פברואר
כותרות הבוקר התמקדו בהחרפת העימות הצבאי, כאשר יו"ר הפרלמנט קאליבאף הכריז על צבאות אירופה כארגוני טרור. בעקבות זאת הגיעה אזהרתו של עלי חמינאי כי כל התערבות אמריקאית תוביל ל"מלחמה אזורית", נרטיב שהועצם בכלי תקשורת ממלכתיים ואזוריים. במקביל, כלי תקשורת של האופוזיציה הבליטו את העסקה של הנשיא טראמפ עם הודו להחלפת נפט איראני בנפט ונצואלי, צעד המסמן בידוד כלכלי גובר.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, סדר העדיפויות המערכתי עבר להודאה פנימית חסרת תקדים: פרסום רשימה ממשלתית הכוללת 2,986 שמות של הרוגים במהומות ינואר. בעוד מקורות המזוהים עם השלטון הציגו זאת כ"שקיפות בעת משבר", כלי תקשורת בינלאומיים השוו את הרשימה לדיווחים על הוצאות להורג נמשכות ופרישת ספורטאים לאומיים. היום הסתיים בחילופי דברים ישירים כאשר טראמפ הגיב לאיומי חמינאי בהכרזה על פריסת כלי השיט החזקים בעולם לאזור, מהלך שהאפיל על מאמציו הדיפלומטיים של שר החוץ הקטארי שביקר בטהראן.
סדר העדיפויות המערכתי בשעות הבוקר עבר מהתמקדות ברשימות הרוגי המחאה של הימים הקודמים אל עבר עימות ימי קרב ובא. כלי תקשורת בינלאומיים וגופי אופוזיציה דיווחו על פריסת קבוצות תקיפה ימיות של הנשיא טראמפ ועל הלחץ הציבורי של הסנאטור לינדזי גרהם על הממשל לתמוך במפגינים באיראן. התקשורת המזוהה עם המדינה הגיבה בהדגשת מוכנות צבאית והדהוד אזהרות המנהיג העליון מפני מלחמה אזורית.
בשעות אחר הצהריים הופיע שינוי לכיוון דיפלומטיה בסיכון גבוה. דיווחים ב-'איראן אינטרנשיונל' וב-BBC בפרסית הצביעו על פתיחתו הקרובה של ערוץ שיחות חשאי בטורקיה בין טהרן לממשל טראמפ. בעוד מקורות ממלכתיים כמו 'אל-עאלם' ו'רדיו פרדה' שמרו על עמדה מתריסה — וסירבו מפורשות להוצאת אורניום מועשר מהמדינה — הם הכירו במקביל באפשרות של חידוש המשא ומתן כדי למנוע הסלמה נוספת.
כותרות הערב נשלטו על ידי הדיווחים על שיגור שליח אמריקאי לישראל לקראת שיחות אפשריות, לצד פרסום רשימות סודיות המכילות למעלה מ-6,000 שמות של קורבנות המחאה, מה שהדגיש את השבריריות הפנימית העומדת בבסיס התמרונים הדיפלומטיים.
סדר העדיפויות המערכתי בבוקר התמקד בהסלמה חריפה בהצהרות הצבאיות של ארה"ב, כאשר הנשיא טראמפ איים ב'דברים רעים' ושיגר 'ארמדה' לעבר איראן. לחץ חיצוני זה השתלב בדיווחים פנימיים של עיתון 'שרק' על מחיקת נתוני עבודה מערכתיים, דבר המעיד על חוסר יציבות מנהלי.
בצהריים חל שינוי מכריע כאשר כלי תקשורת ממלכתיים ובינלאומיים דיווחו על הנחיה רשמית של הנשיא פזשכיאן לשר החוץ עראקצ'י לפתוח במשא ומתן ישיר עם וושינגטון. פנייה זו לדיפלומטיה, שבמרכזה ערוץ חשאי בטורקיה, מוסגרה בתקשורת הגולה אל מול משבר פנימי מעמיק, הכולל דיווחים על כך שמספר העצורים במחאות עלה על 50,000 ועל גל מעצרים חדש נגד צוותים רפואיים.
שעות הערב עמדו בסימן עימות צבאי ישיר בים הערבי. העורכים העניקו עדיפות ליירוט כטב"ם איראני מסוג שאהד-139 על ידי הצי האמריקני סמוך לנושאת המטוסים אברהם לינקולן, התפתחות שבחנה את היתכנות המהלך הדיפלומטי עליו הוכרז שעות ספורות קודם לכן.
סדר העדיפויות המערכתי ב-4 בפברואר התמקד במיסוד הרעוע של הדיפלומטיה הישירה בין ממשל טראמפ לטהראן. כותרות הבוקר נשלטו על ידי המעבר הלוגיסטי של השיחות המוצעות מטורקיה לעומאן, צעד שהתקבל על ידי וושינגטון למרות יירוט כטב"ם איראני על ידי הצי האמריקני בסמוך לנושאת המטוסים אברהם לינקולן. כלי תקשורת המזוהים עם המשטר הדגישו את תפקידן של מתווכות אזוריות כמו מצרים ועומאן, בעוד כלי תקשורת של האופוזיציה הבליטו את החלטת ועידת הביטחון במינכן להזמין את הנסיך רזא פהלווי במקום נציגי הממשלה.
