פברואר
ב-1 בפברואר 2026, סדר היום המערכתי הפלסטיני התמקד בפתיחתו המחודשת והניסיונית של מעבר רפיח תחת פיקוח מצרי ואירופי. דיווחי הבוקר פירטו את שלב הפיילוט, אותו מסגרו העורכים תחת השליטה הביטחונית הישראלית, ובמיוחד הקמת מתחם הבידוק 'רגבים'. בכירים בחמאס ניצלו את המועד כדי לדרוש חזרה מלאה למתכונת ההפעלה שלפני המלחמה, תוך אזהרת המתווכים כי המחויבות להפסקת האש מותנית בהפסקת התקיפות הישראלית.
בשעות הצהריים המוקדמות, הנרטיב עבר לפירוק המערכתי של מגזר הבריאות, כאשר העורכים העניקו קדימות לצו הישראלי לגירוש ארגון 'רופאים ללא גבולות' (MSF) עד ה-28 בפברואר. זאת לצד דיווחים על עליית מניין ההרוגים ליותר מ-71,000 קורבנות. סיקור הערב המאוחר התמקד בממשל הפנימי, כאשר 'הוועדה לניהול עזה' נערכה לקבלת סמכויות אזרחיות בצל דיווחים סותרים על רמת התיאום עם גופי הטכנוקרטים והמשך הנוכחות הצבאית הישראלית בגבול.
ב-2 בפברואר 2026, המוקד המערכתי הפלסטיני עבר מהציפייה הלוגיסטית לפתיחת מעבר רפיח למציאות המגבילה של הפעלתו. כותרות הבוקר נשלטו על ידי חשיפת מסדרון הבידוק 'רגבים', שהעורכים הציגו כמסננת בשליטה ישראלית ולא כפתח הומניטרי. בעוד שתועדו האוטובוסים הראשונים של חוזרים ממצרים ומקרי חירום רפואיים בודדים, גורמי בריאות טענו מנגד להיעדר מנגנונים ברורים להעברת חולים, ותיארו את היום כ'פיילוט' כושל שהותיר אלפים תקועים.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, תשומת הלב הופנתה לממשל המוסדי כאשר הוועדה הלאומית קיבלה רשמית את סמכויות הניהול האזרחי בעזה, בעקבות הודעת חמאס על השלמת מסירת המחלקות האזרחיות. במקביל, התגברו הדיווחים על הפרות קטלניות של הפסקת האש בבית לאהיא ובנוסייראת. סיקור הערב התאפיין בהתפתחויות משפטיות בצרפת, שם הוצאו צווי מעצר נגד אזרחים ישראלים בגין מעורבות ברצח עם, ובמותו של ח'אלד א-סייפי זמן קצר לאחר שחרורו מהכלא.
ב-3 בפברואר 2026, המיקוד התקשורתי הפלסטיני עבר מהלוגיסטיקה של פתיחת מעבר רפיח לדיווחים על התעללות שיטתית בחוזרים. כותרות הבוקר תיארו "סדנת חקירות" שבה נוסעים הוכרחו לעבור כיסויי עיניים, כבילה וחיפושים פולשניים על ידי כוחות ישראליים ומיליציות מקומיות המכונות כנופיית "אבו שבאב". העורכים נתנו עדיפות לעדויות אישיות על השפלה, תוך מסגור הפתיחה מחדש כצעד הומניטרי חלקי המשמש לסינון ביטחוני ולא לסיוע.
בשעות הצהריים המוקדמות, הדיווחים התמקדו במותו של האסיר הקשיש ח'אלד א-סייפי זמן קצר לאחר שחרורו, אירוע שתואר בתקשורת כ"הוצאה להורג איטית" כתוצאה מהזנחה רפואית. במקביל, עקבו העורכים אחר הפרות קטלניות של הפסקת האש בח'אן יונס ובנוסייראת. בערב, הנרטיב התמקד בסירובו המפורש של ראש הממשלה נתניהו לכל תפקיד של הרשות הפלסטינית בניהול האזרחי של עזה, בניגוד למאמצי המנהל של הוועדה הלאומית.
ב-4 בפברואר 2026, סדרי העדיפויות המערכתיים בתקשורת הפלסטינית נשלטו על ידי החזרתם ההמונית של שרידי גופות שהוחזקו בידי ישראל. דיווחי הבוקר המוקדמים התמקדו בזינוק קטלני בפעילות הצבאית בעזה ובחאן יונס, כאשר מניין ההרוגים עלה מתשעה ליותר מעשרים. לקראת צהריים, העורכים עברו לעסוק במשבר הומניטרי במעבר רפיח, שם הצבא הישראלי ביטל בפתאומיות, ולאחר מכן חידש, את הפינוי הרפואי של הקבוצה השלישית של חולים אנושים.
