פברואר
סיקור הבוקר נשלט על ידי קריסת 'הפסקת האש האנרגטית', כאשר העורכים העלו לראש סדר העדיפויות דיווחים על הפסקות חשמל יזומות בכל רחבי המדינה ושיגור של למעלה מ-6,000 כטב"מים רוסיים במהלך חודш ינואר. בצהריים עבר מוקד הנרטיב לתקיפה על מחלקת יולדות בזפוריז'יה, לצד עדכון טכנולוגי משמעותי: יישום מערכת אימות עבור מסופי Starlink במטרה לנתק טרמינלים המופעלים על ידי רוסיה.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, תשומת הלב המערכתית הצטמצמה כמעט אך ורק לתקיפת כטב"ם קטלנית על אוטובוס כורים של חברת DTEK במחוז פבלוהראד. העורכים הדגישו את האופי המכוון של התקיפה נגד מטרה אזרחית, ודיווחו על 15 הרוגים. במקביל, הנשיא זלנסקי העתיק את המוקד הדיפלומטי לקראת פגישות משולשות באבו דאבי המתוכננות ל-4-5 בפברואר. הערב הסתיים בחזרה לנושאי הישרדות פנים-מדינתיים, כאשר כלי התקשורת הבליטו כשלי חימום מערכתיים בקייב ופרסמו את לוחות הזמנים להפסקות החשמל המתוכננות ל-2 בפברואר.
הכיסוי התקשורתי בבוקר התמקד בתוצאות תקיפת הכטב"ם הקטלנית על אוטובוס הכורים בפבלוהראד ובתקיפות הליליות בצ'רקאסי, כאשר העורכים הדגישו שינוי בטקטיקה הרוסית ממרכז הרשת החשמלית לעבר מוקדי לוגיסטיקה ותחבורה. תפנית מערכתית זו הגיעה בעקבות הצהרתו של הנשיא זלנסקי כי התקיפות המכוונות על תשתיות האנרגיה פסקו לעת עתה, אם כי הפסקות חשמל אזוריות נמשכו בשל נזקי העבר וחוסר יציבות טכנולוגית. במקביל, הממשלה השיקה רישום חובה של טרמינלי סטארלינק ל"רשימה לבנה" במטרה לנטרל את השימוש הרוסי בטכנולוגיה.
בשעות אחר הצהריים, תשומת הלב המערכתית התכנסה סביב שיחות השלום הקרובות באבו דאבי. כלי התקשורת נתנו קדימות להנחיות הרשמיות של זלנסקי למשלחת האוקראינית בנוגע לערבויות ביטחוניות מארצות הברית ומרוסיה. היום הסתיים בדיווחים על קריסת המנגנונים הבינלאומיים לפיקוח על נשק גרעיני ובטענתו של טראמפ כי הודו הסכימה להפסיק לרכוש נפט רוסי, מה שהציב את המשימה הדיפלומטית באיחוד האמירויות כציר המרכזי הן לאסטרטגיית החזית והן ליישור הקו הבינלאומי.
כותרות הבוקר התמקדו במתקפה קינטית מאסיבית, כאשר העורכים עברו מדיווחים קודמים על 'הפוגת אנרגיה' למציאות של תקיפה מסונכרנת שכללה למעלה מ-500 טילים וכטב"מים. כלי התקשורת נתנו עדיפות להרס תשתיות הכוח התרמי בקייב, חרקוב ודניפרו במהלך טמפרטורות קיצון מתחת לאפס, תוך הדגשת הפיכת הקור לנשק. עד הצהריים, הכיסוי עבר להגעתו הדיפלומטית של מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה לורכובנה ראדה, תוך הצבת נוכחותו אל מול דיווחים על למעלה מ-1,000 מבנים שאיבדו את יכולת החימום.
אחר הצהריים, תשומת הלב המערכתית התרכזה בשינוי האסטרטגי של הנשיא זלנסקי; הוא הודיע כי היקף המתקפה הבליסטית מחייב תיקון בגישתה של אוקראינה למשא ומתן המתוכנן באבו דאבי. כלי התקשורת הדגישו את פנייתו לתגובה אמריקאית על הפרת הפוגת האנרגיה מצד רוסיה. הערב הסתיים בדיווחים על מעורבותם של המתווכים המקורבים לטראמפ, סטיבן ויטקוף וג'ארד קושנר, בשיחות תלת-צדדיות, לצד כיסוי מקומי של פרשיית משנה סביב 'תיק אפשטיין' וסוכנויות דוגמנות אוקראיניות.