בשעות אחר הצהריים המאוחרות הופיעה בהלה מערכתית קצרה כאשר דיווחים ב-'אקסיוס' רמזו כי ערוץ מסקט קרס בשל מחלוקות על הכללת נושאים שאינם גרעיניים, כמו תוכנית הטילים והדיכוי הפנימי. עם זאת, עד הערב, שר החוץ עראקצ'י וסוכנויות בינלאומיות אישרו כי המשא ומתן העקיף ייצא לפועל ביום שישי. מיקוד דיפלומטי זה עמד בניגוד חריף לדיווחים ב'רדיו פרדה' ו'איראן אינטרנשיונל' על המשך השימוש ברכבים משוריינים נגד מפגינים בארדביל וזיהויים של למעלה מ-200 הרוגים ממהומות ינואר.
סדרי העדיפויות המערכתיים ב-5 בפברואר עברו מתכנון לוגיסטי לתחילתה המעשית של דיפלומטיה בסיכון גבוה. כותרות הבוקר התמקדו בחיכוך העמוק סביב ערוץ מסקט, כאשר כלי תקשורת המזוהים עם המשטר הציגו את השיחות הקרובות כ'תחנונים' מערביים למשא ומתן, בעוד כלי תקשורת בינלאומיים הדגישו את דבריו של ג'יי.די ואנס על הקושי בניהול מגעים עקיפים ללא גישה לעלי חמינאי.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, הנרטיב התפצל בחדות. כלי תקשורת בגלות וארגונים בינלאומיים נתנו קדימות לדיווח קשה של איגוד המורים המתעד את מותם של 160 סטודנטים ותלמידים בדיכוי המחאות, בעוד כלי תקשורת ממשלתיים הדגישו את ההרתעה הצבאית ושדרוג תוכניות הטילים הבליסטיים. שמועות על 'מבצע פטיש חצות' — תקיפה אמריקאית לכאורה על מתקני גרעין — הופצו לצד דיווחים על פעילות אווירית מוגברת של נאט"ו.
הערב עמד בסימן תנועה בשטח. העורכים אישרו את יציאתו של שר החוץ עבאס עראקצ'י למסקט, במקביל להגעת השליחים האמריקאים ג'ארד קושנר וסטיב ויטקוף לקטאר, מהלך שסומן כמאמץ דיפלומטי אחרון ו'נפיץ' למניעת הסלמה צבאית נוספת.
סדרי העדיפויות המערכתיים ב-6 בפברואר נשלטו על ידי פתיחת המשא ומתן העקיף במוסקט בין שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י לשליחים האמריקאים ג'ארד קושנר וסטיב ויטקוף. דיווחי הבוקר שיקפו מציאות חצויה: כלי תקשורת המזוהים עם המדינה התמקדו באופי הטכני והגרעיני של השיחות, בעוד כלי תקשורת של הגולה הדגישו את ההקשר של איומיו הצבאיים של הנשיא טראמפ והדיכוי הפנימי. במקביל, העיתונות המקורבת למשמרות המהפכה שמה דגש על הרתעה באמצעות דיווחים על תצוגות וניסויי טילים שנועדו לאותת על מוכנות בזמן המהלך הדיפלומטי.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות דיווחו העורכים על סיום השלב השני של השיחות. בעוד שגורמים איראניים רשמיים הגדירו את המפגש כ"התחלה טובה" וכמהלך בונה אמון, כלי תקשורת בינלאומיים העבירו את המוקד להטלה המיידית של סנקציות אמריקאיות חדשות נגד ארבע-עשרה מכליות נפט איראניות וחמש-עשרה ישויות. הטון המערכתי של מקורות שמרניים בערב פנה לעבר ספקנות, וקרא לצבא להשאיר את ה"אצבעות על ההדק" למרות הערוץ הדיפלומטי המתנהל.
סיקור הבוקר התמקד בתוצאות המיידיות של שיחות מסקט, כאשר עורכי כלי התקשורת הבינלאומיים והגולים דיווחו על הגישה הכפולה של הנשיא טראמפ: תיאור המשא ומתן הראשוני כ"טוב מאוד" ובמקביל חתימה על צו נשיאותי המטיל מכסי סחר של 25% על מדינות הסוחרות עם איראן. כלי תקשורת המזוהים עם המשטר ניסו בתחילה לשמור על טון אופטימי לגבי ה"התחלה" הדיפלומטית, אך עברו במהירות לדיווח על יציאתו של שר החוץ עראקצ'י לקטאר ועל הצהרתו הפומבית כי העשרת גרעין ופיתוח טילים נותרו קווים אדומים שאינם ניתנים למשא ומתן.
