ב-22 בדצמבר הסיטו העורכים באיראן את המוקד מאיומי התקיפה המקדימה של היום הקודם לנרטיב של הרתעה מתריסה. כותרות הבוקר נשלטו על ידי הצהרתו של דובר משרד החוץ בקאעי, לפיה תוכנית הטילים היא הגנתית בלבד ו"אינה ניתנת למשא ומתן", בתגובה ישירה ללחץ המערבי והישראלי. הדבר עלה בקנה אחד עם דיווחים סותרים על תרגיל טילים חדש של משמרות המהפכה; בעוד שכלי תקשורת בגולה ודיווחים ראשוניים במדינה הדגישו את התרגילים, התקשורת הממלכתית הרשמית שינתה מאוחר יותר כיוון והציגה שובלי התעבות לבנים בשמי המדינה כטיסות אזרחיות. בשעות אחר הצהריים התפצלו סדרי העדיפויות של המערכות. מקורות המזוהים עם המדינה התמקדו במעורבות הנשיא פזשכיאן באיחוד הכלכלי האירו-אסיאתי ובהצעתו של זריף להסכם גרעין המותנה באיפוק אמריקאי. במקביל, עורכים שמרנים ב'קייהאן' ו'תסנים' החריפו את הקמפיין הפנימי שלהם, תוך שימוש במשבר המטבע ובארגון מחדש של הבנקים כדי לתקוף את המחנה הרפורמיסטי ואת הניהול הכלכלי של הממשל, כל זאת כשמתיחות צבאית מול ישראל נותרה בשיאה.