת האזרחית, מה שאותת על תקוות להקלה דיפלומטית. עד שעות הבוקר המאוחרות, סיווגה המתוקן של עיראק את חיזבאללה כיישות טרוריסטית, ואחריו נסיגה, משך תשומת לב משמעותית. תחילת אחר הצהריים ראתה שינוי דרמטי כאשר כוחות ישראליים פרסמו אזהרות פינוי דחופות לתושבי ג'בעא ומהרונה שבדרום לבנון, ואחריהן תקיפות אוויריות מיידיות. אזהרות אלו התרחבו לכלול את מג'דל וברעשית, גם הן הותקפו מהאוויר. במקביל, הנשיא עאון הדגיש את חשיבות המשא ומתן על פני מלחמה ואישר את ריבונות לבנון בכל שיחות עם ישראל, זאת על רקע דיווחים על הצלחות צבא לבנון בלוחמה בטרור.
כותרות היום נסובו סביב שיחות ה'מנגנון' המתמשכות, ובמיוחד מינויו השנוי במחלוקת של סיימון כרם, אזרח, לעמוד בראש המשלחת הלבנונית. דיווחים בבוקר מ'ל'אוריאן-לה ז'ור' ו'אל נשרה' הצביעו על הגנתו של הנשיא עאון על מועמדותו של כרם, כשחלקם אף רמזו על ידיעתו של יו"ר הפרלמנט ברי. במקביל, דווח על תקיפות אוויריות ישראליות חדשות בדרום על ידי 'לבנון24' כניסיונות לכפות משא ומתן.
עד שעות הצהריים המוקדמות, מזכ"ל חיזבאללה, שייח' נעים קאסם, מתח ביקורת חריפה על המינוי האזרחי, וכינה אותו "כישלון" ו"ויתור חינם" (אל-מנאר, נהרנט, ל'אוריאן-לה ז'ור). הנשיא עאון, במהלך ביקור של משלחת מועצת הביטחון של האו"ם, שב ואישר כי ההחלטה לנהל משא ומתן בלתי הפיכה ומשרתת את האינטרסים של לבנון.
מאוחר יותר בערב, אישור הפנטגון לעסקת נשק פוטנציאלית של 90.5 מיליון דולר ללבנון עלה גם הוא כהתפתחות משמעותית, כפי שדווח על ידי 'כתאאב' ו'LBCI', לצד הוויכוח המתמשך סביב המינוי האזרחי.
התקשורת הלבנונית ב-6 בדצמבר המשיכה להתמקד רבות במשא ומתן עם ישראל, ובמיוחד במימדים הדיפלומטיים והביטחוניים. דיווחים מוקדמים מ"ל'אוריאן-לה ז'ור" ו"אל-נשרה" דנו במשא ומתן כבחירה אסטרטגית עבור לבנון, עם תפיסה של קונצנזוס מתהווה בנוגע להיבטים טכניים וביטחוניים. במקביל, MTV לבנון דיווחה על אזהרה אמריקאית ללבנון לפרוק את חיזבאללה מנשקו באופן מיידי.
מועצת הביטחון של האו"ם הביעה תמיכה בלבנון ודחקה בתהליך המשא ומתן, כפי שצוין ב"לבנון24" ו"אד-דיאר". עם זאת, השייח' קאסם מחיזבאללה חזר על התנגדותו להשתתפות אזרחית בוועדת ה'מנגנון', ותיאר זאת כ"נסיגה". מאוחר יותר באותו יום, פגישותיו של נואף סלאם בדוחא עם אמיר קטאר וביל גייטס משכו תשומת לב משמעותית, לצד מחויבותה של קטאר לפרויקטים תומכים חדשים ללבנון.
התקשורת הלבנונית ב-7 בדצמבר פתחה בדיווחים על פעולות ישראליות בדרום לבנון ודיונים סביב צמצום כוחות יוניפי"ל, לצד קריאות לשליטה בלעדית בנשק. המאמצים הדיפלומטיים התחזקו עם מעורבות טראמפ והוותיקן בדיפלומטיה הלבנונית לייצוב המשא ומתן. מודיעין ישראלי פרסם אז אזהרות בולטות על הסלמה צפויה עם לבנון, גם כאשר דווח על הפחתת הלחץ האמריקאי בנוגע לפירוק הנשק הלבנוני. עד שעות הבוקר המאוחרות, איראן הכחישה התערבות בלבנון, והצהירה על אוטונומיה של חיזבאללה בהחלטות נשק, והפטריארך א-ראעי קרא לרחמים בכל רמות הפוליטיקה הלבנונית. בהמשך, הדיונים התמקדו בתוכנית הצבא לשליטה מלאה בנשק, וראש הממשלה סלאם התייחס לבחירות הקרובות לפרלמנט. היום הסתיים כשווליד ג'ונבלאט דחה נורמליזציה ודגל בהפסקת אש, בעוד מפקד יוניפי"ל הזהיר מפני מצב שברירי ביותר בלבנון.
