המיקוד העיקרי של העיתונות בצרפת ב-22 באוגוסט היה הכרזת הרעב הרשמית של האו"ם בחלקים מעזה. התפתחות זו, הרעב הראשון במזרח התיכון, הובילה לקריאות דחופות מצד סוכנויות האו"ם וחמאס להפסקת אש מיידית וגישה בלתי מוגבלת לסיוע. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הכחיש בתוקף את הדיווחים הללו, וכינה אותם "שקרים חסרי בושה", מה שיצר מציאות שנויה במחלוקת של המשבר ההומניטרי. ארגונים ייחסו באופן הולך וגובר את האחריות לישראל, וראו בהכרזה צעד שמטרתו לבודד עוד יותר את ממשלתה. מבית, פרשת ז'אן פורמנוב המשיכה להתפתח, כאשר חושף שחיתויות פרסם סרטונים של התעללות לכאורה, וגוף הרגולציה Arcom התמודד עם שאלות לגבי תגובתו המאוחרת לאלימות מקוונת. בנפרד, החלה חקירה לגבי סירובו לכאורה של פארק שעשועים צרפתי לאפשר כניסה לילדים ישראלים, אירוע שעורר ביקורת פוליטית. בהתפתחות פוליטית משמעותית, ז'אן-לוק מלנשון קרא ל"שביתה כללית" ב-10 בספטמבר, ודגל בחסימה לאומית.