הכיסוי התקשורתי בבוקר התמקד בדיסוננס החריף בין טענותיו של הנשיא טראמפ על 'הפוגת אנרגיה' בגיבוי פוטין לבין המציאות של תקיפות ליליות על אודסה ודניפרופטרובסק. העורכים הדגישו את כישלון הפסקת האש לכאורה כאשר מיליונים בקייב נותרו ללא חימום. לקראת צהריים, הפוקוס עבר לפתיחה הרשמית של המשא ומתן הטרילטרלי באבו דאבי בהשתתפות אוקראינה, ארה"ב ורוסיה.
אחר הצהריים, הנרטיב הפך לקודר משמעותית כאשר כלי התקשורת תיעדפו דיווחים על תקיפת פצצות מצרר רוסית קטלנית בשוק בדרוז'קיבקה, אותה מסגרו העורכים כסתירה ישירה להתקדמות הדיפלומטית עליה דיווח הסנאטור מרקו רוביו. עם זאת, בערב השתנה הטון המערכתי לאופטימיות זהירה בעקבות הכרזתו של הנשיא זלנסקי על חילופי שבויים רחבי היקף הממשמשים ובאים — הראשונים מזה ארבעה חודשים. היום הסתיים באזהרות מבית של ראש הממשלה שמיהל מפני חוסר יציבות נוסף ברשת החשמל ובפרסום נדיר של נתוני אבדות מעודכנים של צבא אוקראינה על ידי לשכת הנשיא.
הכיסוי המערכתי בבוקר נשלט על ידי תחזיתו הדיפלומטית של הנשיא זלנסקי להשגת שלום בתוך שנה, אל מול דיווחים על מתקפת כטב"מים רוסית על קייב ופקיעת חוזה גרעיני קריטי. המיקוד התקשורתי התכנס במהירות ליום השני של המשא ומתן המשולש באבו דאבי, שם הכריז השליח האמריקאי סטיבן ויטקוף על פריצת דרך והסכם לחילופי 314 אסירים.
בצהריים, מערכות החדשות נתנו עדיפות למימוש המוחשי של העסקה, עם הדיווח על חזרתם של 157 אוקראינים. אירוע זה סיפק רגע נדיר של הצלחה מוחשית לאחר ימים של חוסר יציבות ברשת החשמל וקריסת 'הפסקת האש האנרגטית'. במקביל, עורכים צבאיים הבליטו תקיפת נקם אסטרטגית באמצעות טילי 'פלמינגו' נגד שדה הניסויים קפוסטין יאר.
בערב עבר הנרטיב לעתיד תהליך השלום, כאשר הכותרות הדגישו את הודעת זלנסקי על פסגת המשך המתוכננת בארצות הברית ותוכניות לצבא קבע מקצועי לאחר המלחמה. הכיסוי המקומי נותר מעוגן במשבר ההומניטרי, כאשר הרשויות בקייב פרסמו רשימות של למעלה מ-1,000 בניינים שיישארו ללא חימום עד סוף עונת החורף.
הסיקור המערכתי בשעות הבוקר נחלק בין תקיפת כטב"מים קטלנית בזפוריז'יה שהותירה 12,000 תושבים ללא חשמל, לבין דיווחים סנסציוניים על 'תיק אפשטיין' המשמש לכאורה לפגיעה בנשיא זלנסקי. לקראת צהריים, תשומת הלב התקשורתית עברה לתוצאות המשא ומתן באבו דאבי, כאשר הדיווחים הדגישו 'מבוי סתום' בשיחות למרות הצלחת חילופי השבויים ביום הקודם.
בשעות אחר הצהריים, הנרטיב נשלט על ידי הביקורת הפומבית של הנשיא זלנסקי על חיל האוויר, תוך ציון תפקוד 'בלתי מספק' באזורים מסוימים. ביקורת מוסדית נדירה זו הפכה במהירות לסיפור המרכזי של היום עם פרסום הודעות רשמיות על סבב מינויים צפוי בפיקוד הבכיר. במקביל, כלי התקשורת העניקו סיקור נרחב לניסיון ההתנקשות בגנרל ה-GRU הרוסי ולדימיר אלכסייב במוסקבה. הערב הסתיים בסיפורים אנושיים על חיילים 'שחזרו מן המתים' בחילופי השבויים האחרונים ובשידור חי של טקס פתיחת אולימפיאדת החורף באיטליה, תוך הסטה זמנית של הקשב מהדיווחים על התעצמות הכוחות הרוסיים באזור מירנוגרד.
כותרות הבוקר המוקדמות נשלטו על ידי מתקפה אווירית רוסית מסיבית שכללה כ-400 כטב"מים ו-44 טילים, שכוונה באופן ספציפי לעמוד השדרה של תשתיות האנרגיה באוקראינה. לקראת אמצע הבוקר, העורכים עברו לעסוק בחשיפתו של הנשיא זלנסקי בדבר לחץ דיפלומטי בהובלת ארה"ב להצבת דדליין לשלום ביוני, הקשחה משמעותית של "אופק השנה" שנדון ב-5 בפברואר.