התקשורת הלבנונית ב-8 בדצמבר התמקדה בעיקר בוועדת ה'מנגנון' המתמשכת ובהשלכות הרחבות יותר של דיפלומטיה לעומת סכסוך. בבוקר, צוינה התערבות אמריקאית למתן הזדמנות ל'מנגנון', עם דד-ליין ישראלי-אמריקאי לפירוק נשק עד סוף השנה, מה שעורר מחאה מצד המפלגה הקומוניסטית הלבנונית נגד משא ומתן ישיר עם ישראל. התנגשויות פוליטיות פנימיות נמשכו, במיוחד מצד ג'עג'ע נגד עאון.

מאוחר יותר באותו יום, הפטריארך אל-ראעי מבעבדא דחה בתוקף את הסבירות למלחמה, דגל במשא ומתן על פני איומים והדגיש מעבר לפתרונות דיפלומטיים ולעידן של שלום. עמדה זו הדהדה על ידי הנשיא עאון, שקיבל את השליח הצרפתי לה דריאן, ואישר את תמיכת לבנון בכל אימות על ידי ועדת המנגנון בנוגע לתפקיד הצבא מדרום לליטני.
כלי תקשורת לבנוניים ב-9 בדצמבר סיקרו בעיקר את התקיפות הישראליות המתמשכות בדרום לבנון, עם דיווחים על תקיפות אוויריות עזות שפגעו באזורים מג'בל סאפי ועד אקלם אל-תופאח לאורך הבוקר ואל תוך אחר הצהריים. זה המשיך דפוס של פעולה צבאית ישראלית שצוין בימים קודמים. במקביל, המאמצים הדיפלומטיים הצרפתיים התעצמו, כאשר ז'אן-איב לה דריאן קיים פגישות לתמיכה בביירות ודן בהתפתחויות ביטחוניות, כולל עם יו"ר הפרלמנט נביה ברי, שהדגיש את הצורך בעצירת התוקפנות הישראלית. הנשיא עאון יצא גם לביקור בעומאן, לפי הדיווחים בניסיון למנוע מלחמה. דיונים נגעו גם להקמת מנגנון הפסקת אש, כאשר שיח' קאסם מחיזבאללה חזר והביע התנגדות להשתתפות אזרחית. בערב, דיווחים הדגישו עימות סייבר בין איראן לישראל, שתואר כמלחמה ללא ירי ישיר.
התקשורת הלבנונית ב-10 בדצמבר התמקדה בעיקר בביקורו הדיפלומטי של הנשיא עון בעומאן. דיווחי בוקר פירטו את מאמציו לחזק ערוצים דיפלומטיים ולתמוך במשא ומתן על רקע חידוש התקיפות האוויריות הישראליות, ולאחר מכן סבב שיחות שני עם הסולטן הית'ם בן טארק והצהרה משותפת צפויה התומכת בריבונות לבנון.

במקביל, השליח הצרפתי לה דריאן קיים דיונים בביירות בנוגע לפירוק נשק של חזבאללה ותמיכה בצבא. מאוחר יותר באותו יום, התפתחות משמעותית בנוגע לפיצוץ בנמל ביירות, כאשר בולגריה סירבה לכאורה להסגיר את בעלי ספינת רוסוס. חששות ביטחוניים אזוריים נמשכו, עם דיווחים על כטב"מים ישראלים מעל ביירות ואזהרות מפני אתר המקושר לישראל.
Lebanese media on December 11th focused on Speaker Nabih Berri's strong statements regarding national stability and elections. In the early afternoon, Berri publicly rebuked threats against the Lebanese people, asserting that elections would proceed without postponement or cancellation. This occurred amidst ongoing international efforts, with Saudi Arabia and Qatar working to de-escalate tensions in Lebanon, and Israeli threats targeting Dahieh and Bekaa if Hezbollah remained armed. Previously, in the morning, reports highlighted continued Israeli aggressions in southern Lebanon, including an explosion in Mays al-Jabal and a drone attack in Odaisseh. President Aoun's Omani mediation efforts for a tripartite initiative to rescue Lebanon also remained a recurring theme.