אחר הצהריים עברו סדרי העדיפויות המערכתיים לכיוון הרתעה צבאית. כלי תקשורת רשמיים הדהדו אזהרות מפי מפקדים בצבא איראן לפיהן כל "הרפתקה" נגד המדינה תגרור מחירים כבדים, בתגובה ישירה לנוכחותה של נושאת המטוסים אברהם לינקולן באזור. כותרות הערב נשלטו על ידי דיווחים על ביקורו המתוכנן של ראש הממשלה נתניהו בוושינגטון כדי להשפיע על הערוץ האמריקאי-איראני, בעוד כלי תקשורת של הגולים הדגישו את יוקר המחיה שובר השיאים בטהראן ואת הבידוד המשפטי המתמשך של עצורי המחאות.
סדר העדיפויות המערכתי בבוקר התמקד בחיכוך האסטרטגי סביב שיחות מסקט. כלי תקשורת המזוהים עם הממשל הדגישו את סירובו של שר החוץ עראקצ'י לקבל 'אפס העשרה' ואת ביטולו את נוכחות הצי האמריקאי כגורם בשיחות. במקביל, כלי תקשורת מהתפוצות נתנו עדיפות לדיווחים על הריגתם של 200 סטודנטים במחאות האחרונות וציינו את יציאתו הדחופה של ראש הממשלה נתניהו לוושינגטון כדי לתדרך את הנשיא טראמפ על 'הקווים האדומים' של טהראן בנושא טילים.
אחר הצהריים חלה תפנית פנימית חדה כאשר עורכים דיווחו על מעצרה של אזר מנסורי, יו"ר חזית הרפורמה, יחד עם דמויות פוליטיות בולטות אחרות. בעוד שהתקשורת הממלכתית ניסתה לשמור על התמקדות בפרויקטים של תשתית וחוסן כלכלי, מקורות בינלאומיים ומהתפוצות שלטו במחזור הערב עם דיווחים על הדיכוי של המשמר הרפורמיסטי, גזר דינה של כלת פרס נובל נרגיס מוחמדי, ואיומים ישראליים בפעולה צבאית חד-צדדית אם המאמצים הדיפלומטיים לא יצליחו לרסן את תוכנית הטילים של איראן.
סדרי העדיפויות המערכתיים בבוקר עברו מהשלכות שיחות מסקט להקשחה פנימית נוקשה. עורכים המזוהים עם המדינה הבליטו את הנחייתו של ראש הרשות השופטת אג'אי, שהחריגה במפורש עצורי מחאה מרשימות החנינה, צעד שלווה במעצרים נמשכים של דמויות רפורמיסטיות בכירות כמו אזר מנסורי וחוסיין כרובי.
עד הצהריים, הנרטיב התקשורתי התפצל בחדות. כלי תקשורת ממלכתיים עברו למצב גיוס, תוך מתן עדיפות לנאומו של עלי חמינאי לקראת יום השנה ה-22 בבהמן (11 בפברואר). העיתונות הרשמית הציגה את העוצמה הלאומית כתוצר של 'התנגדות עממית' כדי להזים דיווחים בתקשורת הגולה על עריקות בצבא וירידה בנוכחות בבתי הספר.
סיקור הערב נשלט על ידי מעצרו של עלי שכורי-ראד בעקבות הקלטה שהודלפה ודיווחים על פגיעה בצוותים רפואיים. עורכים בכלי תקשורת המקורבים לשלטון סיכמו את היום בדגש על 'פגנת כוח' לקראת יום השנה הקרוב, בעוד מקורות בינלאומיים התמקדו ב'כלוב' הביטחוני המתרחב סביב האופוזיציה הפוליטית.
כותרות הבוקר התמקדו בהסלמת ערוץ הדיפלומטיה במסקט, עם יציאתו של עלי לאריג'אני לעומאן והדרישה האמריקנית להסדר במשא ומתן. עורכי כלי התקשורת המזוהים עם השלטון העדיפו להבליט את אישור המנהיג העליון למתן חנינה או הקלת עונשים ליותר מ-2,100 אסירים, תוך הצגת המהלך כמפגן של יציבות ריבונית לקראת יום השנה ה-22 בבהמן. במקביל, כלי תקשורת בינלאומיים תיעדו את המשך מעצריהם של מנהיגי רפורמיסטים ודיווחו כי על משפחות המפגינים הופעל לחץ להשתתף בחגיגות המדינה.
בשעות אחר הצהריים, תשומת הלב המערכתית עברה לביקורו של ראש הממשלה נתניהו בוושינגטם. בעוד התקשורת הממשלתית הזהירה כי הביקור הוא ניסיון מכוון לחבל במשא ומתן בעומאן, מקורות בינלאומיים הדגישו את אזהרתו של הנשיא טראמפ מפני "צעדים קשים" אם לא יושג הסכם. סבב כותרות הערב נשלט על ידי דיווחים על סיסמאות נגד המשטר וקריאות "יחי המלך" שנשמעו בבתי ספר ובמרכזים עירוניים, בקריאת תיגר ישירה על הנרטיב הרשמי של יום המהפכה.