ככל שהתקדם אחר הצהריים, הנרטיב עבר מהדיפלומטיה חזרה למשבר המיידי, כאשר דיווחים רשמיים אישרו הפחתה כפויה בייצור החשמל הגרעיני והשבתה מלאה של יחידת כור אחת. הידרדרות פיזית זו של הרשת העיבה על האופטימיות המוקדמת בנוגע למשא ומתן באבו דאבי. לקראת ערב, המיקוד המערכתי התקבע על ההשלכות ההומניטריות בבירה, כאשר חברת DTEK הודיעה כי תושבי קייב יקבלו רק שעה וחצי עד שעתיים של חשמל ביום, מה שמסמן הסלמה חמורה במשבר האנרגיה של החורף.
סיקור המערכות בשעות הבוקר ביסס את קריסת 'הפסקת האש האנרגטית' מהשבוע שעבר, כאשר העורכים הדגישו את המציאות הקטסטרופלית של תושבי קייב המקבלים רק שעתיים של חשמל ביום. הדיווחים נתנו קדימות להרס הפיזי של מתקני 'נפטוגז' ולכישלון לוחות הזמנים היציבים של אספקת הכוח, תוך הסטת הנרטיב מאופטימיות דיפלומטית למשבר תשתיות פנימי.
לקראת צהריים, המוקד המערכתי עבר לנקמה צבאית. כלי התקשורת הבליטו את הצהרתו של הנשיא זלנסקי לפיה תשתיות האנרגיה הרוסיות הן כעת מטרה צבאית לגיטימית, כשהם ממסגרים את התקיפות האחרונות על שדה הניסויים קפוסטין יאר כצורך אסטרטגי. תפנית זו מסמנת מעבר למדיניות של הדדיות אל מול מטחי הכטב"מים הרוסיים המתמשכים.
בערב, הנרטיב התפתח להדגשתסתמכות צבאית עצמית לטווח ארוך. הכותרות התמקדו בהכרזה על ייצור כטב"מים מקומי בגרמניה ובשאיפה לצי של 250 מטוסי קרב, בעוד הדיווחים הדיפלומטיים התרכזו במאמציו של שר החוץ סיביה להאיץ את המשא ומתן לשלום לפני סבב הבחירות הבא בארה"ב.
הכיסוי המערכתי בבוקר נשלט על ידי העלויות האנושיות והפיזיות המיידיות של תקיפות הכטב"מים הרוסיות ליד אודסה ובוגודוחיב. העורכים נתנו עדיפות למותם של אם וילד במחוז חרקוב וגבר בן 36 באודסה, תוך מסגור נפגעים אזרחיים אלה לצד דיווחים על רשת חשמל מפורקת בעקבות תקיפות על מתקני וולין ונפטוגז. התמקדות זו סימנה מעבר מהדגש של היום הקודם על הדדיות אסטרטגית למציאות המוחשית של קריסת תשתיות פנים.
לקראת צהריים, הנרטיב עבר לתחזיות אסטרטגיות ארוכות טווח ושינויים צבאיים. כלי התקשורת הבליטו דו"ח המזהיר כי רוסיה עלולה לתקוף את נאט"ו בתוך שישה חודשים מהפסקת אש, בעוד שדיווחים פנימיים התמקדו בנפילת צוות מסוק מי-24. אחר הצהריים נרשמה התמקדות במיצוב דיפלומטי בינלאומי, במיוחד בבחינת האיחוד האירופי את חברותה של אוקראינה כמרכיב בהסכם שלום ובהכרזת הנשיא זלנסקי על השלמת מסמכי ערבויות ביטחוניות, מה שמעיד על מיסוד מסגרת ההגנה העתידית של אוקראינה.
סדר העדיפויות המערכתי בבוקר התמקד בתוצאות המיידיות של הפצצה אווירית רוסית קטלנית בסלוביאנסק, בה נהרגו אם וילדה ונפצעו שישה עשר בני אדם נוספים. עלות אנושית זו לוותה בדיווחים על תקיפה חדשה נגד תשתיות אנרגיה באזור אודסה, מה שאילץ את העורכים להמשיך בקו הדיווח על רשת חשמל מקומית מפורקת והפסקות חשמל יזומות כפי שנקבע בימים הקודמים.
עד הצהריים, המיקוד עבר לאחריות פנימית וטרגדיות מקומיות. ביקורתו הפומבית של הנשיא זלנסקי על הרשויות המקומיות בקריבי ריה בשל עיכוב בתגובות החירום הפכה לנושא מרכזי, לצד דיווחים על רצח המוני באזור ריבנה המערב עקורים ותאונת דרכים קטלנית שבה היה מעורב איש העסקים איגור מזפה.
