פברואר
הכיסוי התקשורתי בשעות הבוקר התמקד ב'מנגנון' השברירי של הפסקת האש בליטני, כאשר העורכים הדגישו את הפער בין לוח הזמנים לפריסת צבא לבנון לבין סירובו של חיזבאללה לדון בפירוק נשקו מצפון לנהר. במקביל, הפתיחה המחודשת והניסיונית של מעבר רפיח תפסה מקום מרכזי בכותרות, וסימנה שינוי בנרטיב המצור האזורי.
בשעות הצהריים המוקדמות, סדר העדיפויות המערכתי עבר לתהליך הבחירות של 2026 עם השקת קמפיין משרד הפנים לאימות נתוני בוחרים. מיקוד מנהלי זה נקטע על ידי דיווחים על תקיפת כטב"ם ישראלי נגד דחפור בקנארית, אירוע שהוצג לצד יציאתו הדיפלומטית של מפקד הצבא ג'וזף עון לספרד.
בערב, הכותרות עסקו באזהרתו של מנהיג איראן חמינאי מפני מלחמה אזורית בתגובה לכל תוקפנות אמריקאית, בעוד כלי תקשורת מקומיים עקבו אחר דיווחים על משא ומתן אפשרי בין ארה"ב לאיראן באנקרה. כלי תקשורת המזוהים עם חיזבאללה התמקדו בהחרמת כלי רכב של הארגון על ידי הצבא בדרום, והציגו זאת כנקודת חיכוך בין הצבא לתושבים המקומיים.
הסיקור בבוקר התמקד בתמרונים הדיפלומטיים הרגישים של הגנרל ג'וזף עון, כאשר העורכים הדגישו את מעברו מספרד לוושינגטון במטרה להבטיח תמיכה צבאית. כלי תקשורת ריבוניים מסגרו שליחות זו כמשקל נגד להשפעה הפנימית של חיזבאללה, בעוד כלי תקשורת המזוהים עם ציר ההתנגדות העדיפו לעסוק בלווייתו של אביו של חסן נסראללה המנוח.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, סדר העדיפויות המערכתי עבר בחדות לסדרת תקיפות של כטב"מים ישראליים, ובראשן חיסול ממוקד של רכב בכביש זהראני-אנסריה. הסלמה זו הועמדה לצד דיווחים על שימוש בחומרי הדברה כימיים על ידי כוחות ישראליים והריסת בתים בכפרי גבול דרומיים כמו עייתא א-שעב. במקביל, כלי התקשורת החלו לעקוב אחר פריצת דרך דיפלומטית אפשרית באיסטנבול, תוך ניתוח מאמץ תיווך של שלוש מדינות כ"הזדמנות אחרונה" בין ממשל טראמפ לטהרן.
בערב, הנרטיב התרכז בהכללת פירוק חיזבאללה מנשקו כתנאי מוקדם לסיוע בינלאומי לשיקום המדינה. הוויכוח המערכתי החריף סביב השאלה האם הסכם בין ארה"ב לאיראן יגן על לבנון או ישאיר אותה חשופה לתקיפות ישראליות נוספות, בשעה שהצבא נותר המוקד העיקרי הן ליציבות פנימית והן לתיאום חוץ.
הסיקור המערכתי בבוקר התמקד בדיפלומטיה צבאית רמת דרג, עם ביקורו של הגנרל ג'וזף הייקל בוושינגטון והמאמצים הצרפתיים לגייס חמישים מדינות לתמיכה בצבא לבנון. העורכים מסגרו מהלכים אלה כדחיפה לשליטה ריבונית ופירוק חיזבאללה מנשקו מצפון לנהר הליטני, נרטיב שהוצב לצד דיווחים על שימוש ישראלי בחומרים כימיים בדרום.
בשעות הצהריים המוקדמות, הנרטיב עבר לתהליך הבחירות הרשמי. התחייבותו הנחרצת של הנשיא מישל עון לקיום הבחירות לפרלמנט במאי השתלטה על הכותרות, תוך דחייה מוחלטת של הדיבורים על דחייה. לכך נלוותה הודעת משרד הפנים על פתיחת חלון הגשת המועמדות הרשמי בין ה-10 בפברואר ל-10 במרץ, מה שסימן תנועה סופית לעבר הקלפיות למרות חוסר היציבות האזורי.
בערב, הכותרות נחלקו בין הרטוריקה המתריסה של מנהיג חיזבאללה נעים קאסם בנוגע ליכולות ההרתעה של הארגון, לבין גזר הדין של בית הדין הצבאי נגד ברון הסמים נוח זעיתר. דיווחים מאוחרים עקבו גם אחר תמורות אזוריות, ובמיוחד מותו המדווח של סייף אל-אסלאם קדאפי בלוב וחיכוך ימי בין ארה"ב לאיראן במפרץ.