סיקור אחר הצהריים עמד בסימן הגעת משלוח לבית החולים אל-שיפא המכיל 54 גופות ו-66 קופסאות של שרידי אדם שהוחזרו על ידי ישראל. במקביל, כלי תקשורת מכלל הקשת הפוליטית נתנו עדיפות לחיסולו הממוקד של מפקד בכיר בג'יהאד האסלאמי בדיר אל-בלח. בערב, המוקד עבר לקריסת השיחות הדיפלומטיות בין ארה"ב לאיראן בעומאן, כאשר העורכים מסגרו את איומיו של הנשיא טראמפ בעקבות זאת כפנייה לעבר הסלמה אזורית.
ב-5 בפברואר 2026, סדר היום המערכתי הפלסטיני עבר מהתמקדות בלחימה החיצונית למשילות פנימית, בעקבות פרסום כתב אישום רחב היקף נגד נזמי מהנא, בכיר ברשות הפלסטינית. כותרות הבוקר בכלי תקשורת עצמאיים ולאומיים התמקדו במיליארדי הדינרים שנגנבו לכאורה, תוך העלאת שאלות נוקבות על גיבוי פוליטי ושחיתות ממסדית.
במקביל, הסיקור ההומניטרי המשיך לעסוק בזיהוי הגופות והשרידים שהועברו למתחם א-שיפא בתוך מכולות. במהלך היום, העורכים עברו מדיווח על עימותים כלליים לתיעוד חיסולים ממוקדים, בדגש על הריגת האסיר המשוחרר באסל אל-היימוני בעזה. בשעות הערב, הנרטיב התקשורתי התלכד סביב קריסתה הצפויה של הפסקת האש, תוך ציטוט הכנות של צה"ל לפעולה קרקעית מחודשת ואזהרות שהופנו לחולים שעזבו דרך מעבר רפיח כי לא יוכלו לשוב לרצועה.
ב-6 בפברואר 2026, סדר היום המערכתי של כלי התקשורת הפלסטיניים עבר מדיווח על קריסת הפסקת האש לחקירה מרוכזת של חתרנות פנימית. כותרות הבוקר התמקדו בהפרות צבאיות ישראליות, בהריסת מבני מגורים בשכונת זייתון ובהודאתו הראשונה של נתניהו באחריות לחיסולו של מאזן פוקהא ב-2017.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, הנרטיב השתנה לעבר ביטחון הפנים ברצועת עזה. כלי התקשורת נתנו עדיפות לדיווחים לפיהם צה"ל מממן קבוצות חמושות חלופיות - המכונות "מיליציות צללים" - במטרה לעקוף את חמאס ואת הרשות הפלסטינית בניהול הסיוע. לקראת ערב, שלטו בדיווחים תחקירים שחשפו כיצד קבוצות אלו גויסו על ידי המודיעין הישראלי לביצוע חיסולים מקומיים, תוך ציון שמו של קצין הביטחון אחמד זמזם. ההתמקדות בשיתוף פעולה פנימי ובמאמצי מודיעין נגדי דחקה הצידה את הדיווחים על המשא ומתן הדיפלומטי בעומאן.
ב-7 בפברואר 2026, התקשורת הפלסטינית העבירה את מוקד העניין לעבר האופק הדיפלומטי, עם הודעת ממשל טראמפ על כינוס הישיבה הראשונה של 'מועצת השלום לעזה' ב-19 בפברואר. יוזמה זו, שזכתה לסיקור נרחב ב'אל-קודס' ו'פלסטין אונליין', הופיעה לצד דיווחים על משא ומתן בתיווך עומאן עם איראן, אותו תיאר הנשיא טראמפ כחיובי. פעילות דיפלומטית זו עמדה בניגוד לדיווחי הבוקר על 'שליטה באש' שהשיג הצבא הישראלי על למעלה ממחצית משטח רצועת עזה, מה שהוביל לעקירת מיליון בני אדם ולהריסה שיטתית של ריבועי מגורים בחאן יונס וברפיח.
