ב-15 בינואר, סדרי העדיפויות המערכתיים עברו מדיווחים על אבידות המוניות לעיסוק בעתידה הפוליטי של איראן. בשעות הבוקר, כלי תקשורת מהתפוצות התמקדו בתמיכתו המפורשת של הנשיא טראמפ במעבר שלטוני בהובלת משפחת פהלווי, דבר המצביע על שינוי אפשרי במדיניות ארה"ב אם הציבור יקבל את הנהגת הנסיך רזה פהלווי. במקביל, כלי תקשורת מערביים הבליטו היערכות צבאית אסטרטגית, ודיווחו על נסיגת כוחות ארה"ב ובריטניה מקטאר כאמצעי זהירות מפני הסלמה איראנית. בשעות אחר הצהריים, הנרטיב הפך למורכב יותר כאשר טראמפ הביע ספק לגבי הלגיטימיות הפנימית של הנסיך, בעודו מברך על דיווחים לפיהם ההוצאות להורג נעצרו. הדבר קרה במקביל לכינוס חירום של מועצת הביטחון של האו"ם, שם הכחישו בכירים איראנים תוכניות להוצאות להורג נוספות. כלי תקשורת המזוהים עם המשטר שמרו על נרטיב נגדי של יציבות, וטענו כי המהומות דוכאו. בערב, הכותרות התרכזו בטענת הבית הלבן כי 800 הוצאות להורג הושעו בשל לחץ אמריקאי, זאת לצד הטלת סנקציות מוושינגטון על דמויות בכירות כמו עלי לאריג'אני בשל תפקידם בדיכוי המחאות.