סיקור הבוקר נתן עדיפות ללחצים הכפולים של הבחירות לפרלמנט והדיפלומטיה המתוחה בין ארה"ב לאיראן. העורכים התמקדו בסנקציות אמריקאיות אפשריות נגד מעכבי הבחירות ובפגישות הביטחוניות של הגנרל ג'וזף עון ב-CIA בוושינגטון, תוך מסגור המהלכים כניסיון לייצוב מוסדות המדינה. במקביל, עלה נרטיב סביבתי מקומי כאשר הנשיא מישל עון וכלי תקשורת ממלכתיים תיעדו שימוש ישראלי בחומר הרעיל גליפוסט בדרום לבנון לצורך תלונה רשמית למועצת הביטחון של האו"ם.
בשעות אחר הצהריים, תשומת הלב המערכתית עברה למצב התנודתי של המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן במסקט. בעוד שכלי תקשורת המזוהים עם ההתנגדות הדגישו את ביקורו הפייסני של מוחמד רעד בבעבדה לקידום אחדות לאומית, התקשורת הריבונית עקבה אחר דיווחים על קריסה זמנית של שיחות הגרעין ואיומים גוברים מצד ממשל טראמפ. הערב עמד בסימן הדיווחים על תחיית ערוץ מסקט ודרישות מחודשות מצד מפלגת הכתאיב לסיום מונופול הנשק של חיזבאללה לפני הבחירות במאי.
הסיקור המערכתי בבוקר התמקד בהעתקת המשא ומתן הגרעיני בין ארה"ב לאיראן מטורקיה למסקט, כשעורכי העיתונים עוקבים אחר שילוב של רטוריקה תוקפנית ותמרונים טקטיים. בזירה המקומית, הדגש נותר על השלכות ביקורו של מוחמד רעד אצל הנשיא מישל עאון בבעבדה, ביקור שכלי תקשורת ריבוניים תיארו כהפוגה שברירית וזמנית בלבד.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, תשומת הלב עברה לסיום ביקורו של מפקד הצבא ז'וזף עאון בוושינגטון. בעוד שביקורו הצפוי של שר החוץ הצרפתי ז'אן-נואל בארו הוצג כמאמץ לייצוב, המתיחות האזורית זינקה בעקבות תקיפות אוויריות ישראליות באזורי אל-מחמודיה והרמל. תקיפות אלו פורשו על ידי העורכים כהרחבה של העימות מעבר לגבול הדרומי.
כותרות הערב נשלטו על ידי דיווחים על פגישה קצרה ועוינת בין הגנרל עאון לסנאטור האמריקאי לינדזי גראהם. העורכים הדגישו את עזיבתו הפתאומית של גראהם ואת תיאורו את צבא לבנון כבעל ברית שאינו ניתן להסתמכות בשל השפעת חיזבאללה, מה שיצר ניגוד דיפלומטי חריף לדיווחים האופטימיים המוקדמים יותר על משימתו של הגנרל בוושינגטון.
סיקור המערכות בבוקר התמקד בהשלכות הדיפלומטיות של ביקור הגנרל ג'וזף עון בוושינגטון, ובמיוחד בביקורת הפומבית של הסנאטור לינדזי גרהאם על יחסי צבא לבנון עם חזבאללה. במקביל, העורכים עקבו אחר פתיחת ערוץ הגרעין במוסקט, כאשר כלי תקשורת המזוהים עם המדינה ועם חזבאללה הציגו את סירובה של איראן לדון בתוכנית הטילים שלה כקו אדום שאינו נתון למשא ומתן.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, תשומת הלב עברה לביקורו של שר החוץ הצרפתי ז'אן-נואל בארו, שלחץ על פקידים לבנונים ליישם את מונופול המדינה על הנשק. הדבר עלה בקנה אחד עם חתימת הסכם משפטי עם דמשק להחזרת 300 אסירים סורים, התפתחות שהודגשה כמקרה נדיר של שיתוף פעולה בילטרלי.
הערב עמד בסימן הדיווחים לפיהם חזבאללה קיבל את התפטרותו של ראש יחידת הקישור והתיאום הוותיק שלו, ופיק ספא. עורכים מכל קצוות הקשת הפוליטית התייחסו למינויו של חוסיין אל-עבדאללה כיורשו כשינוי מבני משמעותי בתוך הארגון, מה שהעפיל על דיוני הקבינט בנוגע לשכר המגזר הציבורי והאפשרות לפתיחה מחדש של שדה התעופה קליעאת.
הכיסוי התקשורתי בבוקר התמקד בהשלכות הדיפלומטיות של ביקור הגנרל ג'וזף עון בוושינגטון ובזעזוע המבני בתוך חיזבאללה בעקבות הדחתו של ופיק ספא. העורכים נתנו עדיפות לאסטרטגיות ההישרדות של צבא לבנון, תוך הדגשת ועידות סיוע קרובות והתאמות שכר פנימיות בצל הלחץ האמריקאי.
