ב-30 בדצמבר, סדרי העדיפויות המערכתיים בלבנון עברו מדיפלומטיה רחבה לביסוס סמכות המדינה בשטח. בבוקר, העורכים התמקדו בהשלכות פסגת פלורידה, ופירשו את דרישותיו של הנשיא טראמפ לפירוק חיזבאללה מנשקו כלחץ גובר על ממשלת לבנון. זאת לעומת כלי תקשורת המזוהים עם חיזבאללה שהציגו את שנת 2025 כשנת "עמידה איתנה". בצהריים, המוקד המרכזי עבר למחנה הפליטים עין אל-חילווה. כלי תקשורת מכל הקשת הפוליטית דיווחו על קבלת המנה החמישית של נשק כבד על ידי צבא לבנון מידי תנועת פתח. פירוק הדרגתי זה של הפלגים הפלסטיניים מנשקם נתפס כאבן בוחן משמעותית לריבונות המדינה. במקביל, התעצם הוויכוח המשפטי הפנימי סביב "חוק הפער הפיננסי", כאשר עורכים תהו האם הצעד הוא מנגנון הבראה או הכשרה רשמית של גזילת הפיקדונות. בערב, הדיווחים פנו לתמורות אזוריות. כלי התקשורת הדגישו את הודעת איחוד האמירויות על סיום נוכחותה הצבאית בתימן בעקבות לחץ סעודי, בעוד שהדו"ח הקרוב של צבא לבנון על מנגנון הפיקוח בדרום הוצג כמבחן הקריטי הבא לנוכחות חיזבאללה מדרום לליטני.