ב-4 בינואר, מערכות העיתונים בגרמניה תיעדפו משבר פנים מחמיר כאשר הפסקת חשמל ממושכת בברלין, שנגרמה מהצתה של קבוצת 'וולקן', הפכה למצב חירום הומניטרי. בבוקר, הכותרות התמקדו בכשל הטכני ובהודאה של פעילי שמאל רדיקלי. עד שעות אחר הצהריים המוקדמות, הנרטיב עבר מתיקון תשתיות לדיווחים על 'כישלון המדינה', כאשר הסנאט הכריז על 'מצב אסון' (Großschadenslage) וביקש את עזרת הבונדסוור בעוד הטמפרטורות צנחו ל-12 מעלות מתחת לאפס. במקביל, העורכים עקבו אחר השלכות ההתערבות האמריקאית בוונצואלה. דיווחי הבוקר פירטו את מינויה של דלסי רודריגז לנשיאה זמנית ואת הגעתו של ניקולס מדורו למתקן מעצר בניו יורק. לקראת ערב, המיקוד עבר ל'סדר העולמי האימפריאלי החדש', כאשר כלי תקשורת כמו זודדויטשה צייטונג ו-FAZ ניתחו את התמקדותו של דונלד טראמפ בנפט הוונצואלי ובאינטרסים טריטוריאליים פוטנציאליים בגרינלנד, בעוד הלחץ הפנימי על הקנצלר מרץ גבר בדרישה להגדיר את עמדת גרמניה לגבי חוקיות המבצע האמריקאי.