בשעות הצהריים המוקדמות, תשומת הלב המערכתית עברה לסיור המתוקשר של ראש הממשלה נג'יב מיקאתי והשר אמין סלאם בכפרי הגבול בדרום, בהם צור, בינת ג'בייל ויארון. כלי תקשורת המזוהים עם הממשלה והמרכז הציגו זאת כהפגנת ריבונות מחודשת של המדינה והתחייבות לשיקום מול התקיפות הישראליות. במקביל, פורסמו דיווחים על ביקור מפקד הצבא ג'וזף עון בסעודיה במטרה להבטיח תמיכה מוסדית.
בשעות הערב שלטו בכותרות איתותים אזוריים מסלימים. כלי תקשורת מכל קצוות הקשת הפוליטית ניתחו את אזהרות שר החוץ האיראני עראקצ'י בנוגע לבסיסים אמריקאיים ואת נוכחותם של בכירים אמריקאיים על סיפון נושאת המטוסים אברהם לינקולן, ופירשו זאת כמסרים ישירים בין וושינגטון לטהראן במהלך המשא ומתן במסקט.
כותרות הבוקר נשלטו על ידי היום השני לסיורו של ראש הממשלה נוואף סלאם בדרום לבנון, כאשר העורכים התמקדו בביקורו בכפר כילא ובהבטחות להתחיל בשיקום התשתיות. זאת לצד הדיווחים על הארגון מחדש של חיזבאללה בעקבות פרישתו של ופיק ספא והמאמצים הדיפלומטיים הבינלאומיים לתמיכה בצבא לבנון.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, סדר העדיפויות המערכתי השתנה בחדות בעקבות קריסת בניין מגורים בשכונת באב אל-תבאנה בטריפולי. הדיווחים עברו להתמקד במבצעי החילוץ בזמן אמת ובמספר הנפגעים העולה, שכלל את מותו של ילד קטן.
הערב עמד בסימן ההשלכות הפוליטיות של האסון. כלי התקשורת דיווחו על התפטרותו של ראש עיריית טריפולי ועל פתיחת חקירות משפטיות בגין הזנחה עירונית. הטרגדיה המקומית דחקה במידה רבה את סיורו של ראש הממשלה בדרום ואת המשא ומתן הגרעיני האזורי עם איראן מהכותרות הראשיות, בזמן שזעם ומחאות פרצו ברחובות טריפולי.
הסיקור בבוקר התמקד בסיומן הטרגי של פעולות החילוץ בשכונת באב אל-טאבנה בטריפולי, שם מניין ההרוגים הסופי הגיע ל-14 בעקבות קריסת מבנה מגורים. אסון פנים-לבנוני זה אילץ את הממשלה לנקוט עמדת מגננה, כאשר תשומת הלב התקשורתית הוסטה מהדיפלומטיה האזורית אל הריקבון העירוני והזנחת המדינה.
בשעות הצהריים המוקדמות, הכותרות הביטחוניות התעצמו לאחר תקיפת כטב"ם ישראלי ביאנוח שבה נהרגו שלושה אזרחים, ביניהם קצין ביטחון פנים שלא בתפקיד. כמו כן, פורסמו דיווחים על חטיפת בכיר ב'ג'מעה איסלאמיה' על ידי ישראל בדרום, בעוד הצבא פרסם הכחשות נדירות בנוגע לפגישות סודיות עם גורמים ישראליים בארצות הברית.
בערב, סדר העדיפויות המערכתי התמקד בצו החירום של ראש הממשלה נואף סלאם לפינוי 114 מבנים לא יציבים בטריפולי, תוך מתן סובסידיות דיור מיידיות. זאת לצד נאומו של מנהיג חיזבאללה נעים קאסם, שהדגיש את האחדות הלאומית ואת הברית בין חיזבאללה לאמל, בזמן שפיקוד המרכז של ארה"ב שיבח בפומבי את צבא לבנון על פירוק מנהרת חיזבאללה.
כותרות הבוקר נשלטו על ידי חטיפתו של בכיר ב"ג'מאעה איסלאמיה" בעיירה אל-הבאריה על ידי כוחות ישראליים, אירוע שמוסגר על ידי העורכים כפגיעה בריבונות המדינה. הסלמה צבאית זו התרחשה במקביל למאמצי הממשלה לנהל את השלכות קריסת המבנים בטריפולי, כאשר תושבים ברובע באב אל-תבאנה החלו להתנגד לפינוי כפוי למרות תוכנית החירום הממשלתית לפינוי 114 מבנים.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, תשומת הלב התקשורתית עברה לעמדת חיזבאללה בזירה הפנימית. נעים קאסם נשא נאום שבו עמד על "זכותה החוקתית" של ההתנגדות, ובו בזמן אימץ תפקידי רווחה מדינתיים כשהציע סיוע בדיור למפוני טריפולי. ניסיון זה לבסס לגיטימציה פנימית עמד מול הדיווחים על ביקור מפקד הצבא ג'וזף עון בסעודיה להבטחת תמיכה במוסדות הביטחון.