בשעות הצהריים המוקדמות, תשומת הלב המערכתית פנתה למשבר החינוך המקומי ול'רצח העם הבריאותי' בעזה, כאשר יוניצף דיווח על מותם של 37 ילדים מאז תחילת השנה. במקביל, חקירת שחיתות מרכזית נגד בכיר הרשות הפלסטינית נזמי מהנא צברה תאוצה, כשכלי תקשורת פרסמו מסמכים המעידים על רשת להלבנת הון. הערב הסתיים באזהרה מצד חמאס כי הפסקת האש רוקנה מתוכן לאור 574 הרוגים שתועדו מאז תחילת הרגיעה, בעוד שדיווחים פנימיים הצביעו על אפשרות לדחיית הבחירות להנהגת חמאס לשנת 2027.
ב-8 בפברואר 2026, סדרי העדיפויות המערכתיים בתקשורת הפלסטינית עברו מעיסוק דיפלומטי ב'מועצת השלום לעזה' אל עבר משבר פנימי, עם אישור הקבינט המדיני-ביטחוני הישראלי למדיניות הממסדת 'סיפוח שקט' של הגדה המערבית. הדיווחים בשעות הבוקר התמקדו בהריסת תחנת המים 'עין סאמיה' על ידי מתנחלים ובהמשך פירוק ריבועי המגורים בעזה למרות הפסקת האש הנמשכת זה 120 יום.
לקראת הצהריים, הנרטיב נשלט על ידי דחיית דרישות הפירוק מנשק מצד מנהיג חמאס ח'אלד משעל, שהגדיר דרישות אלו כהקדמה לרצח עם והציע במקום זאת הודנה לעשרה שנים.
בשעות אחר הצהריים, כלי התקשורת התמקדו באישור הקבינט למימון אסטרטגי של מאחזים והרחבת סמכות השיפוט האזרחית הישראלית בשטחי B. עורכי החדשות תיארו זאת כמכה אנושה להסכמים קודמים, דבר שעורר גינויים חריפים מצד הנשיאות הפלסטינית וירדן. בערב, הדיווחים על מניין ההרוגים בעזה, שהגיע ליותר מ-72,000, לוו בחדשות על תוכנית ישראלית להוצאה להורג בתלייה של אסירים פלסטינים.
ב-9 בפברואר 2026, סדרי העדיפויות המערכתיים הפלסטיניים התמקדו ביישום הקרוב של עונש המוות לאסירים. סיקור הבוקר עבר מדיווחים כלליים על סיפוח לפרטים ספציפיים על הכנות שירות בתי הסוהר להקמת גרדומים לאנשי 'נוחבה', הסלמה שמוסגרה על ידי העורכים כשלב סופי בסכסוך המשפטי. במקביל, כלי התקשורת תיעדו הפרות מתמשכות של הפסקת האש בעזה, תוך הדגשת תקיפה קטלנית על דירת מגורים במערב העיר עזה בה נהרגה ילדה, אירוע ששימש את העורכים להמחשת שבריריותה של הפוגת 120 הימים.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, המוקד עבר לפירוק המבני של הממשל הפלסטיני, במיוחד המהלך של הקבינט הישראלי לשלילת סמכויות המנהל של עיריית חברון. הנרטיב העמיק בערב עם דיווחים על מאמצי ראש הממשלה נתניהו למחוק את הכיתוב 'מדינת פלסטין' מדרכוני עזה וחשיפת הצעה סודית בנושא עזה-איראן שהוגשה לנשיא טראמפ. היום הסתיים באזהרה חריגה וישירה של דובר אל-קסאם, אבו עוביידה, כלפי משתפי פעולה מקומיים, תוך סימונם כמטרות מיידיות.
ב-10 בפברואר 2026, סדרי העדיפויות המערכתיים של התקשורת הפלסטינית התמקדו ביישום חסר התקדים של שלילת מעמד תושבות. דיווחי הבוקר פירטו את מה שכונה "הפיכת הסיפוח" של הקבינט הישראלי בגדה המערבית, שבאה לידי ביטוי בנטילת סמכויות מהרשויות המקומיות והריסת בתים מאוכלסים בברטעה. במקביל, כלי התקשורת תיעדו עלייה חדה בהפרות הפסקת האש בעזה, תוך הדגשת תקיפה ממוקדת על אופנוע במרכז הרצועה שהעלתה את מניין ההרוגים מאז תחילת הרגיעה ל-573.
בשעות הצהריים המוקדמות, הנרטיב עבר לחזית המשפטית והמנהלית עם פרסום טיוטת חוקה ל"מדינת פלסטין" על ידי הרשות הפלסטינית, צעד שמוסגר כהתרסה נגד הניסיונות הישראליים למחוק את הכינוי ממסמכי הנסיעה. הסיפור המרכזי של היום התגבש בערב: ראש הממשלה נתניהו חתם על צווים לשלילת תושבותם של שני אסירים ירושלמים וגירושם לעזה. עורכים מכל קשת המדיה זיהו זאת כתקדים "ראשון מסוגו", המאותת על מעבר מסיפוח מנהלי לטרנספר אקטיבי של אוכלוסייה.