סיקור התקשורת הלבנונית היום התמקד בפעולות צבאיות ישראליות מחודשות ובתגובות דיפלומטיות שלאחר מכן. דיווחים מהבוקר תיעדו סדרת תקיפות אוויריות ישראליות בדרום לבנון ובבקעת הלבנון, כאשר כוחות ישראליים הצהירו כי תקפו מחנות אימונים של חיזבאללה. זה ממשיך דפוס של תוקפנות מימים קודמים. במקביל, דווח כי יו"ר הפרלמנט נביה ברי ביצע תמרונים מקדימים לפני פגישת טראמפ-נתניהו, כאשר ברי הצהיר מאוחר יותר כי לא יתקיימו משא ומתן אלא אם כן ישראל תיסוג ותפסיק את התקפותיה.

תחילת אחר הצהריים הביאה אישורים לכך שלבנון קיבלה אזהרות בינלאומיות מפני מתקפה ישראלית נרחבת. הנשיא עאון חזר על עדיפות החזרת האסירים העצורים במשא ומתן ודחה הצהרות שנחשבו לא מועילות למצב. בערב, דווח על דיונים בהסכמי גבול פוטנציאליים עם סוריה, לצד ועידה בחסות ארה"ב בדוחא בנוגע ליציבות עזה.
התקשורת הלבנונית ב-13 בדצמבר עוצבה באופן משמעותי על ידי שורה של הצהרות מחיזבאללה ותקרית בולטת בדרום לבנון. דיווחי הבוקר וסיקור אחר הצהריים המוקדם התמקדו בשייח' נעים קאסם, שהצהיר במפורש כי נשק ההתנגדות לא יפורק והדגיש את הקשר האינטגרלי שלו לאדמה ולנפש. רטוריקה זו הוצגה כדחייה ישירה לדרישות אמריקאיות וישראליות לפירוק נשק.

במקביל, תשומת הלב הופנתה לתקרית ביאנוח שבדרום לבנון, שם ועדת ה"מנגנון" ביקשה לבדוק בית. צבא לבנון ערך את החיפוש, ולפי הדיווחים לא נמצאו כלי נשק. אירוע זה הוביל למתיחות גוברת ולאחר מכן דווח כי צבא ישראל הקפיא זמנית תקיפה אווירית ביאנוח, כאשר התערבות צבא לבנון וכוחות יוניפי"ל שינתה את התרחיש הישראלי בדרום.
היום החל בדיווחים על איומים ישראליים על בניין מגורים ביאנוח, כאשר צבא לבנון אישר שלא נמצאו כלי נשק. זאת בהמשך לתוקפנות ישראלית מהימים הקודמים. באמצע הבוקר דווח על חידוש תקיפות מזל"טים ישראליים בדרום לבנון, שכוונו לאופנוע וציוד חפירה, וכתוצאה מכך נפגעו, כולל חבר מועצה עירונית. השייח' נעים קאסם חזר והדגיש את עמדת חיזבאללה נגד פירוק נשק ההתנגדות. במקביל, תשומת לב ניכרת עברה לפיגוע בסידני, עם דיווחים ראשוניים על תקיפה בפסטיבל יהודי. מאוחר יותר באותו יום, אוסטרליה האשימה את איראן במעורבות וגירשה את שגרירה, בעוד התקשורת הלבנונית הדגישה את מעורבותו לכאורה של מבצע לבנוני שני, חאלד נאבולסי, מה שהעלה חששות מהסלמה במתיחות הדיפלומטית.
כלי התקשורת הלבנוניים ב-15 בדצמבר הדגישו רבות את הצהרותיו החוזרות ונשנות של שיח' נעים קאסם כי נשק ההתנגדות לא יפורק, וקישר את נוכחותו להישרדותה של לבנון. מסר זה הודגש באופן עקבי לאורך כל היום, תוך שהוא מהדהד נושאים מימים קודמים בנוגע לעמדת חיזבאללה.

בהמשך הבוקר וגם אחר הצהריים, עבר המיקוד למשלחת דיפלומטית וצבאית מערבית שבדקה את יישום החלטה 1701 מדרום לנהר הליטני, בעקבות התערבותו האחרונה של הצבא ביאנוח. סיור זה, שכלל שגרירים ונספחים צבאיים, הוצג כצעד קריטי בהתבוננות בהתקדמות פירוק הנשק ובאישור מחויבותו של צבא לבנון להחלטה.
