ב-12 בינואר, סדרי העדיפויות המערכתיים עברו מהתמקדות בהיקף הנפגעים להעמקת הבידוד הבינלאומי. סיקור הבוקר נשלט על ידי נרטיב דואלי: כלי תקשורת של האופוזיציה הבליטו את אזהרתו של הנשיא טראמפ מפני "אפשרויות רציניות" ואת קריאתו של הנסיך רזה פהלווי לצבא לערוק, בעוד התקשורת הממלכתית הכריזה על שלושה ימי אבל לאומי תוך מסגור המהומות כטרור בגיבוי זר. לקראת צהריים, המיקוד המערכתי עבר לתמורה דיפלומטית משמעותית עם החלטת הפרלמנט האירופי לאסור על כניסת דיפלומטים ונציגים איראנים למוסדותיו. כלי תקשורת בינלאומיים קשרו צעד זה למניין הרוגים שדווח כעובר את ה-500, בעוד מקורות המזוהים עם השלטון העדיפו לדווח על עצרות "נגד המהומות" שאורגנו על ידי הממשלה בכיכר אנקלאב בטהראן. בערב, המבוי הסתום החריף. כלי תקשורת בתפוצות דיווחו על פינוי צוות לא חיוני מהשגרירות הצרפתית ועל המשך ניתוק האינטרנט, בעוד התקשורת הממלכתית שידרה מסר מהמנהיג העליון הטוען ל"ניצחון היסטורי" על המהומות, אפילו כששר החוץ עראקצ'י ניסה על פי הדיווחים ליצור קשר דחוף עם גורמים אירופיים.