בערב, הכותרות עברו לארגון אסטרטגי מחדש ודיפלומטיה בדרג גבוה. כלי התקשורת הדגישו את הודעת זלנסקי על שינוי כולל במערכות ההגנה האווירית וארגון מחדש של הצבא, תוך דיווח על המשך העיכוב של ממשל טראמפ בגיבוש ערבויות ביטחוניות לאוקראינה.
סיקור המערכות בבוקר התמקד בתוצאות הטרגיות של תקיפת כטב"ם בבוגודוחיב, כאשר כלי התקשורת התרכזו בחילוץ גופותיהם של שלושה ילדים וגבר מההריסות. מוקד הומניטרי זה לווה בדיווחים על אישור הלוואה משמעותית של 90 מיליארד אירו מהפרלמנט האירופי, מה שיצר נרטיב של הישרדות הנתמכת בחבל הצלה פיננסי מערבי.
לקראת הצהריים, המפה התקשורתית עברה לספקולציות פוליטיות בעקבות דיווח ב-Financial Times לפיו הנשיא זלנסקי יכריז על מועד לבחירות ב-24 בפברואר. הדבר עורר גל של דיווחים אנליטיים כאשר גורמי ממשל ומשרד הנשיא פרסמו תגובות זהירות לשמועות על דרישות אמריקאיות לקיום בחירות.
בערב, העורכים תיעדפו את הכחשתו הישירה של הנשיא זלנסקי בנוגע לשמועות על הבחירות, תוך ביטול הדיווחים כמידע מוטעה. הדבר הוצג לצד הודעתו על משא ומתן קרוב בארה"ב בנושא ריבונות טריטוריאלית וההצלחה הטקטית ביירוט טילי 'קינז'אל' מעל לבוב.
סיקור המערכות בבוקר התמקד במתקפה משולבת של טילים בליסטיים וכטב"מים על אזורי מגורים בקייב ובדניפרו, מה שהסיט את הפוקוס משמועות הבחירות של היום הקודם אל נפגעים אזרחיים מיידיים. לקראת צהריים, העורכים עברו לעסוק בפריצה אסטרטגית: תקיפת כטב"ם אוקראינית בבית הזיקוק אוכתה ברפובליקת קומי ברוסיה, תוך הדגשת מרחק השיא של 1,750 ק"מ של המבצע.
במקביל, פסילתו של גולש הסקלטון ולדיסלב הראסקביץ' באולימפיאדה בשל קסדת זיכרון הפכה לנרטיב תרבותי ופוליטי דומיננטי, שגרר גינוי חריף מהנשיא זלנסקי והענקת עיטור חופשי סמלי. בערב, המוקד עבר לתמיכה צבאית בינלאומית כאשר קבוצת רמשטיין הבטיחה חבילת סיוע של 38 מיליארד דולר. זאת לצד ניתוח קשיים מבצעיים רוסיים בעקבות חסימת הגישה לסטרלינק ושיבושים בטלגרם, בעוד זלנסקי דוחה בפומבי את התמרונים הדיפלומטיים של רוסיה בנוגע לאיום הטילים 'אורשניק'.
סיקור המערכות בשעות הבוקר התמקד בתוצאות התקיפות הרוסיות הקטלניות על תשתיות נמל באודסה ופגיעה בבית מגורים בקרמטורסק שבה נהרגו שלושה ילדים, לצד ההכרזה על חבילת סיוע בסך 38 מיליארד דולר מקבוצת רמשטיין. לקראת צהריים, תשומת הלב התקשורתית עברה באופן מכריע לדיפלומטיה פורמלית, כאשר לשכת הנשיא אישרה סבב חדש של משא ומתן לשלום בין אוקראינה, ארה"ב ורוסיה, המתוכנן ל-17-18 בפברואר בז'נבה. העורכים ציינו את הבחירה הספציפית של המשלחת האוקראינית ואת מינויו מחדש של ולדימיר מדינסקי כנציג רוסיה.
אחר הצהריים, הנרטיב התפתח וכלל את הלחץ הציבורי שהפעיל הנשיא טראמפ על הנשיא זלנסקי "לזוז" ולהגיע להסכם, תוך הצגת החלון הדיפלומטי כהזדמנות חולפת. זאת לצד דיווחים על התעצמות הלחימה בקווי החזית בפוקרובסק וקוסטיאנטיניבקה. בערב, הכותרות התמקדו בהגעתו של זלנסקי לגרמניה לשיחות ביטחוניות ובדחיית הערעור המשפטי של הספורטאי האולימפי ולדיסלב הראסקביץ' נגד הוועד האולימפי הבינלאומי.