ב-11 בפברואר 2026, כלי התקשורת הפלסטיניים התמקדו בפגישת הפסגה בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא טראמפ בוושינגטון. דיווחים מוקדמים עקבו אחר נתיב טיסתו של נתניהו מעל מדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי, בעוד שמוקד המערכת עבר ל'תוכנית קושנר' – הצעה לפירוז עזה מנשק שהפכה להתפתחות גיאופוליטית מרכזית. במקביל, העורכים הדגישו את הניסיונות המנהליים למחיקת הזהות הפלסטינית, ובמיוחד את הנחיית נתניהו להחליף את חותמות 'מדינת פלסטין' ב'מועצת השלום' במעבר רפיח.
עד שעות הצהריים, הדיווחים התמקדו בקריסה ההומניטרית בעזה, כאשר מניין ההרוגים הרשמי חצה את רף ה-72,000 לצד דיווחים על נגיף נשימתי מסתורי בקרב ילדים. נרטיב הטרנספורמציה של האוכלוסייה התחזק עם תיעוד הגירושים העונשיים הראשונים של אסירים ירושלמים לעזה. לקראת ערב, פסגת הבית הלבן הסתיימה בדיווחים על 'התקדמות' ללא הסכם סופי, בעוד שדובר אל-קסאם, אבו עוביידה, הכריז על סולידריות עם איראן, והוכרזו הגבלות ישראליות חדשות על מסגד אל-אקצא לקראת הרמדאן.
ב-12 בפברואר 2026, סדר היום המערכתי הפלסטיני התמקד בטרנספורמציה המינהלית והביטחונית של עזה. דיווחי הבוקר התמקדו בהופעתה של מיליציית 'אבו שבאב' במעבר רפיח, הפועלת באישור ישראלי, לצד סירוב חמאס להצבת כוחות בינלאומיים בהובלת אינדונזיה. העורכים הדגישו את הפירוק השיטתי של מסגרת אוסלו עם מהלכי הקבינט הישראלי לסיפוח 'ירושלים רבתי'.
בשעות אחר הצהריים, תשומת הלב עברה למשבר הפיננסי של הרשות הפלסטינית, כאשר שר האוצר הזהיר מפני קריסה מוחלטת עקב הקפאת כספי המיסים. במקביל, כלי התקשורת תיעדו את מותו של פרמדיק עזתי בכלא הנגב ותקיפה של האסיר עבדאללה ברגותי, המעידים על הידרדרות תנאי הכליאה. לקראת ערב, הכותרות נשלטו על ידי הכרזתו של הנשיא טראמפ על תוכנית שיקום רב-מיליארדית לעזה והקמת 'כוח ייצוב' בינלאומי, מהלך שקיבע את 'מועצת השלום' כסמכות המינהלית המרכזית למרות ההתנגדויות הפלסטיניות.
ב-13 בפברואר 2026, סדר העדיפויות המערכתי הפלסטיני עבר מדיפלומטיה רחבה למציאות הפיזית הקשה של העימות. דיווחי הבוקר התמקדו בהפרות שיטתיות של הפסקת האש מצד ישראל, ובמיוחד בהריסות בתים נרחבות בחאן יונס וירי צלפים לאורך ציר סלאח א-דין. זאת אל מול פרטים מתגבשים על 'מועצת השלום' של הנשיא טראמפ ותוכנית שיקום רב-מיליארדית לעזה, שחלק מהאנליסטים המקומיים הגדירו כמנגנון לטיהור אתני.
בשעות אחר הצהריים, תשומת הלב התקשורתית התרכזה בפשיטה פרובוקטיבית של השר לביטחון לאומי בן גביר על כלא עופר, שם איים על אסירים פלסטינים בהוצאות להורג לקראת הרמדאן. במקביל, תועדה עקירה כפויה של משפחות בצפון בקעת הירדן בעקבות התקפות מתנחלים מתואמות. הסיפור המקומי הבולט ביותר הגיע לשיאו בערב עם קבורת המונים של 53 חללים אלמונים בדיר אל-בלח, שהוחזרו על ידי צה"ל כחלקי גופות ועצמות, אירוע שתפס את הכותרות הראשיות בכלי התקשורת הפלסטיניים.