סיקור הבוקר שיקף פיצול מערכתי עמוק: כלי תקשורת המזוהים עם המשטר התמקדו ביום השנה ה-47 למהפכה האסלאמית (22 בבהמן), תוך דגש על מצעדים צבאיים ותצוגות טילים בליסטיים כמפגן עוצמה פנימי. במקביל, כלי תקשורת בינלאומיים דיווחו על קריאות מחאה ועימותים ברחובות שערערו על הנרטיב הרשמי. הנשיא פזשכיאן ניצל את האירוע כדי להצהיר על שקיפות גרעינית, אך שלל משא ומתן על תוכנית הטילים.
אחר הצהריים עבר מוקד העניין לוושינגטון עם הגעת ראש הממשלה נתניהו לבית הלבן. מקורות זרים התמקדו באולטימטום של הנשיא טראמפ ל'פעולה קשה מאוד' ובפריסת נושאת מטוסים נוספת במקרה של כישלון השיחות. סבב הערב נחתם בדיווחי הסיום של פגישת טראמפ-נתניהו, כאשר עורכים הבליטו את דרישת טראמפ להסכם הכולל פירוק טילים, בעוד בכירים איראנים כמו עלי לאריג'אני ועבאס עראקצ'י התבצרו בעמדתם בתקשורת הממלכתית כי נושא הטילים אינו נתון למיקוח, וזאת על רקע דיווחים על אינפלציה שהגיעה ל-92%.
כותרות הבוקר התמקדו בפער חריף בין כלי התקשורת המזוהים עם המדינה, שחגגו את יום השנה ה-47 למהפכה (22 בבהמן), לבין דיווחים בינלאומיים על 'חרם שקט' של ספורטאים ושחקנים בפסטיבל פג'ר. בעקבות פגישת הנשיא טראמפ עם ראש הממשלה נתניהו, כלי תקשורת בינלאומיים נתנו עדיפות לדרישת טראמפ להמשך המשא ומתן, בעוד גורמי שיפוט איראניים פרסמו הכחשות גורפות בנוגע לשמועות על הוצאות להורג של מפגינים.
בשעות אחר הצהריים עבר המוקד המערכתי להחלטת הפרלמנט האירופי הבוחנת את הגדרת משמרות המהפכה כארגון טרור וממסגרת את הדיכוי הממשלתי כפשעים פוטנציאליים נגד האנושות. במקביל, כלי תקשורת ממלכתיים הדהדו נאום טלוויזיוני של המנהיג העליון, שתיאר את שיעור ההשתתפות בחגיגות המהפכה כמנדט ללכידות לאומית ש'אכזב את האויב'.
מחזור הערב נשלט על ידי הסלמה דיפלומטית משמעותית: הנשיא טראמפ אותת כי ניתן להגיע להסכם עם טהראן בתוך חודש אם יסכימו לכך במהירות, בעוד נתניהו עמד על כך שכל הסכם חייב לכלול טילים בליסטיים ושלוחים אזוריים. במישור הפנימי, הנשיא פזשכיאן הגן על פעולות המדינה והכחיש שהממשלה ארגנה אלימות נגד אזרחיה.
סיקור הבוקר שיקף פיצול חד בסדרי העדיפויות המערכתיים. כלי תקשורת המזוהים עם המשטר התמקדו בשבחי המנהיג העליון ל"לכידות לאומית" בעקבות צעדות ה-22 בבהמן ובשיגור הטכנולוגי של הלוויין "ג'אם-א-ג'אם 1". לעומת זאת, כלי תקשורת בינלאומיים ובפרסית מחוץ לאיראן נתנו קדימות לאולטימטום של הנשיא טראמפ להסכם תוך חודש לפני תוצאה "כואבת", ולפריסת נושאת המטוסים ג'רלד פורד לעבר המזרח התיכון.
בשעות אחר הצהריים הועבר המוקד לוועידת הביטחון במינכן. מקורות בינלאומיים הדגישו את הדרת נציגי הרפובליקה האסלאמית לטובת דמויות אופוזיציה, ודיווחו במיוחד על פגישה בין הנסיך רזא פהלווי לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. התקשורת הממלכתית באיראן הגיבה לבידוד דיפלומטי זה בהדהוד אזהרות של בכירים במערכת הביטחון, לפיהן תוכנית הטילים נותרה "קו אדום" שאינו נתון למשא ומתן.
בערב התלכדו הדיווחים סביב הלחץ הצבאי הגובר, כאשר עורכים הבליטו את הצהרתו של הנשיא טראמפ כי ייתכן שיידרש שיגור נושאת מטוסים שנייה אם לא יושג הסכם בתוך חודש.
כותרות הבוקר הבליטו פיצול עריכתי חריף: כלי תקשורת המזוהים עם המדינה שידרו שוב ושוב את שבחי המנהיג העליון לאחדות הלאומית בעקבות צעדות ה-22 בבהמן, בעוד שכלי תקשורת בינלאומיים ובגולה התמקדו בתמיכתו של הנשיא טראמפ בשינוי משטר ובדיווחים על הכנות צבאיות של ארה"ב למבצע רב-שבועי נגד איראן.