התקשורת הלבנונית ב-16 בדצמבר התמקדה בתחילה בביקור המשלחת הדיפלומטית והצבאית המערבית בדרום לבנון, תוך שימת דגש על הלחץ על הצבא הלבנוני והמאמצים למנוע הסלמה, עם דיווחים על תוכנית צבאית שהוצגה לשגרירים. איתותים חיצוניים הצביעו על ירידה בהסתברות למלחמה, בעוד חששות מהסלמה נמשכו. נדונו גם הסכם ביטחוני פוטנציאלי עם ישראל ונכונות לבנון להצטרף להסכמי אברהם.

אחר הצהריים חלה תפנית לתקיפות אוויריות ישראליות מחודשות בדרום לבנון, עם תקריות שפגעו בכלי רכב בסבלין, אדאיסה ואזור השוף, וגרמו לנפגעים. זאת על רקע אזהרות מתמשכות מבריטניה בנוגע לנסיעות ללבנון למרות הפסקת האש. הדיונים נמשכו סביב חוק הבחירות והמאזן האזורי המורכב הרחב יותר, תוך התמקדות בעסקאות צבאיות פוטנציאליות של ארה"ב עבור לבנון ונוכחות צבאית רחבה יותר של ארה"ב במזרח התיכון.
Lebanese media on December 17 opened with intense diplomatic anticipation surrounding a "Mechanism" meeting to stabilize the region, with discussions of Hezbollah's strategic dilemma between confrontation and patience, and external pushes to centralize the Lebanese Army's role in stability efforts. Reports also surfaced regarding a potential return of international forces and a secret Hezbollah visit to Saudi Arabia.

By mid-morning, the focus shifted to escalating Israeli aggressions and the looming threat of war. Reports indicated Israel preparing for a strike against Hezbollah despite US reservations, with online betting emerging on Israeli strikes. This coincided with a rise in oil prices following Trump's actions against Venezuela.

In the afternoon, internal political maneuvers took prominence, particularly Speaker Berri's role in the upcoming parliamentary session, facing accusations of blackmail and calls for boycotts. President Aoun's statements that negotiations do not equate to surrender were prominently featured amidst these discussions, as the investigation into the Beirut port explosion continued with new developments.
כלי התקשורת בלבנון ב-18 בדצמבר התמקדו בגיבוש התמיכה הבינלאומית בצבא לבנון. בשעות הבוקר, העורכים נתנו עדיפות לפגישותיו של הגנרל הייכל בפריז עם הנהגת הצבא הצרפתי. עד שעות אחר הצהריים המוקדמות, התפתח המהלך להודעה רשמית של צרפת, ארצות הברית וערב הסעודית על ועידת סיוע ייעודית שנקבעה לפברואר 2026.
בפרלמנט, היו"ר ברי הצליח לכנס ישיבת חקיקה למרות חרם מצד מפלגות "הכוחות הלבנוניים" וה"כתאיב". כלי התקשורת עקבו אחר התקדמות הישיבה עד שאיבדה את הקוורום לאחר אישור מספר חוקים, בהם הסכם שיקום לדרום בשווי 250 מיליון דולר.
במקביל, סדרה של תקיפות אוויריות ישראליות בדרום לבנון ובבקאע פורשו על ידי היו"ר ברי ועורכים שונים כמסר צבאי ישיר למשתתפי ועידת פריז. לקראת ערב, תשומת הלב עברה למפגש "המנגנון" הקרוב בנקורה, עם דיווחים על כוונת ישראל להעלות את דרג הייצוג שלה כדי למנוע חזרה למלחמה כוללת.
עורכי התקשורת בלבנון פתחו את ה-19 בדצמבר בהתמקדות במפגש ה-15 של 'המנגנון' בנאקורה, כאשר הדיווחים הדגישו מעבר לדיון במסלולים מקבילים של ביטחון וכלכלה בחסות ארה"ב וצרפת. עד אמצע הבוקר, הנרטיב התרחב וכלל את חקירתו של מפקד היחידה הימית של חזבאללה, עימאד אמהז, כאשר כלי תקשורת הפיצו תיעוד שפורסם על ידי ישראל בנוגע ליכולות הימיות של הארגון. במקביל, המתיחות הפוליטית הפנימית הגיעה לשיא כשסמיר ג'עג'ע האשים את 'הטרויקה' של ההנהגה בשיתוף פעולה לעקיפת נורמות חקיקה במהלך ישיבת הפרלמנט ביום הקודם.