הערב עמד בסימן הטלת סנקציות חדשות מצד משרד האוצר האמריקני על הרשת הפיננסית של חיזבאללה, ובמיוחד על חברות לסחר בזהב הקשורות למוסד "אל-קרד אל-חסן". הלחץ הכלכלי הגובר דחק לשוליים את פתיחת ההרשמה לבחירות לפרלמנט 2026, שביומה הראשון לא נרשמה כל הגשת מועמדות.
כותרות הבוקר נשלטו על ידי הדיווחים על חטיפת בכיר ב'ג'מאעה איסלאמיה' על ידי כוחות ישראליים, אירוע שהעורכים תיארו כמסר של חיכוך צבאי גובר, לצד גילוי חוליית חמושים בגדה המערבית. במקביל, כלי התקשורת עקבו אחר יום השנה למהפכה האיראנית, תוך הצגת פער עמוק בדיווחים: מקורות המזוהים עם חיזבאללה דיווחו על חגיגות המונים, בעוד כלי תקשורת אחרים הדגישו דיכוי והתנצלויות מצד טהראן.
בשעות הצהריים המוקדמות, סדר היום המערכתי עבר למערכת המשפט המקומית. דיווחים אישרו כי הוסרו החסמים המשפטיים האחרונים שמנעו מהשופט טארק ביטאר לחדש את חקירת הפיצוץ בנמל ביירות, מה שמאפשר זימונים חדשים לחקירה. זה קרה במקביל להצהרת הנשיא מישל עון שקשר בין ההברחות בגבולות לשחיתות פנימית במדינה.
דגש הערב התמקד בפסגת וושינגטון בין הנשיא טראמפ לבנימין נתניהו. העורכים ניתחו את השלכות התעקשותו של טראמפ על משא ומתן עם איראן ואת הפוטנציאל להגברת הסנקציות הפיננסיות על חיזבאללה, בשעה שצבא לבנון נערך לגיבוש תוכנית להגבלת נשק בדרום.
כותרות הבוקר התמקדו בתוכנית הביטחונית של צבא לבנון לאזור שמצפון לנהר הליטני, שהוצגה על ידי העורכים כתנאי מוקדם לוועידת התמיכה הקרובה בפריז. מומנטום אדמיניסטרטיבי זה לווה בדיווחים על מאמצים אמריקאיים להחמרת הסנקציות הפיננסיות על חזבאללה ובגילוי כשלים מבניים נוספים בבניינים בטריפולי, שהובילו לפינויים כפויים נוספים.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, תשומת הלב התקשורתית עברה לדיפלומטיה בינלאומית, תוך הדגשת ביקורו הצפוי של נשיא גרמניה שטיינמאייר והסכם לבנוני-סורי חדש לפתרון סכסוכי הובלה במעבר אל-מסנע. התפתחויות אלו לוו בהצהרותיו של הנשיא מישל עון שהדגיש את עצמאות המערכת המשפטית על פני מתן חנינה בשל הצפיפות בבתי הסוהר.
הערב עמד בסימן חזרתו הפיזית של ראש הממשלה לשעבר סעד אל-חרירי לביירות לקראת יום השנה ב-14 בפברואר. העורכים תיעדפו אירוע זה כנקודת מפנה אפשרית עבור ההשתתפות הפוליטית הסונית בבחירות הקרובות במאי, תוך דחיקת הדיווחים על המשך פלישות קרקעיות של צה"ל בעיירות הגבול בדרום.
כותרות הבוקר התמקדו בהכנות הטכניות והפוליטיות לקראת ישיבת הממשלה ביום שני, ובמיוחד בדוח הצבאי על הגבלת נשק מצפון לליטני וב'כלכלה המקבילה' של היבוא האיראני. בעקבות חזרתו של סעד חרירי לביירות בערב הקודם, תשומת הלב התקשורתית עברה לפגישותיו המתוכננות עם שליחים זרים ולציפייה סביב הצהרתו המתוכננת ב-14 בפברואר בנוגע להשתתפות הפוליטית של הסונים.
בשעות הצהריים המוקדמות, יו"ר הפרלמנט נביה ברי השתלט על סדר היום העיתונאי כשהפך למועמד הראשון שנרשם רשמית לבחירות לפרלמנט לשנת 2026, צעד שפורש כדחייה מוחלטת של הארכות כהונה או עיכובים כלשהם. הדבר התרחש במקביל לסיום דיוני קרן המטבע הבינלאומית בביירות, שם העורכים הדגישו פריצת דרך מדווחת בנוגע להשבת פיקדונות ומודרניזציה של תשלומי אגרות המדינה הדיגיטליים.