בשעות הצהריים המוקדמות עבר המוקד לוועידת הביטחון במינכן. כלי תקשורת של האופוזיציה ושירותים בפרסית דיווחו על התקהלות ענק של כ-250,000 איש שבה נאם הנסיך רזה פהלווי, שקרא להקמת ממשלת מעבר ולהתערבות הומניטרית בינלאומית. לעומת זאת, גורמים רשמיים ותקשורת המדינה באיראן פטרו את האירוע כ"קרקס" וכמפגן של ייאוש אירופי, תוך ניסיון לשלול את לגיטימיות המשתתפים בטענה שהם שחקנים בתשלום.
בערב הופיעו דיווחים על סבב שני של משא ומתן בין איראן לארה"ב המתוכנן ליום שלישי הקרוב בז'נבה. בעוד שתקשורת המדינה תעדפה נרטיבים כלכליים הנוגעים לביקוש הנפט של סין ולאיומי צפון קוריאה נגד וושינגטון, כלי תקשורת בינלאומיים דיווחו על קריאות ליליות נגד הממשל בערים שונות באיראן.
הסיקור בבוקר היה חצוי בחדות בין כלי תקשורת המזוהים עם המדינה, שחזרו על שבחי המנהיג העליון ללכידות הלאומית, לבין כלי תקשורת בינלאומיים שדיווחו על 'יום פעולת המחאה העולמי'. שירותי השידור בפרסית הבליטו הפגנות אופוזיציה המוניות במינכן, טורונטו ולוס אנג'לס - שם הערכות המשטרה עלו על 300,000 משתתפים - במקביל לקריאות מחאה ליליות נגד המשטר בתוך איראן.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות הסלימה הרטוריקה הצבאית כאשר מפקדים איראנים הזהירו את ממשל טראמפ כי כל 'הרפתקה צבאית' תהיה בבחינת 'לקח'. במקביל, כלי תקשורת של התפוצה האיראנית התמקדו במסיבת העיתונאים של הנסיך רזא פהלווי בוועידת הביטחון במינכן, שם דן בתרחישים לחילופי משטר ובסיוע הומניטרי בינלאומי.
בערב עבר המוקד המערכתי לקראת שיחות הגרעין הקרובות בז'נבה. בעוד גורמים איראניים הציעו הסכם שיעניק יתרונות כלכליים לארה"ב כדי להבטיח את צייתנותה, הם התעקשו על 'קו אדום' בנוגע להמשך העשרת אורניום. עמדה זו נתקלה בדרישתו של ראש הממשלה נתניהו לפירוק מוחלט של תשתית הגרעין האיראנית, עמדה שהדהדה בהרחבה בשידורים הבינלאומיים.
כותרות הבוקר נשלטו על ידי הגעתו של שר החוץ עבאס עראקצ'י לז'נבה לסבב שיחות גרעין עם גורמים אמריקאים וסבא"א. סדרי העדיפויות המערכתיים התפצלו מיד: כלי תקשורת המזוהים עם המשטר הדגישו את הצעתו המפתיעה של עלי לאריג'אני לאפשר פיקוח על מתקני גרעין תת-קרקעיים ובתוך הרים כדי להוכיח כוונות שלום, בעוד כלי תקשורת בינלאומיים התמקדו בדרישתו של ראש הממשלה נתניהו להוצאה מוחלטת של כל האורניום המועשר מאיראן.
בשעות אחר הצהריים, משמרות המהפכה שינו את הנרטיב המקומי עם השקת תרגיל ימי במיצרי הורמוז, צעד שהוצג על ידי עורכים שמרנים כמפגן מוכנות צבאית במקביל למגעים הדיפלומטיים. במקביל, כלי תקשורת של האופוזיציה דיווחו על החמרת הדיכוי הפנימי, כולל 14 גזרי דין מוות חדשים שהוציא השופט סלוואתי וחסימת טקסי זיכרון למפגינים באראכ ובהמדאן על ידי כוחות הביטחון.
בערב, הדיווחים התרכזו בתפקיד התיווך העומאני עם פגישת עראקצ'י ושר החוץ של עומאן בז'נבה, כאשר קריאותיו של הסנאטור האמריקאי לינדזי גרהאם לשינוי משטר הובלטו בשירותי החדשות הבינלאומיים כרקע למשא ומתן.
ציון יום הארבעים למותם של המפגינים שנהרגו בינואר הפך למוקד המרכזי של התקשורת האיראנית, תוך יצירת פיצול חד בדיווחים. בעוד כלי תקשורת מהתפוצות דיווחו על שביתות נרחבות ועל ירי של כוחות הביטחון לעבר אבלים בערים כמו אבדאנאן ומשחד, כלי התקשורת המזוהים עם המדינה התעלמו במידה רבה מהמהומות. תחת זאת, הם הבליטו את נאומו של המנהיג העליון חמינאי, שכינה את המפגינים 'גורמים מושחתים' והשמיע איום צבאי לפיו בידי איראן נשק המסוגל להטביע נושאות מטוסים אמריקאיות.