בשעות אחר הצהריים המאוחרות, המוקד המערכתי עבר בחדות לכלכלה המקומית. ראש הממשלה נג'יב מיקאתי ושר הכלכלה אמין סלאם חשפו את טיוטת החוק להבראת המערכת הפיננסית, ששלטה בכותרות הערב. כלי התקשורת תיעדפו את התחייבותו של סלאם לפיה מפקדים עם פחות מ-100,000 דולר יקבלו את כספם במלואו תוך ארבע שנים. מהלך זה לטיפול במשבר הבנקאי הפך לסיפור המרכזי של היום, כשהוא דוחק הצידה את המתיחות הצבאית האזורית ואת ביקורו של ראש ממשלת מצרים.
ב-20 בדצמבר, עורכי התקשורת בלבנון העמידו בראש סדר העדיפויות את התקדמות הצבא לשלב השני של תוכנית הביטחון. בשעות הבוקר, הכותרות התמקדו במפגש ה"מנגנון" בנאקורה, ובמיוחד בהצעה צרפתית למערכות אימות טכניות לפיקוח על הדרום. התפתחות זו הבשילה בצהריים להצהרה רשמית של ראש הממשלה נג'יב מיקאתי, שציין כי השלב הראשון של בלימת הנשק מדרום לנהר הליטני כמעט הושלם, וכי הצבא מוכן להעביר את פעילותו צפונה.
במקביל, התגלע קרע פוליטי פנימי סביב חוק ההתאוששות הפיננסית שנחשף לאחרונה. כלי התקשורת דיווחו על התנגדות עזה מצד גושים פוליטיים שונים, שתיארו את הצעת החוק כאיום על זכויות המפקידים. בשעות אחר הצהריים, העורכים הדגישו את ביקורו של הפטריארך א-ראעי בטריפולי, תוך מסגור קריאותיו לשלום כנרטיב נגדי להפרות הגבול הישראליות המתמשכות ולתקיפות הכטב"מים שדווחו בבלידא ובעדשית. לקראת ערב, המיקוד התקשורתי התקבע סביב הרחבת המנדט של הצבא ופירוק התשתית של חזבאללה.
ב-21 בדצמבר, עורכי העיתונים בלבנון עברו ממעקב אחר תוכנית הביטחון בליטני לדיווח על התרחבות צבאית רחבה יותר. כותרות הבוקר התמקדו בהכרזתו של ראש הממשלה נג'יב מיקאתי כי צבא לבנון יחל בשלב השני של פירוק הנשק, המרחיב את פעילותו לאזור שבין הנהרות ליטני ואוואלי. המהלך הוצג כמענה ללחץ בינלאומי וכניסיון להקדים את תוכניות המיפוי הישראליות, שדווחו במספר כלי תקשורת כתוכנית לשלושה אזורי חיץ בדרום לבנון (קווים כחולים, אדומים וירוקים).
לקראת צהריים, מוקד העניין עבר לעימות ישיר בין הממשלה למגזר הפיננסי. איגוד הבנקים בלבנון (ABL) פרסם גינויים חריפים נגד טיוטת חוק ההתאוששות הכלכלית, תוך איום בשביתות והאשמת המדינה בהתחמקות מחובותיה כלפי המפקידים. במקביל, דיווחים על תקיפת כטב"ם ישראלית קטלנית ביאטר, שכוונה נגד מכונית ואופנוע, תפסו מקום מרכזי בכלי תקשורת המזוהים עם חיזבאללה, והיוו ניגוד אלים לנרטיב ההתרחבות הביטחונית והדיפלומטית של המדינה.
ב-22 בדצמבר, סדר העדיפויות המערכתי בלבנון התמקד בישיבת הממשלה השנויה במחלוקת בארמון בעבדה בנוגע לחוק 'הפער הפיננסי' והשבת הפיקדונות. כותרות הבוקר שיקפו פיצול חד; בעוד כלי תקשורת המזוהים עם הממשלה הציגו את החוק כנתיב להחזרת כספי המפקידים, איגוד הבנקים וגושים פוליטיים כמו 'הכוחות הלבנוניים' ו'הזרם הלאומי החופשי' גינו אותו כ'גביע מורעל' הפוטר את המדינה מחובותיה.
לקראת צהריים, הנרטיב הביטחוני התעצם בעקבות תקיפת כטב"ם ישראלי קטלנית על רכב באזור צידון. אירוע זה התחרה על מקום בכותרות עם דיווחים על תפיסת סמים גדולה בנמל התעופה בביירות, שם נמצאו 70 ק"ג קוקאין מוסתרים בשמן קוקוס. אחר הצהריים חזר המוקד לישיבת הממשלה, שהסתיימה ללא החלטה סופית תוך דחיית הדיון הפיננסי ליום המחרת. במקביל, הכותרות הדגישו עמדה נחרצת בנוגע לפירוק הנשק מצפון לליטני, כאשר לשכת ראש הממשלה סלאם הצהירה על נחישות לתפוס נשק שאינו של המדינה.