ב-14 בפברואר 2026, סדרי העדיפויות המערכתיים בתקשורת הפלסטינית עברו מהתמקדות בקבורה המונית ביום הקודם לעיסוק בעתיד המנהלי של רצועת עזה. בשעות הבוקר שלטו בכותרות הדיווחים על 'ועדת ניהול עזה' המציבה תנאים ריבוניים, ובמרכזם הדרישה לסמכויות אזרחיות וביטחוניות מלאות כתנאי מקדים לקבלת המוסדות לידיה. תמרון בירוקרטי זה התרחש במקביל לדיווחים על כך שמניין ההרוגים בעזה עלה על 72,000, נתון שהודגש בכל כלי התקשורת המרכזיים.
בשעות אחר הצהריים עבר המוקד למאמצים דיפלומטיים לביסוס הממשל החדש, עם דיווחים על קריאתו של הנשיא עבאס להסרת מכשולים ישראליים והתחייבות טורקית לאספקת 20,000 קרוואנים לוועדה. במקביל, העורכים עקבו אחר ההידרדרות בגדה המערבית, תוך דיווח על פשיטתו של השר בן גביר על כלא עופר והצבת רחפני גז לקראת הרמדאן. הערב הסתיים בדיווחים על הסלמה צבאית מוגברת בצפון הרצועה, ובמיוחד על 'אירוע ביטחוני' בבית חאנון, לצד טענות בנוגע לגורל הנהגת חמאס.
ב-15 בפברואר 2026, סדרי העדיפויות המערכתיים הפלסטיניים נשלטו על ידי החלטת ממשלת ישראל לסווג מחדש שטחים נרחבים בגדה המערבית כ"רכוש מדינה", לראשונה מאז 1967. דיווחי הבוקר הציגו את השינוי המנהלי הזה כמהלך סופי לקראת סיפוח, במקביל לפרסום נתוני ההרוגים בעזה שהגיעו ל-72,061.
לקראת הצהריים, תשומת הלב התחלקה בין ההסלמה הבירוקרטית הזו לבין חיסול מפקד בסראיא אל-קודס בעזה, לצד הפצת סרטון ובו וידויים של חייל ישראלי על ביצוע פשעי מלחמה.
כותרות הערב עברו בחדות להתמקדות בחיכוך פנים-פלסטיני בעקבות פעילות של מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית בטמון. העורכים העניקו קדימות לדיווחים על מותם של שני ילדים מירי המנגנונים במהלך מעצר מבוקש, אירוע שעורר גינויים נרחבים והאשמות נגד הנהגת הרשות, תוך דחיקה זמנית של הדיונים הדיפלומטיים בתוכנית שיקום עזה של הנשיא טראמפ בשווי 5 מיליארד דולר.
ב-16 בפברואר 2026, המוקד המערכתי הפלסטיני עבר מסיווג המקרקעין של היום הקודם לדיווחים על תוכנית ישראלית להרחבת הגבולות המוניציפליים של ירושלים מעבר לקווי 1967 בפעם הראשונה. כותרות הבוקר הגדירו זאת כמהלך אסטרטגי לחיבור התנחלויות סובבות וביסוס הריבונות.
לקראת הצהריים, תשומת הלב התחלקה בין ההתרחבות הטריטוריאלית לבין משבר פנימי מתפתח בגדה המערבית. העורכים נתנו עדיפות להשלכות המקומיות של הרג שני ילדים על ידי כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית בטובאס, תוך דיווח על דרישות שבטיות למתן דין וחשבון ושביתת מורים עקב הלנת שכר.
סיקור הערב נשלט על ידי התרחבות הסכסוך האזורי, עם התמקדות בתקיפות ישראליות בדרום לבנון ובגבול סוריה. במקביל, כלי התקשורת עקבו אחר נסיגת ארגוני סיוע בינלאומיים מעזה בשל הגבלות ישראליות חדשות, בעוד אינדונזיה השלימה את התוכניות לפריסת כוח ייצוב עד אפריל.
ב-17 בפברואר 2026, המוקד המערכתי הפלסטיני עבר מהרחבת הגבולות של היום הקודם להכנות הדתיות והלוגיסטיות לקראת חודש הרמדאן. כותרות הבוקר נשלטו על ידי דיווחים על 'סיפוח שקט' בגדה המערבית והחמרת המגבלות הצבאיות סביב מסגד אל-אקצא, לצד דחייתה הרשמית של חמאס את האולטימטום הישראלי בן 60 הימים להתפרקות מנשקו. העורכים עקבו גם אחר אישורים צבאיים ישראליים לתקיפות פוטנציאליות נגד איראן ולבנון.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, הנרטיב עבר למחיר האנושי של העימות, עם דיווחים על מותו של ילד בבקעת הירדן מנפל תחמושת והמצור המתמשך על סלפית.