במקביל, הסתיים בסבב השני של המשא ומתן הגרעיני העקיף בז'נבה. התקשורת הממלכתית הציגה את השיחות כ'רציניות ובונות', תוך ציון התיווך העומאני. לעומת זאת, מקורות בינלאומיים הדגישו את מעורבותו האישית והעקיפה של הנשיא טראמפ ואת הסקפטיות שלו כלפי המנהלים והמתווכים האיראנים, לצד דיווחים כי המשלחת האיראנית ביקשה שהות של שבועיים להצגת הצעות טכניות מפורטות.
סדר העדיפויות המערכתי ב-18 בפברואר עבר מהאלימות ברחובות ביום הקודם אל ההשפעה המערכתית של אירועי 'יום הארבעים' לזכר קורבנות מחאות ינואר. כלי תקשורת זרים ומהתפוצות התמקדו בשביתות בתי ספר נרחבות במספר מחוזות ובדיווח הקודר מבית העלמין בהשת-זהרה בטהראן, שתיעד 1,124 מקרי מוות במהלך המהומות האחרונות. לעומת זאת, התקשורת המזוהה עם המדינה התעלמה מהשביתות, ובמקום זאת הבליטה את שבחיו של המנהיג העליון ל'מספרי סיפורי ההתקדמות' וטענה כי עשרה שירותי מודיעין זרים עמדו מאחורי 'המהומות'.
בז'נבה, הדיווחים הדיפלומטיים התפתחו כאשר הבית הלבן אותת כי בעוד ש'כל האופציות' נותרות על השולחן, הנשיא טראמפ מעדיף פתרון דיפלומטי. עם זאת, ההצהרות הצבאיות התגברו בשעות אחר הצהריים המאוחרות; התקשורת הממלכתית פירטה טקטיקות להשמדת נושאות מטוסים אמריקאיות ואישרה תרגילים ימיים משותפים עם רוסיה בים עומאן. במקביל, משקיפים עצמאיים דיווחו על בניית מגני בטון חדשים באתרים הצבאיים בפרצ'ין ובאספהאן, מה שמעיד על היערכות פנים-מדינתית למיגון תשתיות מפני תקיפות פוטנציאליות.
סדרי העדיפויות המערכתיים ב-19 בפברואר עברו מעיסוק בפרטים הלוגיסטיים של ההיערכות הצבאית של ארה"ב לספירה לאחור דיפלומטית מוגדרת. דיווחים מוקדמים הדגישו את הגעתם של מטוסי F-22 וכלי שיט חמושים בטילי טומהוק לאזור, כאשר כלי תקשורת של האופוזיציה פירטו לוח זמנים לתקיפה פוטנציאלית כבר ביום שבת. עם זאת, בשעות אחר הצהריים, הנרטיב השתנה לקראת אולטימטום של עשרה ימים שהציב הנשיא טראמפ להשגת "עסקה משמעותית", התפתחות שמוסגרה על ידי כלי תקשורת בינלאומיים כחלון הזדמנויות אחרון לפני הסלמה צבאית.
בתוך איראן, כלי תקשורת המזוהים עם המדינה ניסו לשדר יציבות באמצעות התמקדות בהשתתפות המנהיג העליון בטקסי רמדאן ובתמרונים ימיים משותפים עם רוסיה. במקביל, מקורות אופוזיציה דיווחו על החמרה במשבר זכויות האדם, כולל הכרזת האיחוד האירופי על משמרות המהפכה כארגון טרור וגזירת דין מוות על 26 מפגינים. היום הסתיים כאשר מדינות אירופיות, ובראשן פולין, פרסמו צווי פינוי דחופים לאזרחיהן עם תחילת הדד-ליין הדיפלומטי.
האולטימטום בן עשרת הימים שהציב הנשיא טראמפ הפך ב-20 בפברואר מאזהרה דיפלומטית לאיום צבאי מפורש. בשעות הבוקר, כלי תקשורת בינלאומיים והתפוצה האיראנית התמקדו בחלון ההזדמנויות של 10 עד 15 ימים להשגת "הסכם משמעותי", בעוד כלי תקשורת המזוהים עם המשטר העדיפו לדווח על התרסקות מטוס צבאי בהמדאן ועל אזהרות שהופנו לאו"ם בנוגע לבסיסי ארה"ב באזור. לקראת הצהריים, הנרטיב השתנה כאשר שר החוץ עראקצ'י אותת על נכונות לגבש טיוטה להסכם גרעין תוך ימים ספורים, צעד שהוצג בתקשורת המדינתית כ"שפת מכובדות".
עם זאת, הפתח הדיפלומטי נדחק לשוליים אחר הצהריים עם אישורו הפומבי של טראמפ כי הוא שוקל "תקיפה צבאית מוגבלת" נגד איראן. במקביל, כלי תקשורת מהתפוצה הבליטו משבר פנימי חריף, עם דיווחים על אזהרת אמנסטי אינטרנשיונל מפני הוצאה להורג קרובה של 30 מפגינים וציטוט טענתו של טראמפ על 32,000 הרוגים מאז פרוץ המהומות, מה שיצר ניגוד חריף בין ניסיונות ההידברות של טהרן לבין הלחץ החיצוני והפנימי הגובר.