הכיסוי המערכתי בבוקר התמקד בתוצאות המיידיות של תקיפות הכטב"מים הרוסיות על קייב ואודסה, תוך מעבר לדיווחים על הדיפלומטיה המשולשת בז'נבה בהשתתפות ארה"ב, רוסיה ואיראן. כלי התקשורת הדגישו שינוי טקטי בקו החזית, וייחסו מתקפת-נגד אוקראינית חדשה לשיבוש האסטרטגי של הגישה הרוסית לרשת סטארלינק.
בצהריים, הנרטיב נשלט על ידי נאומו של הנשיא זלנסקי בוועידת הביטחון במינכן. העורכים נתנו עדיפות לפנייתו הישירה לנשיא טראמפ ולחשיפת הנתונים על שבויי המלחמה, לפיהם 7,000 אוקראינים נותרו בשבי. נקודת חיכוך מרכזית עלתה בשעות אחר הצהריים כאשר זלנסקי דחה פומבית הצעה אמריקאית לערבויות ביטחוניות ל-15 שנה, ודרש התחייבות ליותר מ-20 שנה. לקראת ערב, המיקוד עבר לחוסן הפנימי, כאשר העורכים הדגישו את דיווחי ה-SBU על השמדת מחצית ממערכות ההגנה האווירית מסוג 'פנציר' של רוסיה במהלך השנה האחרונה והנחיות דחופות למושלים להתכונן להשבתות חשמל ממושכות.
הסיקור המערכתי בבוקר התמקד בתחילה בהשלכות הטקטיות של מתקפת 83 כטב"מים רוסיים שפגעו ב-15 מיקומים, כולל זפוריז'יה. עם זאת, לקראת אמצע הבוקר, שערורייה פנימית הנוגעת למעצרו של שר האנרגיה לשעבר, הרמן הלושצ'נקו, בגבול שינתה את מוקד העניין של המדיה. כלי תקשורת מכל קצות הקשת נתנו עדיפות למבצע המלחמה בשחיתות, ותיארו אותו כבלימה מתוקשרת של פקיד המנסה להימלט מהמדינה.
אחר הצהריים, הנרטיב עבר להשלכות הדיפלומטיות של ועידת הביטחון במינכן. העורכים הבליטו את דחייתו של הנשיא זלנסקי לקיום בחירות בזמן מלחמה, תוך ציטוט של 90% התנגדות ציבורית, ואת אזהרותיו מפני 'מחבלים פנימיים' באירופה המיושרים עם האינטרסים הרוסיים. היום הסתיים בדיווחים על הכרזתו של זלנסקי על חבילות סיוע צבאיות מערביות חדשות ואירוע רצח והתאבדות טרגי באזור לבוב, בעוד המצב בקו החזית נותר ממוקד בלחימה העזה בגזרת פוקרובסק.
תשומת הלב המערכתית ב-16 בפברואר התמקדה ביציאתה המתוזמנת של המשלחת האוקראינית, בהובלת קירילו בודאנוב ורוסטם אומרוב, לז'נבה לצורך משא ומתן טרילטרלי עם רוסיה וארצות הברית. בעקבות ימים של איתותים דיפלומטיים מוועידת מינכן, העורכים נתנו קדימות להגעת המשלחת כנרטיב הלאומי המרכזי, וזאת על אף שהנשיא זלנסקי הביע בפומבי ספקנות לגבי ערבויות ביטחוניות המבוססות על מודל מזכר בודפשט.
הסיקור הפנימי עקב במקביל אחר ההסלמה המשפטית נגד שר האנרגיה לשעבר הרמן הלושצ'נקו. לאחר דיווחים על ניסיונו להימלט מהמדינה, העורכים הדגישו את הגשת החשדות הרשמיים בשחיתות בפרשת 'מידאס' על ידי לשכת המאבק בשחיתות (NABU), תוך ציון החלטת בית המשפט להקל באופן חלקי בתנאי מעצרו.
לקראת שעות אחר הצהריים, המוקד עבר לאיום ביטחוני מיידי כאשר הנשיא זלנסקי הוציא הנחיות דחופות לתגבור מערכות ההגנה האווירית, זאת בתגובה לאזהרות מודיעיניות על מתקפת טילים רוסית מאסיבית 'מתפתחת'. זאת לאחר דיווחים על תקיפות טילי 'צירקון' במהלך הלילה ולחימה עצימה בגזרת פוקרובסק.
סדר היום המערכתי ב-17 בפברואר עבר מהסלמה צבאית לילית נרחבת לדיפלומטיה בדרג גבוה בשוויץ. סיקור הבוקר נשלט על ידי תקיפה רוסית מתואמת של למעלה מ-300 כטב"מים וטילים שכוונו לתשתיות אנרגיה ורכבת בשמונה מחוזות, שהובילה למותם של שלושה עובדי תחנת כוח בסלוביאנסק. העורכים הדגישו גם דיווחים על זינוק באבדות הרוסיות בעקבות שיבושים בשירותי סטארלינק.
