ב-25 בינואר, סדר היום המערכתי בספרד עבר מההיבטים הטכניים של החילוץ באדמוז (Adamuz) לשאלת הישרדותו הפוליטית של שר התחבורה אוסקר פואנטה. בשעות הבוקר, כלי התקשורת התמקדו בהעמקת משבר התשתיות כאשר שירות הרכבות 'רודליאס' בקטלוניה נותר משותק, לצד דיווחים כי הפסים עליהם אירעה התאונה הקטלנית הונחו עוד בשנת 1989. גילוי זה הזין נרטיב מקוטב: עורכים בכלי תקשורת שמרניים דרשו את התפטרות השר, בעוד מקורות פרוגרסיביים הדגישו את הפער המערכתי בין ההשקעה ברכבות מהירות להזנחת התחזוקה בשירות הציבורי. לקראת צהריים, מוקד הדיווחים עבר להגנתו המפורשת של הנשיא פדרו סנצ'ס על פואנטה, מהלך שפורש כ"בלימה" פוליטית מול דרישות הימין והמפלגות הקטלאניות. שעות אחר הצהריים עמדו בסימן המחיר האנושי, עם קיום טקס אשכבה באדמוז ל-45 הקורבנות, בעוד הממשלה דחתה את הטקס הממלכתי בשל התנגדות המשפחות. בערב, תשומת הלב הופנתה לחידוש החלקי של שירותי הרכבת בקטלוניה ולמחלוקת גוברת בשאלה האם השר הציג מידע מטעה בנוגע לגיל המסילות.