סדר היום המערכתי ב-21 בפברואר נשלט על ידי הצהרתו של הנשיא טראמפ כי 32,000 בני אדם נהרגו במהלך המחאות האחרונות באיראן. כלי תקשורת של האופוזיציה בחו"ל, ובראשם BBC פרסית ו-Iran International, הדהדו נתון זה לאורך הבוקר, בעוד שכלי תקשורת המזוהים עם המשטר, כמו תסנים ואל-עאלם, עברו לקראת הצהריים לשידור דרישתו של שר החוץ עראקצ'י להצגת ראיות אמפיריות, תוך מסגור הטענה כרטוריקה אמריקאית חסרת בסיס.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, המוקד עבר לתנודתיות פנימית מחודשת כאשר סטודנטים באוניברסיטאות העילית של טהראן פתחו במחאות מתואמות. דיווחים על עימותים אלימים עם כוחות הביטחון התלוו לקריסה כלכלית חריפה, כאשר הריאל התקרב לשער של 165,000 לדולר והבורסה בטהראן צנחה. הערב נחתם בהסלמה דיפלומטית משמעותית כאשר מדינות אירופיות, בהן שוודיה וסרביה, קראו לאזרחיהן להתפנות לאלתר, בעוד טהראן הגיבה בהכרזה על כל הכוחות המזוינים של האיחוד האירופי כארגוני טרור.
סדר העדיפויות המערכתי ב-22 בפברואר עבר מאיומים צבאיים מיידיים לחלון דיפלומטי קונקרטי. בשעות הבוקר, כלי תקשורת ממלכתיים וגופי אופוזיציה התמקדו בצעד הגומלין של טהראן שהכריז על כוחות האוויר והים של האיחוד האירופי כארגוני טרור, לצד דיווחים על דבריו של השליח האמריקאי סטיב ויטקוף בנוגע לעמידות האיראנית. במקביל, משבר פנימי צף מחדש כאשר רדיו פרדה ו-BBC בפרסית אישרו את אמינותן של תמונות שהודלפו המציגות גופות עטופות בשמיכות בבית החולים אל-ע'דיר, מה שהזין התחדשות של מחאות סטודנטים באוניברסיטאות המרכזיות בטהראן ובמשהד.
בשעות אחר הצהריים המאוחרות, הנרטיב התגבש סביב פריצת דרך פוטנציאלית. שר החוץ עראקצ'י רמז על פגישה עם ויטקוף, שאושרה זמן קצר לאחר מכן על ידי מתווכים עומאנים כסבב שלישי של משא ומתן עקיף המתוכנן ליום חמישי בז'נבה. בעוד התקשורת הממלכתית מסגרה זאת כסימן לכישלון הלוחמה הפסיכולוגית האמריקאית, כלי תקשורת בגלות הדגישו את הניגוד בין השיחות בדרג הגבוה לבין העימותים האלימים בין סטודנטים לכוחות הבסיג' בקמפוסים.
סדרי העדיפויות העיתונאיים ב-23 בפברואר נשלטו על ידי היום השלישי ברציפות של מחאות סטודנטים מתגברות באוניברסיטאות איראניות. דיווחי הבוקר פירטו שריפת דגלים והתנגשויות עם כוחות הביטחון, כאשר כלי תקשורת בתפוצות הדגישו את שריפת הדגל הסמלי של הרפובליקה האסלאמית באוניברסיטת אל-זהרה בטהראן.
במקביל, הנרטיב הדיפלומטי התקשח כשגורמים איראניים הכחישו באופן נחרץ כל הסכם זמני עם וושינגטון לפני השיחות בז'נבה המתוכננות ל-26 בפברואר. דוברי משרד החוץ דחו ספקולציות כאלה תוך שהם מאשרים את זכותה הריבונית של איראן להעשרת אורניום.
בשעות אחר הצהריים, הכיסוי התפצל עוד יותר, כאשר כלי תקשורת המזוהים עם המדינה הדגישו אינדיקטורים כלכליים כמו מדד אינפלציה ליצרנים של 387.1 ואזהרות צבאיות לגבי פגיעות ארה"ב, בעוד שמקורות בתפוצות דיווחו על בריחת הון משוק המניות ומעצרים מתמשכים של קטינים מהמחאות הקודמות.
סדר היום העיתונאי ב-24 בפברואר נשלט על ידי היום הרביעי ברציפות של מחאות סטודנטים שהתפשטו מטהראן למשהד ולאספהאן. דיווחי הבוקר פירטו את הלחץ המוגבר על המפגינים, הצהרות רשמיות שקבעו קווים אדומים, ופרסום נתוני נפגעים מההפגנות הקודמות על ידי כלי תקשורת בתפוצות.