הערב עמד בסימן דיווחים על היערכות צבאית אזורית, ובמיוחד פריסת נושאת מטוסים אמריקאית שנייה ואיומים ישראליים בנוגע ליכולות הטילים האיראניות, בעוד שהסיקור הפנימי התמקד בטענת המערכת המשפטית לשיקום סמכותה ובהשפעת סופות החורף על התשתיות בלבנון.
הסיקור התקשורתי בשעות הבוקר התמקד ביום השנה ה-21 להתנקשות ברפיק אל-חרירי, כאשר העורכים הדגישו את הגיוס ההמוני בכיכר החללים ואת הביקורים הסמליים של דיפלומטים אמריקאים ואמירתים בקברו של ראש הממשלה המנוח. כלי תקשורת המזוהים עם חזבאללה הסיטו את המוקד לזכרו של המפקד עימאד מורנייה, תוך שמירה על נרטיב הנצחה מקביל.
לקראת צהריים, סדר העדיפויות המערכתי עבר מהנצחה לשינוי פוליטי משמעותי עם הכרזתו הרשמית של סעד אל-חרירי על חזרתו לפוליטיקה פעילה. הכותרות בכל הקשת הפוליטית התמקדו בהצהרתו כי 'זרם העתיד' ישתתף בבחירות לפרלמנט ב-2026, תוך קריאת תיגר מפורשת על יריביו "לספור את קולותינו". זאת בהמשך להגשת המועמדות של היו"ר נביה ברי ביום הקודם, המאותתת על תנועה נחרצת לקראת סבב הבחירות.
בערב, המוקד עבר להסלמה צבאית חדה כאשר תקיפות אוויריות ישראליות כוונו לדרום לבנון ולמערב הבקאע. במקביל, כלי תקשורת כלכליים דיווחו על העלאת דירוג האשראי של לבנון על ידי S&P, בעוד מקורות ממשלתיים פירטו את ההכנות לישיבת ממשלה בנושא התמיכה בצבא ושכר המגזר הציבורי.
סיקור הבוקר בלבנון המשיך את המומנטום של יום השנה ל-14 בפברואר, כשהעורכים התמקדו בחזרתו הרשמית של סעד אל-חרירי לזירה הפוליטית ובכוונתו לגייס את 'זרם העתיד' לבחירות 2026. בעוד חרירי כלכל את צעדיו בזהירות טקטית, תשומת הלב המערכתית עקבה במקביל אחר דד-ליין חודשיים שהציבה קרן המטבע הבינלאומית לרפורמות ואחר קריאתו של הפטריארך המרוני ראעי לאחדות לאומית.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, הנרטיב עבר להסלמה אזורית עם דיווחים על הכנות צבאיות של ארה"ב נגד איראן ותמרונים דיפלומטיים איראניים לקראת שיחות ז'נבה. במישור המקומי שלט יו"ר הפרלמנט נبيه ברי, שהגיש רשמית את מועמדותו וטען בפומבי לקיומה של מזימה מתואמת מצד גורמים לא מזוהים לסיכול הבחירות לפרלמנט באמצעות מחלוקות משפטיות על הצבעת גולים.
מחזור החדשות של הערב הוגדר על ידי הסלמה צבאית חדה באזור הבקאע. העורכים נתנו עדיפות לתקיפה אווירית ישראלית קטלנית במג'דל ענג'ר שבה נהרגו ארבעה בני אדם, לצד תקיפות ליד מעבר הגבול במצנע, דבר שדחק לשוליים את הדיווחים המוקדמים על סכסוכי השכר במגזר הציבורי.
סיקור הבוקר התמקד בהגעתו של נשיא גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר לביירות, כאשר העורכים הדגישו את קריאותיו לעמידה בהסכם הפסקת האש ולנסיגת כוחות ישראל. במקביל, משרד הפנים ויו"ר הפרלמנט נביה ברי הכריזו כי "רכבת הבחירות" של 2026 יצאה לדרכה באופן רשמי, למרות טענות קודמות על ניסיונות חבלה.
סדר היום המערכתי השתנה בחדות בשעות אחר הצהריים בעקבות נאומו של מנהיג חיזבאללה, נעים קאסם. קאסם הזהיר במפורש את ממשלת מיקאתי מפני קידום כל סדר יום הכולל את "מונופול הנשק" או פירוק הנשק באזור הליטני, וכינה מהלכים מדינתיים אלו "חטא גדול". הסלמה רטורית זו אתגרה ישירות את תוכנית הפריסה המוצעת של צבא לבנון בדרום, שתוכננה להימשך בין 4 ל-8 חודשים.
לקראת ערב, הממשלה עקפה את אזהרות חיזבאללה והתמקדה ביציבות פיסקאלית. העורכים נתנו עדיפות לאישורן של שש משכורות חודשיות נוספות לעובדי המגזר הציבורי ולכוחות הביטחון, במימון העלאת המע"מ ב-1% והתייקרות מחירי הדלק.