בצהריים, הנרטיב עבר לתחילת המשא ומתן המשולש לשלום בז'נבה בין אוקראינה, ארצות הברית ורוסיה. כלי התקשורת עקבו אחר הגעתם של יועצים לביטחון לאומי מאירופה ואחר הלחץ הציבורי של הנשיא טראמפ על קייב להגיע להסדר מהיר.
דיווחי הערב התמקדו בעמדתו הנחרצת של הנשיא זלנסקי, כאשר הכותרות הבליטו את סירובו לוותר על חבל דונבאס כתנאי לשלום. היום הסתיים בהנחיה למשלחת האוקראינית לארגן פגישה ישירה בין זלנסקי לוולדימיר פוטין, שהיעדרותו מהעין הציבורית זה עשרה ימים הפכה למוקד משני של עניין תקשורתי.
הסיקור המערכתי בבוקר התמקד בסיום שיחות השלושה בז'נבה, שננעלו לאחר מפגש קצר בן 90 דקות. כלי תקשורת אוקראיניים הבליטו את הערכתו של הנשיא זלנסקי לגבי התקדמות ב"מסלול הצבאי" בנוגע לתחנת הכוח הגרעינית בזפוריז'יה וניטור הפסקת האש, לצד ציון המבוי הסתום המתמשך בנושא הריבונות הטריטוריאלית. במקביל, דווח על שינוי טקטי במערכה האווירית: שימוש רוסי ראשון בכטב"מי "ספינת אם" הנושאים רחפני תקיפה (FPV).
בשעות אחר הצהריים עברה תשומת הלב לראיון שהודלף עם ולרי זלוז'ני, שהתייחס לקרע שלו עם זלנסקי ולכישלון מתקפת הנגד של 2023. עם זאת, הנרטיב המרכזי של היום התגבש בערב: דיווחים על פגישה פרטית בת 90 דקות בין המשלחת האוקראינית לעוזרו של פוטין, ולדימיר מדינסקי, שנערכה ללא משקיפים אמריקאים. בעוד שקייב המעיטה בערך המפגש כ"שום דבר מיוחד", הניו יורק טיימס חשף דיונים בנוגע לאזור מפורז בדונבאס, מה שסימן מעבר מדיפלומטיה רשמית רב-צדדית למשא ומתן ישיר ומקומי.
סיקור המערכות בבוקר התמקד בראיון של ולרי זלוז'ני לסוכנות הידיעות AP, אותו פירשו אנליסטים כאתגר מערכתי ישיר לממשלו של הנשיא זלנסקי. חיכוך פנימי זה עלה במקביל להופעתו התקשורתית של זלנסקי אצל פירס מורגן, שם דחה את טענותיו ההיסטוריות של ולדימיר פוטין והציג עמדה נוקשה לגבי עתיד חבל דונבאס.
לקראת צהריים, המיקוד עבר לתוצאות הטכניות של שיחות ז'נבה. בעוד המודיעין האירופי הביע ספקנות לגבי הסכם שלום בשנת 2026, העורכים הדגישו התקדמות בגיבוש מסגרת פיקוח צבאית הכוללת מעורבות אמריקאית. במקביל, שערוריית שחיתות מקומית החריפה כאשר לשכת המאבק בשחיתות (NABU) פרסמה תיעוד המערב את שר האנרגיה לשעבר, הרמן הלושצ'נקו, בתרמיות במקלטי מס.
בערב, הנרטיב פנה למדיניות הבינלאומית כאשר הנשיא טראמפ האריך את הסנקציות האמריקאיות נגד רוסיה בשנה נוספת. עם זאת, המגמה אוזנה על ידי דיווחים על כוונה אמריקאית להגביל את חלקה של אוקראינה בפסגת נאט"ו הקרובה ועליית הצעה להקמת 'מועצת שלום' שתעקוף את מבני האו"ם המסורתיים.
הסיקור בבוקר ה-20 בפברואר התמקד במצבו הרעוע של הסיוע הבינלאומי בעקבות הפסקת התמיכה האמריקאית וחסימה הונגרית של אשראי מהאיחוד האירופי בסך 90 מיליארד אירו. תשומת הלב המערכתית עברה במהירות לפריצת דרך ביטחונית, כאשר רשויות אוקראינה ומולדובה הודיעו על סיכול מזימת התנקשות בגיבוי רוסי שכוונה נגד קציני מודיעין ועיתונאים.