ב-23 בדצמבר, עורכי העיתונים בלבנון התמקדו בניסיונה של הממשלה למסד את 'חוק הפער הפיננסי'. כותרות הבוקר תיארו 'שדה מוקשים' בעוד השרים דנו בחלוקת הפסדי הבנקים, כאשר מגזרי הבנקאות וכלי תקשורת של האופוזיציה מתחו ביקורת על התחמקות המדינה מחובותיה. לקראת צהריים, הדיווחים עברו להתקדמות הצבא, כאשר הגנרל רודולף הייקל הודיע על סיום קרוב של השלב הראשון של פירוק הנשק והפריסה בדרום, תוך הצגת המהלך כמעבר קפדני לעבר נהר האוואלי.
סיקור אחר הצהריים נשלט על ידי התפתחויות ביטחוניות, ובמיוחד הטענה על חטיפת קצין הביטחון הכללי בדימוס אחמד שוקור בידי המוסד, ומותו של חייל לבנוני בתקיפה ישראלית, שישראל טענה כי היה חבר בחזבאללה. לקראת ערב, המוקד חזר ללשכת ראש הממשלה, שם הודיעה הממשלה על הסכמה ראשונית לגבי הגדרת 'הפער הפיננסי' ואישרה משיכות חודשיות של 1,500 דולר למפקידים, צעד שנתקל בספקנות מצד אנליסטים פיננסיים.
ב-24 בדצמבר, סדר היום המערכתי בלבנון עבר מדיונים פיננסיים טכניים לשילוב נפיץ בין מסרים דתיים של החג לבין הסלמה צבאית. בבוקר, כלי התקשורת התמקדו באיגרת חג המולד של הפטריארך המארוני אל-ראעי, שקישר בין תכנים רוחניים לדרישה מפורשת מהמדינה לאסוף את כל הנשק הבלתי חוקי. במקביל, העורכים הבליטו את פעילותו הדיפלומטית של הנשיא מישל עון, ובמיוחד את פגישותיו עם שליחים מעיראק ומסעודיה במטרה להבטיח תקציבים לשיקום המדינה.
לקראת צהריים, המוקד עבר לביטחון כאשר תקיפות אוויריות ישראליות התעצמו בדרום לבנון, תוך התמקדות בוואדיות באזור איקלים אל-תופאח ונבטיה. כלי תקשורת המזוהים עם חזבאללה ועם המדינה הציגו זאת כהמשך של הפרות הפסקת האש. אחר הצהריים, חוק "הפער הפיננסי" נותר מוקד למחלוקת, כאשר סיעת חזבאללה בפרלמנט הכריזה רשמית על הסתייגותה מהתוכנית להבטחת פיקדונות בעלות של 18 מיליארד דולר. בערב, הדיווחים על תקיפה קטלנית נגד רכב בג'נאטה השתלטו על הכותרות, והדגישו את הניגוד בין אווירת החג בביירות לבין הלחימה המתמשכת בדרום.
ב-25 בדצמבר, עורכי התקשורת בלבנון העמידו בראש סדר העדיפויות את הניגוד החריף בין קריאות חג המולד לריבונות המדינה לבין הסלמה קטלנית בתקיפות האוויריות של ישראל. בשעות הבוקר, הכותרות התמקדו בפטריארך המרוני א-ראעי ובנשיא לשעבר מישל עון בבקרקי, שם הציגו את החג כנקודת מפנה לשיקום המוסדות והסרת "רוח הרפאים של המלחמה". עם זאת, נרטיב זה נדחק במהירות על ידי דיווחים ביטחוניים.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, הסיקור עבר לבקאע ולדרום בעקבות תקיפה ממוקדת על רכב בחוש א-סייד עלי. המיקוד המערכתי התעצם כאשר צה"ל אישר את חיסולו של חוסיין אל-ג'אוהרי, שזוהה כחבר מרכזי ביחידה הקשורה לכוח קודס. בעוד שכלי תקשורת המזוהים עם חיזבאללה, כמו אל-מנאר, הדגישו את נפילתם של שלושה שהידים ואת האיומים הפנימיים על המרקם החברתי, מקורות המזוהים עם האופוזיציה הבליטו את ישיבת הממשלה המתוכננת ליום שישי, שבה עומדים להכרעה חוק "הפער הפיננסי" השנוי במחלוקת והרחבת פריסת הצבא מצפון לנהר הליטני.