במקביל, כלי תקשורת ממשלתיים הדגישו גינויים לחילול דגל ולחצים כלכליים, עם קריאות להעלאת שכר המינימום ב-50% כדי לעמוד בעלויות המחיה. עד אחר הצהריים, הסיקור הדגיש את נכונותה המוצהרת של הממשלה להקשיב לסטודנטים תוך שמירה על גבולות המחאה.
הנרטיב הדיפלומטי נמשך עם הצהרות של גורמים אמריקאים שכל האפשרויות נותרות על השולחן בנוגע לאיראן, בעוד שגורמים איראנים הזהירו שתוקפנות אזורית תפגע בכל האזור ואישרו את זכויותיה הגרעיניות של איראן.
סדר היום העיתונאי ב-25 בפברואר עמד בסימן נאום מצב האומה של דונלד טראמפ וההסלמה המילולית שבאה בעקבותיו בין וושינגטון לטהראן. דיווחי הבוקר התמקדו בטענתו של טראמפ כי 32,000 איראנים נהרגו בחודש האחרון ובשבועתו למנוע איראן גרעינית, בעוד כלי תקשורת המקורבים למשטר דחו את הדברים כדברי כזב. במקביל, כלי תקשורת רפורמיסטיים הבליטו את ההתפוררות החברתית הפנימית, עם דיווחים על שיעורי היעדרות חסרי תקדים בבתי הספר והשקת מערכת אינטרנט "מקצועית" מדורגת.
בשעות אחר הצהריים הופנתה תשומת הלב ליום החמישי ברציפות של מחאות הסטודנטים. שר המדע הגדיר את המהומות כ"כאוס" והזהיר כי המשך ההפגנות יוביל להתערבות שיפוטית, בעוד כלי תקשורת גולים דיווחו על הרג אזרח מאש חیا. היום הסתיים בהכרזה על סנקציות אמריקאיות חדשות נגד "צי הצללים" ורשתות הטילים של איראן, במקביל להגעת שר החוץ עראקצ'י לז'נבה תוך הצהרה על מוכנותה של טהראן הן למלחמה והן לשלום.
סדר היום העיתונאי ב-26 בפברואר נשלט על ידי סבב השיחות הגרעיניות השלישי בין איראן לארה"ב בז'נבה. הכיסוי בבוקר התמקד בהגעת המשלחות ובהצהרות גורמים איראנים כי ההצעה שלהם תסיר את כל התירוצים האמריקאיים בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית, בעוד גורמים אמריקאיים הדגישו את תוכנית הטילים האיראנית כמכשול מרכזי.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, דיווחים תיארו עצירה זמנית בשיחות לצורך התייעצויות לאחר שעומאן העבירה את ההצעה האיראנית לצוות האמריקאי, כאשר חלק מהכלים פרטו דרישות אמריקאיות ספציפיות הכוללות פירוק אתרים גרעיניים ומסירת מלאי אורניום.
בערב חודשו השיחות והסתיימו, עם תיווך עומאני שהכריז על 'התקדמות משמעותית' ושר החוץ האיראני אראקצ'י שהצהיר שהצדדים 'נכנסו לאלמנטים של הסכם,' תוך ציון שהסבב הבא יתקיים בווינה.
הסיקור בבוקר התמקד בפתיחת המפגשים הטכניים לשיחות הגרעין בין איראן לארה"ב בווינה, כשגורמים איראניים דיווחו על 'התקדמות טובה' ועל כניסה ל'רכיבי הסכם'.
בשעות אחר הצהריים המוקדמות הגיעו דיווחים על אפשרויות צבאיות אמריקאיות שהוצגו לנשיא טראמפ, לצד הצהרת סגן הנשיא ויינס כי תקיפה לא תוביל למלחמה ממושכת.
הסיקור בערב הדגיש את הפינוי הזמני של צוות השגרירות הבריטית מאיראן והודעות נסיעה דומות מסין ומקנדה, בעוד התקשורת הממשלתית המשיכה לדווח על התקדמות דיפלומטית.
כיסוי הבוקר החל עם דיווחים על פיצוצים במרכז טהראן והודעת ישראל על 'מתקפה מונעת' נגד איראן, כאשר מספר כלי תקשורת סיקרו את הפיצוצים ואת ההצהרות הישראליות.
באמצע הבוקר, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אישר את תחילתן של פעולות צבאיות נרחבות, בעשר שר ההגנה הישראלי הכריז על מתקפה מקדימה, שהובילה להתקפות נרחבות בערים איראניות רבות, בהן טהראן, כרמאנשאה, קום, לורסטן, קראג' וטאבריז.
דיווחי אחר הצהריים פירטו את התקפות הנגד של איראן, שכוונו לבסיס ימי אמריקאי בבחריין, ואת סגירת מצר הורמוז לכל כלי השיט, בעוד ההתקפות האזוריות נמשכו.
כיסוי הערב התמקד במותו המדווח של המנהיג העליון עלי ח'אמנאי במהלך הפעולה הצבאית, כאשר מספר כלי תקשורת זרים וגולים הציגו זאת כמאושר, לצד דיווחים על התקפת טילים על בית ספר במינאב עם למעלה מ-100 נפגעים.
כותרות חיות מאיראן