ב-13 בפברואר 2026, סדר העדיפויות המערכתי הפלסטיני עבר מדיפלומטיה רחבה למציאות הפיזית הקשה של העימות. דיווחי הבוקר התמקדו בהפרות שיטתיות של הפסקת האש מצד ישראל, ובמיוחד בהריסות בתים נרחבות בחאן יונס וירי צלפים לאורך ציר סלאח א-דין. זאת אל מול פרטים מתגבשים על 'מועצת השלום' של הנשיא טראמפ ותוכנית שיקום רב-מיליארדית לעזה, שחלק מהאנליסטים המקומיים הגדירו כמנגנון לטיהור אתני. בשעות אחר הצהריים, תשומת הלב התקשורתית התרכזה בפשיטה פרובוקטיבית של השר לביטחון לאומי בן גביר על כלא עופר, שם איים על אסירים פלסטינים בהוצאות להורג לקראת הרמדאן. במקביל, תועדה עקירה כפויה של משפחות בצפון בקעת הירדן בעקבות התקפות מתנחלים מתואמות. הסיפור המקומי הבולט ביותר הגיע לשיאו בערב עם קבורת המונים של 53 חללים אלמונים בדיר אל-בלח, שהוחזרו על ידי צה"ל כחלקי גופות ועצמות, אירוע שתפס את הכותרות הראשיות בכלי התקשורת הפלסטיניים.