בוקר ה-26 בדצמבר נפתח בסיקור תקשורתי לבנוני המפוצל בין הסלמת התקיפות הישראליות לבין המאמץ הממשלתי האחרון לפתרון משבר הבנקים. בעקבות חיסולו של איש כוח קודס ביום הקודם, כלי תקשורת כמו L'Orient-Le Jour ואל-מנאר הדגישו את התקיפות המוגברות על מתחמי אימונים של חיזבאללה בבקאע ובדרום, תוך ציון היעדרה של 'הפוגת חג מולד'.
בצהרי היום, סדר העדיפויות המערכתי עבר בבירור ל'סראי הגדול'. הממשלה אישרה את 'חוק הפער הפיננסי' ברוב של 13 מול 9 מתנגדים. השר אמין סלאם תפס את הכותרות כשטען כי החוק יבטיח 85% מהפיקדונות, נרטיב שהציג את המהלך כאבן דרך באחריותיות ובשיקום. עם זאת, כלי תקשורת המזוהים עם האופוזיציה, כמו 'כתאיב' ואל-ג'ומהוריה, הדגישו את התנגדותם של תשעה שרים, בהם שר המשפטים, שמתחו ביקורת על היעדר נתונים שקופים. בשעות הערב, תשומת הלב הופנתה לזירה האזורית בעקבות פיגוע התאבדות במסגד בחומס שבסוריה, עליו לקח דאעש אחריות, מה שעורר גינויים לבנוניים רשמיים נגד אלימות עדתית.
ב-27 בדצמבר, סדרי העדיפויות של העורכים בלבנון עברו מדיונים חקיקתיים למשבר בריאות הציבור דחוף. בשעות הבוקר, העורכים נותרו חלוקים בין אישור 'חוק הפער הפיננסי' בקבינט לבין העמקת החיפושים בבתי אזרחים בדרום על ידי 'המנגנון'. עם זאת, עד שעות הצהריים, זינוק במקרי שפעת H3N2 הוביל את משרד הבריאות לפרסם אזהרות חירום, שתפסו את כותרות החדשות לצד הפסקת חשמל ארצית מוחלטת שנגרמה מפגיעות ברק.
אחר הצהריים, המיקוד עבר להשלכות החקיקתיות של חוק הבנקאות. השר אמין סלאם הצהיר כי 'כדור האש' הועבר לפרלמנט, בעוד הממשלה מפנה את תשומת לבה לארגון הבחירות הקרובות. במקביל, הדיווחים הביטחוניים התמקדו בחשיפת 'מפות צל' ישראליות ובהיעלמותו של הקפטן שוכר, כאשר מספר כלי תקשורת הדגישו את העובדה ש-25% משטח לבנון עדיין מזוהם בנפלים. לקראת ערב, הכותרות התרכזו בהתחייבותה של עיראק לסיוע בסך 20 מיליון דולר לשיקום, בניגוד לחרדות הבריאותיות המקומיות.
ב-28 בדצמבר, סדרי העדיפויות המערכתיים בלבנון נשלטו על ידי טרגדיה הומניטרית בגבול הצפוני. דיווחי הבוקר אישרו את טביעתם של 11 מהגרים סורים בנהר אל-כביר בעת שניסו לעבור מלבנון. האירוע עורר ויכוחים פוליטיים וביטחוניים מיידיים, כאשר צבא לבנון פרסם הכחשה רשמית לטענות לפיהן המהגרים גורשו בכוח.
בשעות הצהריים המוקדמות, תשומת הלב עברה למחוז בינת ג'בייל, שם ביצע צבא לבנון, לבקשת גוף הפיקוח ה'מנגנון' (Mechanism), חיפושים מבית לבית אחר נשק אסור. תנועה ביטחונית זו התרחשה במקביל לנאומו המתריס של נעים קאסם מחיזבאללה, שהגדיר את פירוק הנשק כפרויקט ישראלי ודחה ויתורים נוספים.
בערב, התקשורת עברה לניתוח גיאופוליטי לקראת פסגת טראמפ-נתניהו. העורכים התמקדו בשאלה האם הפגישה תעניק לישראל 'אור ירוק' לפעולות צבאיות מחודשות בלבנון או תבסס את הפסקת האש הנוכחית, בעוד שהדאגות מבית הופנו לקריסת רשת החשמל בעקבות סופות חורף עזות.
