תשומת הלב המערכתית ב-22 באוגוסט התמקדה בשני מצבים קריטיים ומתפתחים. המשבר ההומניטרי בעזה הסלים באופן משמעותי כאשר גוף הנתמך על ידי האו"ם אישר רעב, התפתחות שישראל חלקה עליה. במקביל, איומים ישראליים על התקפות חדשות נמשכו לצד תנאי נתניהו למשא ומתן על הפסקת אש, תוך הדגשת שחרור בני הערובה. בשעות אחר הצהריים, המאמצים הדיפלומטיים הנוגעים לתוכנית הגרעין של איראן התעצמו. המשא ומתן האיראני עיראקצ'י שוחח עם ארבעה בכירים אירופים, כולל שרי החוץ הצרפתי והגרמני, שהזהירו כי זמן המשא ומתן אוזל. דיווחים הצביעו על כך שאיראן דחתה את תנאי אירופה, ועיראקצ'י הזהיר מפני השלכות הפעלת מנגנון ה"סנאפ-בק", כאשר שיחות מתוכננות לשבוע הבא. בתוך לחצים חיצוניים אלה, התפתחו מחאות פנימיות בטהראן ובשיראז, כאשר מפגינים הביעו תלונות כלכליות וקראו "לא עזה, לא לבנון, רק העם האיראני". תרגיל צבאי של משמרות המהפכה סגר גם את המרחב האווירי במערב איראן מוקדם יותר באותו יום.