התקשורת הלבנונית ב-13 ביולי התמקדה בשני נרטיבים מתפתחים: המאמצים הדיפלומטיים המתמשכים של השליח האמריקאי טום באראק ופעולות ביטחון פנים משמעותיות. הערותיו המוקדמות של באראק, שפורשו על ידי אחדים כאזהרות לגבי עתידה הגיאופוליטי של לבנון וקליטה אפשרית ל"בלאד א-שאם", עוררו שיח פוליטי מתמשך, כולל קריאות למעמד "מדינה אמיתית" וחששות מפני אפוטרופסות. במקביל, התפתח סיפור ביטחוני. לאחר דיווח ראשוני, שהוכחש במהירות, על חמושים בבקאע, עברה תשומת הלב לאזור בתביאת. שם, הרשויות ערכו פשיטות שהובילו למעצר לבנונים, סורים וירדנים ולגילוי מצבור נשק. הבהרות מאוחרות יותר של הצבא הצביעו על כך שאלו היו מעצרים ולא מעשי טרור. חששות ביטחוניים אזוריים נמשכו עם דיווחים על תקיפה ישראלית על המועצה לביטחון לאומי של איראן ומעצרם בסוריה של יחידים המקושרים לחיזבאללה ונושאי חומרי נפץ, מה שחיזק את הדיונים על פעילות חיזבאללה מחוץ ללבנון.