הכיסוי התקשורתי בבוקר התמקד בצעד הרשמי של הממשלה לאכיפת 'מונופול הנשק' מצפון לנהר הליטני, תוכנית לארבעה חודשים שעוררה מיד נזיפה חריפה מצד נעים קאסם מחיזבאללה, שכינה את המאמץ לפירוק הנשק 'חטא כבד'. העימות על הריבונות חלק את המרחב המערכתי עם הצעדים הפיסקליים האגרסיביים של הממשלה, ובמיוחד הטלת העלאות מס מיידיות על דלק ומע"מ למימון התאמות שכר במגזר הציבורי.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, סדר העדיפויות המערכתי עבר להשלכות החברתיות של החלטות כלכליות אלו. דיווחים על חסימות כבישים וזעם ציבורי גובר הופיעו עם עליית מחירי הבנזין, מה שהוביל דמויות באופוזיציה כמו סמי ג'ומייל להבטיח בלימה פרלמנטרית של המיסים. במקביל, העורכים עקבו אחר שיחות הגרעין בז'נבה, תוך הדגשת הסכם ראשוני על 'עקרונות מנחים' בין ארה"ב לאיראן, למרות תמרונים ימיים של טהראן במצר הורמוז.
לקראת ערב, המשבר הפנימי החריף כאשר עובדי המגזר הציבורי הכריזו על שביתה כללית לימים חמישי ושישי. בעוד שערב הסעודית והרשויות הדתיות המקומיות אישרו את תחילת חודש הרמדאן ליום רביעי, תשומת הלב התקשורתית נותרה ממוקדת במרד הפועלים המתפתח ובפוטנציאל לדחיית הבחירות של 2026 עקב חוסר היציבות המחריף.
הסיקור התקשורתי בשעות הבוקר עמד בסימן ההשלכות המיידיות של תקציב 2026, כאשר העורכים הדגישו זינוק צפוי של 25% במחירים וזעם ציבורי על העלאות המסים על הדלק והמע"מ. הדיווחים אפיינו את המדיניות הפיסקלית של הממשלה כ"הונאה", וציינו כי אפילו גושים מיניסטריאליים החלו להתנער מההחלטות ככל שהתגברו מחאות הרחוב. במקביל, סוגיית "בלעדיות הנשק" נותרה בראש סדר העדיפויות, כשכלי התקשורת עוקבים אחר אולטימטום של ארבעה חודשים לפירוק מנשק לצד דיווחים על משא ומתן חשאי עם ישראל.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, המוקד המערכתי עבר להסלמה אזורית מסתמנת. כלי התקשורת העלו לראש סדר היום דיווחים על כך שנשיא ארה"ב טראמפ מתקרב ל"מלחמה כוללת" עם איראן, תוך תיעוד פלישות קרקעיות ישראליות מוגברות והריסת בתים בעיירות גבול דרומיות כמו יארין.
בערב, הממשלה ניסתה לבלום את המשבר הפנימי באמצעות פרסום גרסה "מתוקנת" של התאמות השכר במגזר הציבורי. עם זאת, תשומת הלב התקשורתית נותרה חצויה בין האיום בעימות אמריקאי-איראני קרוב לבין הסבירות הגוברת לדחיית הבחירות לפרלמנט של 2026 בשל הלחץ הכפול של חוסר יציבות כלכלית ואיומים ביטחוניים.
הסיקור בבוקר התמקד בהצטלבות בין לחצים בינלאומיים למקומיים, כאשר 'ועדת החמישייה' התכנסה בירזה כדי לחזק את צבא לבנון בזמן שהתקיפות הישראליות התעצמו באזור צידון. העורכים נתנו עדיפות להזמנתו של הגנרל ג'וזף עון לוועידת תמיכה בפריז, תוך מסגור המהלך כדחיפה לריבונות המדינה על פני פירוק הנשק של חיזבאללה ב'שלב השני'.
בשעות הצהריים המוקדמות, הנרטיב עבר לישיבת 'מועצת השלום' של הנשיא טראמפ, שם הגדיר את המשבר הלבנוני כ'בעיה קטנה' בהשוואה לתיקים אזוריים אחרים. הדבר עורר פרשנויות אינטנסיביות, במיוחד בעקבות אזהרתו כי 'דברים רעים' יקרו אם הדיפלומטיה מול איראן תיכשל בתוך עשרה ימים. במקביל, המוקד המקומי עבר לארוחת האפטר בדר אל-פתווה, שם הופעתם הפומבית המשותפת של נביה ברי וסעד חרירי סימנה התארגנות פוליטית אפשרית מול חוסר היציבות הפיסקלית ואיום המלחמה האזורית.
דיווחים בערב נשלטו על ידי חלון הזמן הספציפי של 10 עד 15 ימים לתקיפה צבאית אמריקאית באיראן, מה שהאפיל על 'ימי הזעם' של עובדי המגזר הציבורי בלבנון נגד העלאות המיסים.