כיסוי הערב נשלט כמעט לחלוטין על ידי ההודעה הרשמית של המופתי של פלסטין המאשרת כי יום רביעי יהיה היום הראשון של הרמדאן. זאת לצד דיווחים על אלפי מתפללים שקיימו את תפילת ה'תראוויח' הראשונה באל-אקצא תחת אבטחה כבדה, וידיעות על חילופי הנהגה קרבים בשורות חמאס בין חאלד משעל לח'ליל אל-חיה.
ב-18 בפברואר 2026, סדר העדיפויות המערכתי הפלסטיני התמקד בתחילת חודש הרמדאן תחת לחץ צבאי ופוליטי כבד. כותרות הבוקר התרכזו במניעת תפילות התראוויח הראשונות בשערי מסגד אל-אקצא ובהטלת מכסה של 10,000 מתפללים בלבד. במקביל, כלי התקשורת הבליטו דיווחים על חברות ישראליות המשתמשות לכאורה במכוניות מחוברות ככלי מעקב, לצד קריאותיו הפומביות של בצלאל סמוטריץ' לכיבוש מחדש של עזה ועידוד הגירה פלסטינית.
לקראת צהריים, הדיווחים עברו לעסוק במחיר ההומניטרי של המשך הפעילות הצבאית, ובמיוחד בהריגתם של שלושה פלסטינים בח'אן יונס ובהריסת מבנה מגורים בחברון שהביאה לעקירתם של 40 בני אדם. התקשורת החלה לבחון הצעה אמריקאית שהודלפה לגיוס מיליציות מקומיות וחברות אבטחה פרטיות לניהול עזה ביום שאחרי המלחמה.
סיקור הערב נשלט על ידי דיווחים על תקיפה צבאית אפשרית של ארה"ב וישראל נגד איראן, מה שהוביל לפי הדיווחים את ראש הממשלה נתניהו לדחות ישיבות קבינט לקראת הסלמה צפויה.
ב-19 בפברואר 2026, סדר היום המערכתי הפלסטיני התמקד בכינוס הבכורה של 'מועצת השלום' בוושינגטון, המציין מעבר מחיכוך צבאי מקומי לדיפלומטיה בינלאומית רחבת היקף. כותרות הבוקר עסקו בדיווחים על תקיפה אמריקנית קרבה באיראן ובפיגוע קטלני של מתנחלים בכפר מכמאס, לצד הפרות ישראליות של הפסקת האש בעזה.
בצהריים עבר מוקד העניין למסמכים מודלפים של ממשל טראמפ שחשפו תוכניות להקמת בסיס צבאי בינלאומי בשטח של 1,500 דונם בדרום רצועת עזה עבור 5,000 חיילים. במקביל, דווח על הגעתו של ראש ועדת הניהול של עזה לארה"ב כדי להצטרף לנציגים מ-47 מדינות.
סיקור הערב הוקדש כמעט כולו לתוצאות הפסגה. העורכים הבליטו את הצעת הנשיא טראמפ לתוכנית שיקום בהיקף של 115 מיליארד דולר – כולל חבילת סיוע מיידית של 10 מיליארד דולר – המותנית בפירוק חמאס מנשקו. הדיווחים פירטו גם את הקמת 'כוח הייצוב הבינלאומי', כאשר חמש מדינות כבר התחייבו לשלוח כוחות לאימון משטרה עזתית חדשה.
ב-20 בפברואר 2026, סדר היום המערכתי הפלסטיני התמקד ביום השישי הראשון של הרמדאן, ובמיוחד בהטלת 'כרטיסים מגנטיים' והיתרים מחמירים על המתפללים במסגד אל-אקצא. בשעות הבוקר, כלי התקשורת הדגישו את הפער בין 80,000 האנשים שהצליחו להגיע לאתר לבין המגבלות הכבדות שמנעו מאלפים נוספים להיכנס.
בצהריים עבר הדיווח לתוצאות פסגת 'מועצת השלום', כשמסמכים שהודלפו חשפו תוכניות להקמת בסיס צבאי אמריקאי בעזה וקרן שיקום בסך 115 מיליארד דולר. במקביל, העורכים נתנו עדיפות לדיווחים על מחקר של ה'לאנסט' המעריך את מספר ההרוגים בעזה ב-75,000, לצד הפרות הפסקת אש מתמשכות במזרח הרצועה.