לקראת הצהריים, הנשיא זלנסקי תפס את מרכז הבמה בהגדירו את קווי החזית הנוכחיים כ"פשרה גדולה", מהלך שנתפס כשינוי בעמדה המשא ומתן של קייב. הודעה זו קיבלה תוקף רשמי אחר הצהריים עם ההכרזה על סבב שיחות שלום חדש בז'נבה המתוכנן לעוד עשרה ימים, הכולל הצעה למנגנון פיקוח על הפסקת אש בהובלת ארה"ב.
כותרות הערב איזנו בין התמרונים הדיפלומטיים למציאות הטקטית, תוך הדגשת שחרורם של 300 קמ"ר בדרום והשמדת מערכות Tor-M1 רוסיות בזפוריז'יה. עם זאת, היום הסתיים בסימן של אי-ודאות פוליטית פנימית, כאשר זלנסקי נמנע מהתחייבות לגבי בחירות עתידיות בעוד הצבא מזהיר מפני איום ארוך טווח מכיוון בלארוס.
הכיסוי המערכתי בבוקר נע בין השחרור הטקטי של 300 קמ"ר בדרום אוקראינה לבין דיווחים ב-'Welt' המצביעים על כך שקייב עשויה לשקול ויתורים טריטוריאליים בתמורה לכניסה מהירה לאיחוד האירופי. המתח הזה בין הישגים בשדה הקרב לפרגמטיזם דיפלומטי השתנה לקראת הצהריים לעבר הצלחה קינטית משמעותית: תקיפה ארוכת טווח על המפעל הצבאי בווטקינסק שבאודמורטיה. לאחר שדווח בתחילה כתקיפה כללית על ייצור טילים, בשעות אחר הצהריים המוקדמות אישר המטה הכללי את השימוש הבכור בטילי "פלמינגו" לפגיעה במתקן האחראי על מערכות האיסקנדר והאורשניק הרוסיות.
בשעות אחר הצהריים התרחב הנרטיב לעימות דיפלומטי עם מרכז אירופה. בעקבות איומים מצד רוברט פיצו מסלובקיה להפסיק אספקת חשמל בחירום בשל מחלוקות על מעבר נפט, פרסם משרד החוץ האוקראיני תגובה חריפה המפנה אולטימטומים כלפי הקרמלין ולא כלפי קייב. היום הסתיים כאשר המפקד העליון סירסקי הגדיר את המצב בחזית כיציב ודחה טענות על "מבוי סתום", בעוד העורכים עוקבים אחר החלטת הנשיא טראמפ להעלות את המכסים הגלובליים ל-15%.
סדר היום המערכתי ב-22 בפברואר נשלט על ידי פיצוץ קטלני במרכז לבוב שכוונו נגד כוחות הצלה. דיווחי הבוקר אישרו את מותה של שוטרת ופציעתם של עשרות במה שראש העיר סדוביי הגדיר כמעשה טרור. לקראת הצהריים, הדיווחים התמקדו במעצרה של חשודה בביצוע המעשה, כאשר הנשיא זלנסקי טען מאוחר יותר כי רוסיה גייסה את המבצעים באמצעות הטלגרם והזהיר מפני פיגועים נוספים המתוכננים בקרוב.
במקביל, העורכים נתנו עדיפות למתקפה אווירית מסיבית בלילה שכללה 50 טילים ו-300 כטב"מים, שכוונה ספציפית נגד תשתיות האנרגיה בקייב ובאודסה. הסלמה זו התרחשה בסמוך ליום השנה השני לפלישה בקנה מידה מלא. בשעות אחר הצהריים המוקדמות הופיע נרטיב נגדי כאשר הצבא אישר את שחרורם של 300 קילומטרים רבועים בחזית הדרומית, כולל שמונה יישובים. עם זאת, היום הסתיים בהתמקדות במתח מבית, כאשר דיווחים הדגישו שפל חסר תקדים בשיעור הילודה וחיכוך פוליטי בין לשכת הנשיא לראש עיריית קייב קליצ'קו סביב סוגיית הבחירות בזמן מלחמה.
כיסוי עיתונאי בבוקר התמקד בהתבטאויות הדיפלומטיות של הנשיא זלנסקי, שתיאר את הסכסוך כמלחמת העולם השלישית ודחה ויתורים טריטוריאליים, תוך דיווח על תקיפות רוסיות באודסה.
בצהריים עבר הדגש להתפתחויות צבאיות, עם דיווחים על שחרור 400 קמ"ר במגזר אולכסנדריבקה והצהרות ראש המודיעין בודנוב על לוח זמנים סופי למשא ומתן לשלום.
בערב שלטו בכיסוי התקפות טרור מתואמות, עם פיצוצים במתקני משטרה במיקולאייב ודניפר שגרמו לפציעות רבות, והאפילו על דיווחים קודמים על תקיפות רחפנים נגד תשתיות נפט רוסיות ועל השעיית אספקת חשמל חירום מסלובקיה.