20.02.2026
יום שישי
Flag of lebanon
כותרות הבוקר התמקדו בהסלמת הרטוריקה של הנשיא טראמפ כלפי איראן, כאשר העורכים נתנו עדיפות לאזהרתו מפני 'דברים רעים' שעומדים להתרחש. המתיחות האזורית הוחרפה עקב תקרית ביטחונית בבסיס חאמאת, בה הופל כטב"ם על ידי אש אמריקנית. במקביל, כלי התקשורת עקבו אחר ציר דיפלומטי לכיוון צרפת, עם הזמנת הנשיא עון לוועידת תמיכה צבאית בפריז, מהלך שמוסגר כמאמץ בינלאומי לחיזוק בלעדיות צבא לבנון על הנשק.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, תשומת הלב עברה להסלמה הקינטית הישירה הראשונה של היום: תקיפת כטב"ם ישראלי על מבנה מגורים במחנה הפליטים עין אל-חילווה. העורכים בחנו גם חיכוכים פוליטיים פנימיים, ובמיוחד את פסילתם של מספר מועמדים לבחירות על ידי משרד הפנים ואת הגנתו של ראש הממשלה נג'יב סלאם על תוכנית בסך 800 מיליון דולר במימון מסים לשכר המגזר הציבורי.
בשעות הערב שלטה בכותרות הסלמה צבאית נרחבת בבקאע. תקיפות אוויריות ישראליות אינטנסיביות פגעו בבעלבכ ובריאק, והביאו למותם של לפחות עשרה בני אדם, בהם בנו של חבר פרלמנט לשעבר. תקיפות אלו, שמוסגרו על ידי צה"ל כפגיעה במפקדות חזבאללה, האפילו על האולטימטום בן עשרת הימים לתקיפה אמריקנית באיראן.
הכיסוי התקשורתי בבוקר נשלט על ידי השלכות התקיפות הישראליות האינטנסיביות בבקאע, בהן נהרגו עשרה בני אדם ובהם מפקד ביחידת הטילים של חיזבאללה. העורכים העניקו עדיפות להסלמה הצבאית לצד דיווחים על כוננות גבוהה של חטיבת גולני למלחמה קרקעית, כל זאת על רקע האולטימטום של הנשיא טראמפ לתקיפה באיראן.
בשעות הצהריים המוקדמות, המוקד המערכתי עבר לרגע נדיר של קונצנזוס לאומי ורוחני בעקבות אישור הוותיקן להכרזה על האב בשארה אבו מראד כקדוש (Beatification). סיפור זה זכה למקום בולט בכלי תקשורת מכל הקשת העדתית, וסיפק משקל נגד זמני לרטוריקת המלחמה.
לקראת ערב, הנרטיב חזר לעימות האזורי ולחיכוך הפנימי. כלי התקשורת הדגישו את הגעת נושאת המטוסים ג'רלד פורד לים התיכון כאיתות לפעולה אמריקנית קרובה נגד איראן. במישור הפנימי, העורכים התמקדו במחלוקת חוקתית מתפתחת סביב זכויות ההצבעה של התפוצות, כאשר מספר מפלגות מאיימות לשבש את הבחירות של 2026 אם השפעת המהגרים לא תצומצם.
כותרות הבוקר נשלטו על ידי השלכות התקיפות הישראליות המתוחכמות בבקאע, שמוסגרו על ידי העורכים כאזהרה אחרונה לפני סכסוך אזורי נרחב. תשומת הלב התקשורתית הוסטה במהירות לדיווחים על חלון הזדמנויות של 48 שעות שקצב ממשל טראמפ לאיראן להצגת הצעה גרעינית מפורטת, כאשר כלי תקשורת כמו MTV Lebanon ו-Al Joumhouria הדגישו כי ההחלטה על תקיפה צבאית כבר התקבלה. במקביל, התרחב הקרע הדיפלומטי כאשר גורמים לבנוניים וערביים פרסמו גינוי מאוחד להצהרות שגריר ארה"ב מייק האקבי בנוגע לזכויות הטריטוריאליות של ישראל.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, החריפו החיכוכים הפוליטיים הפנימיים. למרות לחץ בינלאומי מצד שגרירי 'החמישייה' לדחות את הבחירות לפרלמנט, יו"ר הפרלמנט נביה ברי התעקש בפומבי על קיום המועד המקורי. לקראת הערב, הנרטיב נטה לעבר פתח דיפלומטי אפשרי, עם דיווחים ב-L'Orient-Le Jour על 'סיכוי טוב' להסכם בין וושינגטון לטהראן בשיחות המתוכננות למרץ, וזאת לצד זינוק בחרדה הכלכלית המקומית עקב תחזיות לקריסת המטבע.