כותרות הבוקר נשלטו על ידי פסגת פלורידה בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. המיקוד המערכתי התרכז בשאלה האם טראמפ יעניק "אור ירוק" להרחבת המבצעים הצבאיים או ידרוש את פירוק חיזבאללה מנשקו כתנאי להסדר. במקביל, כלי תקשורת המקורבים לחיזבאללה הדגישו את סירובו המתריס של נעים קאסם לסגת מצפון לליטני, תוך הצגת פירוק הנשק כקנוניה זרה.
בצהריים, הדיווחים המקומיים עברו ליוזמה אנרגטית דיפלומטית, כאשר הנשיא מישל עון קיבל את שר הנפט המצרי לחתימה על עסקת גז טבעי לייצוב רשת החשמל. במקביל, "חוק הפער הפיננסי" של הממשלה עבר לפרלמנט, מה שעורר שסע מוסדי חריף. בעוד כלי תקשורת המזוהים עם הממשלה הציגו את החוק כניצחון למפקידים, נביה ברי ומבקרים אחרים גינו אותו כ"הוצאה להורג" של חסכונות חיים.
מחזור הערב חזר לזירה האזורית עם סיום שיחות טראמפ-נתניהו. העורכים הבליטו את הערכתו הביקורתית של טראמפ כלפי התנהלות חיזבאללה ואת קריאתו המפורשת לפירוק הארגון מנשקו, מה שסימן את הקשחת העמדה האמריקאית-ישראלית עם סיום שנת 2025.
ב-30 בדצמבר, סדרי העדיפויות המערכתיים בלבנון עברו מדיפלומטיה רחבה לביסוס סמכות המדינה בשטח. בבוקר, העורכים התמקדו בהשלכות פסגת פלורידה, ופירשו את דרישותיו של הנשיא טראמפ לפירוק חיזבאללה מנשקו כלחץ גובר על ממשלת לבנון. זאת לעומת כלי תקשורת המזוהים עם חיזבאללה שהציגו את שנת 2025 כשנת "עמידה איתנה".
בצהריים, המוקד המרכזי עבר למחנה הפליטים עין אל-חילווה. כלי תקשורת מכל הקשת הפוליטית דיווחו על קבלת המנה החמישית של נשק כבד על ידי צבא לבנון מידי תנועת פתח. פירוק הדרגתי זה של הפלגים הפלסטיניים מנשקם נתפס כאבן בוחן משמעותית לריבונות המדינה. במקביל, התעצם הוויכוח המשפטי הפנימי סביב "חוק הפער הפיננסי", כאשר עורכים תהו האם הצעד הוא מנגנון הבראה או הכשרה רשמית של גזילת הפיקדונות.
בערב, הדיווחים פנו לתמורות אזוריות. כלי התקשורת הדגישו את הודעת איחוד האמירויות על סיום נוכחותה הצבאית בתימן בעקבות לחץ סעודי, בעוד שהדו"ח הקרוב של צבא לבנון על מנגנון הפיקוח בדרום הוצג כמבחן הקריטי הבא לנוכחות חיזבאללה מדרום לליטני.
ב-31 בדצמבר, סדרי העדיפויות המערכתיים בלבנון נשלטו על ידי אולטימטום ישראלי מתקרב בנוגע לפירוק חיזבאללה מנשקו. דיווחי הבוקר התמקדו בהשלכות פסגת מאר-א-לאגו, כאשר עורכים הדגישו קונצנזוס אמריקאי-ישראלי על כך שהארגון חייב להתפרק מנשקו עד סוף השנה. לחץ חיצוני זה עמד בניגוד לדגש של התקשורת המקורבת לחיזבאללה על איתנות אידיאולוגית, ולהמשך החרמת הנשק הכבד על ידי צבא לבנון במחנה עין אל-חילווה, מהלך שהוצג כביטוי לריבונות המדינה.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, הנרטיב עבר ליציבות פנימית. כלי התקשורת נתנו עדיפות להצהרותיו המרגיעות של הנשיא מישל עון לפיהן "רוח הרפאים של המלחמה" התרחקה, זאת בשעה שגופי הביטחון נכנסו לכוננות גבוהה לקראת חגיגות הסילבסטר. במקביל, עלה סיפור משפטי-עדתי בנוגע למעצרו של השייח' ח'לדון עריימט בפרשת ההונאה של "האמיר אבו עומר".
בערב, הטון החריף כאשר עורכים מכל קצות הקשת הדיווחו על אזהרה ישראלית לפיה המועד האחרון לפירוק חיזבאללה מנשקו יפוג בחצות, מה שהזין ספקולציות לגבי הסלמה צבאית אפשרית עם תחילת שנת 2026.
כותרות חיות מלבנון