בערב, הנרטיב נשלט על ידי ההסלמה האזורית. הכותרות התמקדו באולטימטום בן 15 הימים של הנשיא טראמפ לאיראן ובדיווחים על תקיפות אוויריות ישראליות במחנה הפליטים עין אל-חילווה ובבקעת הלבנון, שהובילו ליותר מתריסר נפגעים.
ב-21 בפברואר 2026, סדר העדיפויות המערכתי הפלסטיני עבר מהציון הדתי של חודש הרמדאן לסערה דיפלומטית סביב שגריר ארה"ב מייק האקבי. כותרות הבוקר נשלטו על ידי הצהרותיו של האקבי בנוגע לזכויות ישראליות על שטחים אזוריים נרחבים, כולל חלקים מלבנון, סוריה וירדן, מה שנתפס בעיני העורכים כאימוץ רשמי של אידיאולוגיית 'ארץ ישראל השלמה'. הצהרות אלו לוו בדיווחים מהגדה המערבית על 'מהפכה קולוניאלית' בהובלת השרים סמוטריץ' וכץ להשלמת רישום מקרקעין לצורך סיפוח.
לקראת צהריים, הדיווחים התמקדו במחיר ההומניטרי בעזה, שם מניין ההרוגים עלה על 72,000 בצל הפרות הפסקת אש חוזרות ונשנות לאורך 'הקו הצהוב'. במקביל, הרשות הפלסטינית אותתה על השתלבות במבנה 'מועצת השלום' החדש, כאשר חוסיין א-שייח' הכריז על מוכנותו של משרד קישור לניהול עזה.
בערב, הנרטיב הוחלף בדיווחים על כישלון הערוץ הדיפלומטי בין וושינגטון לטהרן, כאשר העורכים הדגישו את ההיערכות הצבאית הישראלית למתקפת טילים איראנית קרובה ולאפשרות של מערכה אווירית אמריקנית נגד איראן.
ב-22 בפברואר 2026, סדר העדיפויות המערכתי הפלסטיני עבר מהתבטאויות דיפלומטיות אמריקאיות לעימות צבאי אזורי קרב. דיווחי הבוקר התמקדו בכוננות צה"ל בעקבות איומים מארה"ב וניסויי טילים איראניים, לצד מותם של נער פלסטיני בשכם ואישה בבית להיא.
בצהרי היום, העורכים הבליטו את הכרזתו של בנימין נתניהו על 'ברית שש-צדדית' עם הודו ומדינות ערב נגד 'צירים רדיקליים', בעודם מדווחים במקביל על סירובה של ישראל לממן את 'מועצת השלום' של ממשל טראמפ לשיקום עזה.
נרטיב הערב נשלט על ידי דיווחים על אולטימטום של 48 שעות מוושינגטון לטהרן, כאשר אנליסטים צבאיים פירטו תרחישים לתקיפות במצר הורמוז. במישור המקומי, כלי התקשורת תיעדו את מניין ההרוגים בעזה שהגיע ל-72,072 ואת החלטת ממשלת ישראל להכריז על חמישה כלי תקשורת פלסטיניים כארגוני טרור, דבר המעיד על החמרת המגבלות על מרחב המידע המקומי.
העדיפות העריכתית הפלסטינית עברה ממתחים צבאיים אזוריים לאלימות מתנחלים מקומית, כאשר כלי תקשורת רבים הדגישו את שריפת המסגד ליד שכם ומתקפות מתואמות ברחבי הגדה המערבית.
דיווחי הבוקר תיעדו את שריפת המסגד לצד כתובות גזעניות והרס רכוש, ותיארו זאת כהסלמה בתוקפנות המתנחלים.
כיסוי הצהריים שילב זאת עם מאמצי רישום קרקעות ישראליים באזור C, והציג את שניהם כרכיבים בהרחבת השליטה הטריטוריאלית.
דיווחי הערב התמקדו באלימות בגדה המערבית תוך אזכור שחרור שמונה עצירים מורעבים ממעצר ישראלי ודיונים על מטבע קריפטוגרפי לעזה.
דיווחי הבוקר התמקדו בהחמרת המשבר ההומניטרי בעזה, כאשר כלי תקשורת רבים תיעדו גשמים כבדים שהציפו אוהלי עקורים בחאן יונס ובאזורים נוספים, לצד קריסה כלכלית המתאפיינת בעליית מחירים של 167% ובאבטלה של 85%.
כיסוי הצהריים שילב זאת עם חידוש הפעילות הצבאית הישראלית בכמה חזיתות, לרבות תקיפות אוויריות שהביאו למותם של שלושה בעזה, מתקפות מתנחלים בגדה המערבית ואיומים כלפי לבנון.