כותרות הבוקר התמקדו בדיווחים כי בכירים ישראלים מעדיפים כעת תיאום צבאי ישיר עם צבא לבנון על פני יוניפי"ל, שינוי ממנגנוני אבטחת הגבול הקודמים.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, העורכים נתנו עדיפות לחיזוק מחודש של חזבאללה את טענתו לזכות 'לגיטימית' להתנגדות במהלך יום השנה להלוויית חסן נסראללה, תוך שמירה על עמדת ההגנה של הארגון על רקע מתחים אזוריים.
הערב נשלט על ידי הודעת מחלקת המדינה האמריקאית על יציאת עובדים לא חיוניים משגרירות ביירות, שהוצגה כצעד מניעתי בשל הסלמת המתיחות עם איראן ותנועות חשודות בפרברים הדרומיים של ביירות.
כותרות הבוקר התמקדו בפינוי צוות השגרירות האמריקאית מביירות, שהוצג כתגובה להסלמת המתיחות בין ארה"ב לאיראן, והאפילו על דיווחים על הפרות הפסקת האש הישראלית בדרום לבנון.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, העדיפות העיתונאית עברה לאיומים ישראלים על תשתיות לבנוניות, במיוחד נמל התעופה בביירות, עם דיווחים מרובים על הסלמה קרובה באבטחה.
הערב הביא סיקור של מאמצים דיפלומטיים למנוע תקיפות כאלה, לצד דיווחים על הסכם גרעין פוטנציאלי בין ארה"ב לאיראן, המצביע על פתח דיפלומטי בתוך האיומים הצבאיים.
הסיקור בבוקר התמקד במתיחות בין ארה"ב לאיראן בעקבות נאום מצב האומה של הנשיא טראמפ, תוך דגש על הכחשות איראניות להאשמות הגרעיניות האמריקאיות ועל האפשרויות הדיפלומטיות לעומת הצבאיות של טראמפ.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, העדיפות העריכתית עברה לעמדה המותנית של חיזבאללה בנוגע לעימות אפשרי בין ארה"ב לאיראן, עם דיווחים רבים לפיהם הקבוצה לא תתערב ב"מהלומות מוגבלות" אך תגיב לניסיונות להפיל את המשטר.
בערב המשיך ניתוח הדינמיקה הפנימית והמיקום של חיזבאללה, לצד דיווחים על משא ומתן עקיף בין ארה"ב לאיראן בז'נבה ואזהרות מפני מעורבות לבנונית בהרפתקאות צבאיות חדשות.
הסיקור בבוקר התמקד במשא ומתן הגרעיני בין ארה"ב לאיראן בז'נבה, עם דיווחים על הצעות טהראן בנוגע לטילים בליסטיים ותוכניות גרעיניות, לצד ניתוח של תפקידה הפוטנציאלי של לבנון כקלף מיקוח אזורי.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, העדיפות העורכים עברה להשהייה הזמנית של השיחות בז'נבה, עם דיווחים מרובים על ההפסקה ועל הגשת טיוטת ההצעה האיראנית.
הערב נשלט על ידי תקיפות אוויריות ישראליות שכוונו לעמדות חיזבאללה בבעבכ ובאזור הבקאע הרחב יותר, סימן להסלמה צבאית משמעותית מעבר לאזורי הגבול הדרומיים.
הסיקור בבוקר התמקד בהערכות מודיעין סותרות לגבי יכולות הטילים של איראן ובחילופי דברים דיפלומטיים בין וושינגטון לטהראן, לצד דיווחים רבים על מודיעין אמריקאי הסותר את טענות הנשיא טראמפ בנוגע לטילים האיראניים.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, העדיפות העריכתית עברה להתכוננויות למלחמה אזורית, עם דיווחים על ישראל הפותחת מקלטים לקראת קונפליקט אפשרי עם איראן ועל צדדים מאוכזבים שעזבו את השיחות בז'נבה ללא הסכם גרעיני.
בערב המשיך הניתוח של העמדה הפוליטית של חיזבאללה לקראת נאום מתוכנן של סגן מנהיגו, לצד סיקור של פינויים דיפלומטיים מלבנון ומחלוקות בחירות פנימיות מתמשכות.
כיסוי הבוקר התמקד בתקיפות אוויריות ישראליות בדרום לבנון, עם דיווחים מרובים על פשיטות בוקר שפגעו בתשתיות במחוז התפוח ובאדי ברגז.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, העדיפות העריכתית עברה באופן דרמטי לתקיפות ישראליות מונעות באיראן, עם דיווחים על פיצוצים בטהראן, הודעות ישראליות על מבצע משותף עם ארה"ב שמכוון לבכירים איראנים, והצהרות טראמפ לאחר התקיפה.
הערב המשיך הכיסוי של המתקפה האווירית הישראלית הגדולה ביותר נגד איראן, שכללה 200 מטוסי קרב, גרמה ליותר מ-200 הרוגים, והצהרת טראמפ שהמנהיג העליון עלי ח'אמנאי נהרג.
כותרות חיות מלבנון