כיסוי מערכתי בבוקר התמקד בשנה הרביעית לפלישה הרוסית המלאה, כאשר כלי תקשורת רבים ציינו את התאריך באמצעות נאומים נשיאותיים, ניתוח מהלך המלחמה והרהורים על הסתגלות חברתית.
תשומת הלב בצהריים עברה לתמיכה דיפלומטית ופיננסית בינלאומית, עם דיווחים על אישור האיחוד האירופי להלוואה של 90 מיליארד אירו לאוקראינה, אף שנחסמה על ידי הונגריה, ועל החלטת עצרת האו"ם לשלום מתמשך.
כיסוי הערב הדגיש את המשא ומתן של הנשיא זלנסקי עם רוסיה, תוך חשיפת שתי נקודות שהוסכמו, בעוד דיווחים פירטו את שאיפותיה הצבאיות של רוסיה בדונבס ואת פגישת קואליציית המוכנים בהשתתפות 36 מדינות.
כיסוי מערכתי בבוקר התמקד בהתפתחויות דיפלומטיות אמריקאיות, עם דיווחים מרובים על נאומו של הנשיא טראמפ בקונגרס שהתחייב למאמצים לסיום המלחמה ועל מחאה אמריקאית בעקבות תקיפות אוקראיניות על תשתיות נפט רוסיות.
תשומת הלב בצהריים עברה להכרזת הנשיא זלנסקי על משא ומתן קרוב עם גורמים אמריקאים ולסוגיות ממשל מקומיות, כולל הקצאה שיא של מועצת העיר קייב לקרנות דיסקרטיות של חברי פרלמנט.
כיסוי הערב נשלט על ידי שיחת הטלפון בין הנשיאים זלנסקי וטראמפ, עם דיווחים מרובים על פרטים אודות פגישה משולשת אפשרית עם רוסיה בתחילת מרץ, שהאפילו על דיווחים קודמים על מעצר חשוד בגרמניה בגין רצח פורטנוב.
כיסוי מערכתי בבוקר התמקד במתקפת טילים ומל"טים רוסית רחבת היקף על ערים אוקראיניות רבות, עם דיווחים על פגיעות באזרחים, כולל ילדים, נזק למבנים ולתשתיות, ועשרות פצועים.
תשומת הלב בצהריים עברה להתפתחויות דיפלומטיות, עם דיווחים על החזרת גופות של 1,000 חיילים שנפלו מרוסיה ועל נשיא ארה"ב טראמפ שדוחף לסיום המלחמה תוך חודש.
כיסוי הערב התמקד במשא ומתן דיפלומטי, עם דיווחים ששיחות אוקראינה-ארה"ב הסתיימו בז'נבה, ושיחות השלום הבאות עם רוסיה יתקיימו באבו דאבי בתחילת מרץ.
כיסוי מערכתי בבוקר התמקד בהתפתחויות צבאיות, עם דיווחים מרובים על התקפות רוסיות על תשתיות נמל באודסה שגרמו לנפגעים אזרחיים ולנזק לגן ילדים, לצד קרבות מתמשכים בחזית.
תשומת הלב בצהריים עברה להתפתחויות דיפלומטיות, עם הצהרותיו של הנשיא זלנסקי על חלון הזדמנויות לשלום לפני נובמבר ועל מינויו של ראש ממשלת בריטניה לשעבר רישי סונאק כיועץ לשיקום כלכלי.
כיסוי הערב נשלט על ידי ההצהרה השנויה ביותר במחלוקת של זלנסקי באותו יום - פתיחותו לקבלת נשק גרעיני מבנות ברית - שהאפילה על דיווחים קודמים על אישור מימון מקרן המטבע הבינלאומית ועל נושאי ממשל מקומיים.
הסיקור בבוקר התמקד בהסלמת הסכסוך במזרח התיכון, עם דיווחים בערוצים רבים על הכרזת מצב חירום בישראל ועל תקיפות משותפות של ארה"ב וישראל באיראן, לצד התקפות נקמה איראניות על מדינות המפרץ.
בצהריים עברה תשומת הלב לדיווח על מותו של המנהיג העליון של איראן, האייתוללה חמינאי, בתקיפות אלו, כשנשיא טראמפ אישר מאוחר יותר את הטענה, והדבר האפיל על דיווחים קודמים על התפתחויות דיפלומטיות בנוגע למשא ומתן עם רוסיה.
הסיקור בערב התמקד באישור מותו של חמינאי והשלכותיו, תוך אזכור עדכונים צבאיים מתמשכים מהחזית האוקראינית ונושאים מקומיים כמו לוחות זמנים להפסקות חשמל.
כותרות חיות מאוקראינה