כותרות הערב הדגישו את הגעת מטוסי הקרב האמריקאיים מדגם F-22 לישראל ואת ההכנות הישראליות לפינוי תושבים על רקע המתיחות עם איראן, תוך דיווח גם על צריחי מסגדים שקטים בעזה במהלך הרמדאן בשל אובדנם של מאות אימאמים ודרשנים.
דיווחי הבוקר התמקדו באלימות מיידית בעזה ובגדה המערבית, עם מספר כלי תקשורת שסיקרו תקיפות אוויריות ישראליות שהרגו אזרחים, כולל ילד, ותקיפות מתנחלים ששרפו בתים בחברון ובשכם.
סיקור הצהריים שילב זאת עם טענות להתעללות שיטתית בבתי כלא ישראליים, במיוחד התדרדרות בתנאים בכלא עופר, לצד פעולות צבאיות מתמשכות, כולל הריסת מבנים.
כותרות הערב נתנו עדיפות למהלכים דיפלומטיים אמריקאיים, עם מספר מקורות המדווחים על הרחבת השירותים הקונסולריים האמריקאיים להתנחלות אפרת בפעם הראשונה, ועל הגעת מטוסי קרב אמריקאיים נוספים לתל אביב, תוך תיעוד הריגת חובשים ועובדי סיוע ברפיח.
דיווחי הבוקר התמקדו בחידוש הפעולות הצבאיות הישראליות בעזה, עם מספר כלי תקשורת שתיעדו הפרות מתמשכות של הפסקת האש, נפגעים בחאן יונס ורפיח, ומסעות מעצר נגד אסירים משוחררים בגדה המערבית.
כיסוי הצהריים שילב זאת עם צעדים חקיקתיים המגבילים בוגרים פלסטינים ממשרות הוראה ומקדמים שליטה ישראלית על אתרים קדושים באמצעות חוק המקומות הקדושים.
כותרות הערב נתנו עדיפות למשבר ההומניטרי, עם מספר מקורות המדווחים על השעיית פעולות המטבח המרכזי העולמי המחדשת חששות מרעב, גשמים כבדים המציפים אוהלי עקורים ואזהרות האו"ם מפני שאיפתה של ישראל לשינוי דמוגרפי קבוע.
דיווחי הבוקר התמקדו בפעולות צבאיות ישראליות בעזה, עם מספר כלי תקשורת שתיעדו הפרות הפסקת אש מתמשכות שגרמו לנפגעים בחאן יונס ובאזורים נוספים, לצד הגעת נושאת המטוסים האמריקאית ג'רלד פורד לאזור.
כיסוי הצהריים שילב זאת עם שינוי היסטורי בדעת הקהל האמריקאית, כאשר מספר מקורות דיווחו כי האמריקאים סימפטיים יותר לפלסטינים לראשונה מאז 2001, ורובם תומכים בהקמת מדינה פלסטינית, תוך הדגשת התקפות מתנחלים מתמשכות בגדה המערבית.
כותרות הערב נתנו עדיפות לאלימות מתנחלים בגדה המערבית, עם מספר כלי תקשורת המדווחים על התקפות על בתים ואזרחים פלסטינים בשכם, בית לחם ומזרח אידנא, לצד פעולות צבאיות ישראליות מתמשכות בעזה שגרמו לשבעה הרוגים בשעות האחרונות.
דיווחי הבוקר התמקדו במשבר ההומניטרי בעזה, עם כלי תקשורת רבים שסיקרו חקלאים המשתמשים בכלים פרימיטיביים נגד הרס חקלאי ושוק ללא מזומנים שמחמיר את הסבל, לצד אלימות מתנחלים בגדה המערבית.
כיסוי השעות המוקדמות של הבוקר השתנה באופן דרמטי להסלמה צבאית משמעותית, עם מקורות רבים המדווחים על תקיפות מקדימות ישראליות ואמריקאיות באיראן, פיצוצים בטהראן והכרזות חירום.
כותרות הצהריים נתנו עדיפות לעימות ישיר בין איראן לישראל וארצות הברית, עם כלי תקשורת המדווחים על תקיפות טילים איראניות בשטח ישראלי ובבסיסים אמריקאים במדינות המפרץ, כולל השמדת מכ"ם אמריקאי בקטר.
דיווחי הערב המשיכו להדגיש את ההסלמה הצבאית, עם מקורות המסקרים את קמפיין התקיפה האווירית הגדול ביותר של ישראל נגד איראן, טענות לגבי מותו של המנהיג העליון ח'אמנאי, וסגירה מקיפה של מעברי עזה והגדה המערבית.
כותרות חיות מפלסטין